מנוע חשמלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנועים חשמליים בגדלים שונים, סוללה של 9V להשוואת גודל

מנוע חשמלי הוא מכונה, הממירה אנרגיה חשמלית לאנרגיה מכנית. מנוע חשמלי מבוסס על עיקרון האלקטרומגנטיות, המאפשר יצירת שדה מגנטי על ידי העברת זרם חשמלי דרך סליל. משתמשים במנועים אלו בין היתר ברכבות דוגמת ה-TGV.

מבנה מנוע חשמלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנוע החשמלי בנוי על פי רוב משני חלקים עיקריים:

  1. סטטור (Stator): מערכת סלילים המלופפים סביב ליבה פֵרוֹמגנטית (Ferromagnetic Core) המקובעת למקומה. הסטטור יכול להיות מורכב גם משני מגנטים רבי עוצמה. המגנטים מסודרים כך שקוטביהם (צפון ודרום) המופנים לכיוון הרוטור מנוגדים.
  2. רוטור (Rotor): ציר העובר בתוך הסטטור ועליו או שנמצאים מגנטים או שמלופפים סלילים. ציר זה חופשי להסתובב. כאשר זורם זרם חשמלי דרך הסלילים שברוטור (או בסטטור), נוצר שדה מגנטי סביבם (דרך הליבה). שדה מגנטי זה מפעיל כוח על הציר העובר דרכו, וזה מסתובב עקב המומנט (כח סיבובי). העברת זרם חשמלי מקוטע, בצורה מבוקרת, מאפשרת צירוף תנועות זוויתיות קטנות לסיבובים שלמים.

דרך פעולת המנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרם העובר בתוך סלילי הרוטור מכוון כך, שסביב הסלילים המסתובבים יווצר שדה אלקטרומגנטי בעל קוטביות משתנה, כך שאותו קוטב (למשל דרום) מכוון לכיוון המגנטים שבסטטור. במצב זה המגנט "הדרומי" דוחה את הסליל הקרוב אליו (דרום דוחה דרום) ואילו המגנט "הצפוני" מושך את הסליל הקרוב אליו.

בתמונות מוצג מנוע זרם ישר פשוט בעל שני סלילי השראה:

  • בתמונה א' הסליל הכחול ממוגנט כקוטב צפוני , ולכן נדחה על ידי המגנט ה"צפוני" ("N"). הסליל הורוד ממוגנט כקוטב דרומי ולכן נדחה על ידי הקוטב הדרומי ("S"). הדחייה גורמת לרוטור להסתובב בכיוון השעון.
  • בתמונה ב' הסליל הכחול עדיין נדחה על ידי המגנט הכחול (הצפוני) אך גם נמשך על ידי המגנט הורוד (הדרומי). היפוכו של דבר בסליל הורוד. כאן גם ניתן לראות את החיבור של המנוע למקור החשמל (מסומן ב "+" ו "-") ואת צורת אספקת הזרם לסלילי הרוטור על ידי "מברשות" גמישות המעבירות את הזרם לסלילים (דרך שני קטבים על הרוטור, שיש רווח ביניהם).
  • בתמונה ג' הסלילים קרובים אל הקטבים ההפוכים להם במגנטיות וכוחות המשיכה מגיעים לשיאם, כך שלכאורה המנוע צריך לעצור בנקודה זו, אלא שאז מתחלפים כיווני אספקת החשמל, הסליל הכחול הופך להיות ממוגנט כדרומי והורוד כצפוני, וכוחות המשיכה מתחלפים בכוחות דחייה.
תמונה א'
תמונה ב'
תמונה ג'

סוגי מנועים חשמליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנועים חשמליים ניתנים לחלוקה על פי מספר תכונות:

  1. מנועי זרם ישר (DC) לעומת מנועי זרם חילופין (AC).
  2. מנוע צעד (step motor) (סוג של מנוע DC).
  3. מנועים סינכרונים וא-סינכרונים (מנועי AC).

כמו כן מנועים מתחלקים לשני סוגי שליטה

  1. מנוע מברשות - המשמשות ליצירת המגע וסגירת המעגלים לאלקטרו-מגנטים המפעילים את המנוע.
  2. מנוע ללא מברשות BLDC - בהן סגירת המעגלים נעשית באופן ממוחשב, בעזרת חיישני מיקום, או על ידי זיהוי ההשראה המגנטית מהמגנטים הקבועים (אינדוקציה).

צורת המנוע אף היא משמשת לאבחון וחלוקה

  1. מנועי צינור - הצורה המצויה של מנועים חשמליים.
  2. מנועים מיושרים (לינארים) - מנוע שבו אין תנועה סיבובית, אלא משיכה המשכית על גבי מסילה או משטח. משמש להזזת רכבת הרים או להזזה מיקרוסקופית על גבי משטחים ליצירת מעגלים מודפסים בתעשיית הננו-טכנולוגיה.
  3. מנועי חביתית (פנקייק) - מנוע גלילי דק מאוד יחסית לקוטרו.

