TriStar Pictures

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
TriStar Pictures
TristarPicturesLogo.jpg
סוג: סרטים
שנת הקמה: 1982
משרד ראשי: קולבר סיטי, קליפורניה, ארצות הברית
בעלות: סרטי סוני
אנשי מפתח: סטיב מקווין (מייסד ומנכ"ל)
רנדי אוסוולט (מייסד ומנהל כספים)
ליונל סקוט (מייסד וסמנכ"ל תפעול)

TriStar Pictures (בעבר אוית כך: Tri-Star Pictures; בתרגום חופשי לעברית: סרטי שלושה-כוכבים) היא חברת סרטים, הפקות והפצות אמריקאית. החברה היא חברת בת של סרטי קולומביה, שהיא עצמה נמצאת בבעלות סרטי סוני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון להקמת סרטי Tristar היה בשנת 1982, כאשר סרטי קולומביה, HBO ו-CBS, החליטו לפצל את העלויות ההולכות והגדלות של עשיית סרטים, על ידי הקמת מיזם חדש. בשנה זו הוקמה החברה, ובשנת 1983 קיבלה את השם Tristar Pictures. החברה הייתה האולפן ההוליוודי הראשון שהוקם מאז חברת RKO, שהוקמה למעלה מיובל לפני כן. ההפקה הראשונה של החברה, שפורסמה בשנת 1984, הייתה הסרט The Natural (הטבעי) בכיכובו של רוברט רדפורד. במהלך מיזם זה, רוב גירסותיה של TriStar שוחררו ב-VHS או בוידאו ביתי של סרטי קולומביה-RCA (עכשיו סוני- סרטים ובידור ביתי), CBS/FOX וידאו (כיום CBS בידור ביתי ופוקס המאה ה-20 בידור ביתי), ו-HBO וידאו. בנוסף, HBO הרוויחה זכויות הפצה בלעדיות לסרטים האלה, ורישיונות לשידורי טלוויזיה. רשת CBS נשרה מהמיזם בשנת 1985, אף על פי שעדיין הופצו בה כמה מסרטיה של TRISTAR בוידאו ביתי לפחות עד שנת 1992. בשנת 1986, TriStar נכנסה לעסקי הטלוויזיה כ- TriStar Television. בשנת 1987, רשת HBO, גם נשרה ממיזם TriStar וב- 7 בספטמבר, סרטי קולומביה קנתה את מניות המיזם שלה וגם את של CBS, ובכך התמזגו קולומביה ו-TriStar לסרטי קולומביה בידור. שתי החברות המשיכו לייצר ולהפיץ את הסרטים שלהן תחת השמות השונים.

לוגו החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו של החברה הוצג לראשונה בשנת 1984 (ניתן לראותו בראש הדף בצד שמאל). בלוגו של החברה נראה פגסוס, שמסביבו נמצאים עננים כתומים, כמו בלוגו של סרטי קולומביה. הלוגו הפך למעין סמל תרבותי. הלוגו השני צויר במקור על ידי אלן ריינגולד ולראשונה בשנת 1992, יחד אולפני קולומביה. גרסת האנימציה נוצרה על ידי Intralink Creative בשנת 1993.

המוזיקה הנשמעת במהלך הקרנת הלוגו בתחילת כל סרט של TriStar, הולחנה על ידי דייב גרוסין.