סטיב מקווין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטיב מקווין

סטיב מקוויןאנגלית: Steve McQueen; ‏24 במרץ 1930 - 7 בנובמבר 1980) היה שחקן קולנוע אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקווין נולד בשם טרינס סטיבן מקווין באינדיאנה. אביו היה טייס פעלולים בקרקס אווירי, ונטש את סטיב ואת אמו זמן קצר לאחר שנולד. גם אמו של סטיב נטשה אותו בגיל צעיר, ונתנה אותו לאחיה קלאוד שיגדלו. בגיל 12 פגש סטיב את אמו בחוסר שמחה, והכיר את אביו החורג אשר היה מעליבו, ועבר לגור עמם בלוס אנג'לס, קליפורניה.

בגיל 14 הסתובב מקווין עם כנופיות רחוב, ואמו החליטה לשלוח אותו לבית ספר רפובליקני לבנים בקליפורניה. ב-1947 הוא הצטרף לחיל הנחתים האמריקני ושירת שם עד 1950.

בשנת 1952 הוא החל ללמוד משחק ונבחן ללימודים ב"אולפן השחקנים" של לי סטרסברג בניו יורק. מתוך 2,000 המתמודדים שנבחנו, רק מקווין ומרטין לנדאו התקבלו.

בתחילת דרכו שיחק מקווין בתיאטרון ובטלוויזיה. בין הופעותיו הבולטות הראשונות היו ההצגה בברודוויי "A Hatful of Rain" ב-1955 ובסדרת הטלוויזיה "Wanted: Dead or Alive".

הופעת הבכורה שלו בקולנוע הייתה בסרט אלימות בשכונות העוני שיצא ב-1956, והתפקיד הראשי הראשון שלו היה בסרט האימים דל התקציב מ-1958 הבועה, שזכה להצלחה מפתיעה והפך לסרט פולחן. ההצלחה ההוליוודית הראשונה שלו הגיעה עם שבעת המופלאים, החידוש ההוליוודי של ג'ון סטרג'ס לקלאסיקה של אקירה קורוסאווה, שבעת הסמוראים. מעמדו הלך והתחזק כשקיבל את אחד התפקידים הבולטים בסרט אחר של סטרג'ס, הבריחה הגדולה שגם הוא זכה להצלחה גדולה, עד שב-1966 הוא כיכב בסרטו של רוברט וייז חלוקי הנחל שהביא לו מועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (רבים גם טוענים שזהו תפקידו הטוב ביותר לאורך הקריירה שלו).

בסוף שנות ה-60 היה מובטח מקומו בהוליווד ככוכב סרטים מרכזיים, לרוב סרטי פעולה ומתח מוערכים כדוגמת בוליט ופרשת תומאס קראון שזכו להצלחה גדולה בעיקר בזכותו של מקווין. בכל אותם סרטים בלטה אהבתו לסיכונים ובמיוחד למרדפי מכוניות, ולמרות שרצה להשתתף בעצמו גם בסצנות המסוכנות, מפיקי הסרטים לא אישרו זאת מטעמי ביטוח. עם זאת, חלק ניכר מצילומי הפעולה המוטוריים בסרטיו התבססו על נהיגה ורכיבת אופנועים שלו, תוך ניצול ניסיונו במרוצי אופנועים ומכוניות שבהם השתתף במקביל לקריירת המשחק.

מקווין בלט גם בסרטים בז'אנרים אחרים, כמו למשל בסרטו של מרק ריידל הפרחחים. ב-1972 הוא כיכב בסרטו של סם פקינפה, "הבריחה" שהיה להיט גדול. בסרט זה הוא פגש את אשתו השנייה, השחקנית אלי מק'גרו, שכיכבה לצדו. מקווין זכה להצלחה גם ב-1973 בסרט הפרפר לצד דסטין הופמן.

מקווין נפטר בגיל 50 במקסיקו מהתקף לב בעקבות ניתוח להסרת גרורה בריאה.

נישואיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקווין היה נשוי שלוש פעמים. ב-2 בנובמבר 1956, נישא מקווין לשחקנית נייל אדמס. לזוג שני ילדים: טרי (שנולדה ב-1959 ונפטרה ב-1998 ממחלת המוכרומטוזיס) וצ'אד (שנולד ב-1960). לזוג ארבעה נכדים. הם התגרשו ב-1972.

ב-31 באוגוסט 1973, נישא מקווין לשחקנית אלי מק'גרו שכיכבה לצדו בסרט "הבריחה". במהלך הצילומים התאהבו השניים, ומקווין עזב למענה את אשתו ובנו (מק'גרו התגרשה מהמפיק רוברט אוונס). השניים התגרשו ב-1978, והייתה להם מערכת יחסים מתוקשרת וסוערת מאוד.

ב-16 בינואר 1980, נישא מקווין לדוגמנית ברברה מינטי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]