מנוע זרם ישר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנוע זרם ישר עם מברשות תואר לעיל. במנוע זרם ישר ללא מברשות, המגנטים הקבועים נמצאים על הרוטור (הלולאה המסתובבת) והמגנטים בקיטוב מתחלף נבנים כסטטור (המגנטים החיצוניים). קצב סיבוב הרוטור נקבע על ידי הזרם המוזן למגנטי הסטטור, שהוא לרוב זרם חילופין המתקבל מהתמרת הזרם הישר המזין את המנוע. הימנעות משימוש במברשות להעברת הזרם אל ציר מסתובב מגדילה את אמינות המנוע ומקלה על המזעור שלו.

מנוע זרם חילופין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדות מגנטיים מסתובבים כסכום של וקטורים מגנטיים במנוע תלת פזי
שרטוט מנוע חשמלי בעירור מקבילי

קימים שני סוגים עיקריים של מנועים חשמליים לזרם חילופין :

  • מנוע תלת פאזי המתאים לפעולה עם אספקת חשמל בת שלוש פאזות. מנוע זה הוא בעל שלושה שדות אלקטרומגנטיים, אחד לכל פאזה, בחלק הקבוע של המנוע הנקרא סטטור. הפאזות קבועות בזווית של 120 מעלות זו מזו ויוצרות על ידי כך מומנט סיבובי של הרוטור, החלק המסתובב במנוע. הרוטור בנוי ממגנט קבוע או מאלקטרומגנט המוזן בחשמל דרך מיסב החלקה.
  • מנוע חד פאזי. רווח בשימוש ביתי כאשר אין אספקת חשמל תלת פאזית. כדי ליצור את המומנט הסיבובי במנוע זה, בונים פאזת עזר מלאכותית: אחד משני השדות האלקטרומגנטיים מחובר דרך קבל הגורם להזזת הפאזה. אז נוצר הפרש פאזה (הפרש מופע) החשוב במיוחד בזמן התחלת פעולת המנוע.

קיים גם מנוע אוניברסלי הפועל בזרם חילופין וגם בזרם ישר, שנקרא "מכונת קולקטור". קיימים במנוע זה קטבים אלקטרומגנטיים גם בסטטור (החלק הקבוע) וגם ברוטור (החלק המסתובב). חיבור הקטבים הניידים ביחס לקבועים משתנה תוך כדי הסיבוב בעזרת פחמים או מברשות לקבלת מומנט סיבובי אופטימלי.

עיקרון הפעולה של מנוע אסינכרוני(המנוע מסתובב במהירות שאינה מסונכרנת לתדר הרשת המזינה אותו) עיקרון הפעולה דומה במידה מסוימת להפעלת שנאי, המערכת מבוססת על שתי מערכות סלילים(ראשי ומשני) כאשר מערכת אחת הינה סלילי הסטטור (חלקו הנייח של המנוע) מערכת זו מחוברת אל רשת החשמל (בטור למערכות ההגנה) ומערכת הסלילים השנייה היא הרוטור (החלק המסתובב במנוע). שתי המערכות פועלות כשנאי(סלילים) כך שע"י השראה מגנטית זרם במערכת אחת יוצר כא"מ(כוח אלקטרו מניע) וזרם במערכת השנייה, כתוצאה מכך ישנם כוחות מגנטים גם בשתי המערכות.

רוטור מלופף - כולל בתוכו פחמים להעברת זרם חשמלי. רוטור כלוב - אינו כולל פחמים

שימושי המנוע החשמלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנועים החשמליים נכנסים כמעט לכל היבט בחיים המודרניים.

במערכות היסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסיטים לאנטנות לוויניות (צלחת).
  • מרעדים לטלפונים סלולריים.

בבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעבדי מזון
  • מכונות כביסה וייבוש
  • קירור המזון במקרר
  • סיבוב הצלחת (והקרינה) בתנור מיקרוגל
  • מכונת תפירה
  • מברשות שיניים מכניות
  • שערים חשמליים ליישוב, חניון וכו'
  • מאוורר לקירור הבית
  • כורסאות מתכוונות
  • במחשבים (דיסק קשיח, מאוורר)
  • במדפסות
  • שערים אוטומטיים לבתים ולמוסדות וארגונים

בעבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקדחת שיניים
  • מגבה כיסא לרופא שיניים
  • מיטות חשמליות בבתי חולים
  • שולחנות צילום לשיקוף רנטגן
  • כלי ניתוח כדוגמת מקדחות ומסורים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]