רוברט רדפורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוברט רדפורד
Robert Redford (cropped).jpg
רוברט רדפורד, 2012
תאריך לידה: 18 באוגוסט 1936 (בן 78)
מקום לידה: סנטה מוניקה, קליפורניה, ארצות הברית

צ'ארלס רוברט רדפורד ג'וניוראנגלית: Charles Robert Redford Junior‏; נולד ב-18 באוגוסט 1936) הוא שחקן, במאי קולנוע, מפיק, איש עסקים, דוגמן, פעיל איכות הסביבה ופילנטרופ. אחד מכוכביה הגדולים ביותר של הוליווד.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדפורד נולד בסנטה מוניקה שבקליפורניה לצ'ארלס רוברט רדפורד, חלבן שהפך לרואה חשבון, ולמרתה ו. הארט, ילידת טקסס. רדפורד סיים את לימודיו התיכוניים בלוס אנג'לס (1954) וקיבל מלגת בייסבול ללימודים באוניברסיטת קולורדו, שם היה מגיש בקבוצת הבייסבול. בהמשך איבד את המלגה בשל בעיות השתייה שלו שנבעו ממותה של אמו. אז הלך ללמוד ציור בבית ספר לאמנות בברוקלין שבניו יורק, ולקח שיעורים בתיאטרון באקדמיה האמריקאית לאמנויות הדרמה בניו יורק.

הקריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדפורד נודע בזכות תפקידיו בסרטים "קיד וקאסידי", "העוקץ", "כך היינו", "גטסבי הגדול", "כל אנשי הנשיא", "הטוב מכולם", "זיכרונות מאפריקה" ורבים אחרים. רדפורד ביים את הסרטים "אנשים פשוטים" (שעליו זכה בפרס אוסקר), "מלחמתו של מילאגרו בינפילד", "נהר זורם ביניהם", "חידון האשליות", "הלוחש לסוסים" ו"משחק החיים". בנוסף הוא הפיק את כל הסרטים הללו (כבמאי), פרט ל"אנשים פשוטים".

לאחר לימודי הדרמה בניו יורק הופיע רדפורד, בתחילת שנות ה-60, במספר רב של הופעות טלוויזיוניות. הוא הופיע, בין השאר, בסדרות "אזור הדמדומים", "אלפרד היצ'קוק מציג", "מווריק" ו"עיר עירומה". בנוסף קיבל מועמדות לפרס האמי כשחקן משנה על הסדרה "Alcoa Premiere" ב-1963. באותם ימים גם שיחק בהצגות תיאטרון. את הופעת הבכורה שלו בברודוויי עשה בתפקיד קטן ב"סיפור רם" (1959), ומשם כיכב בכמה הצגות, עד להצלחתו הקופתית הגדולה במחזה של ניל סיימון "יחפים בפארק" (1963).

את הופעת הבכורה הקולנועית שלו ערך רדפורד בדרמת המלחמה "מאחורי קווי האויב" בשנת 1962, שבו השתתף גם סידני פולאק בתפקידו הראשון בקולנוע. לאחר הצלחתו במחזה "יחפים בפארק" הוא לוהק לתפקידים משמעותיים בקולנוע. היא גילם כוכב קולנוע דו מיני המתחתן עם נטלי ווד ב"לתוך דייזי קלובר" (1965) ושיתף פעולה פעם נוספת עם נטלי ווד, ב-"This Property is Condemned", על פי מחזה מאת טנסי ויליאמס, שבו גילם פעם נוספת את מאהבה. באותה שנה צירפו לו האולפנים כוכבת הוליוודית נוספת שתככב עמו בסרטים. הייתה זו ג'יין פונדה בסרט "המרדף", שביים ארתור פן, שבו כיכב גם מרלון ברנדו בנוסף לצמד רדפורד-פונדה. הזיווג בין השניים הביא להצלחה הגדולה של העיבוד הקולנועי ל"יחפים בפארק" (1967). כמו כן השניים כיכבו יחדיו גם ב"הפרש החשמלי" (1979).

רדפורד, שדאג לתדמיתו של שובר הלבבות הבלונדיני, סירב לתפקידים רציניים יותר כמו בסרטיו של מייק ניקולס "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" ו"הבוגר", ובמקומם החליט להשתתף באותה שנה (1967) בסרטו של ג'ורג' רוי היל, "קיד וקאסידי", לצד פול ניומן. בעקבות סרט זה קנה לעצמו תדמית קולנועית של בחור אינטליגנטי, אמין וטוב לב. הסרט הפך אותו לאחד השחקנים האהובים של התקופה, והשילוב בין רדפורד לניומן הוכח כמוצלח ביותר. בשנים שלאחר מכן רדפורד נחל כישלונות עם סרטיו, פרט לסאטירה הפוליטית "המועמד" (1972). באותה שנה ייסד את פסטיבל סאנדנס, בו הוצגו סרטים עצמאיים אמריקנים כאלטרנטיבות למסחריות ההוליוודית.

בשנת 1972 כיכב רדפורד בסרט "ג'רמיה ג'ונסון", שעל אף שלא היה הצלחה קולנועית נחשב עד היום לאחד הפרויקטים האיכותיים ביותר שלו. סרט זה, שבו גילם רדפורד אדם הבא למערב במטרה להפוך לאיש הרים ונקלע שלא בטובתו לשרשרת של עימותים ומעשי נקם הפוגעת גם בו ובמשפחתו, באה לידי ביטוי פעם נוספת נטייתו להזדהות עם אנשים בודדים, חשדנים, המעדיפים לסמוך על עצמם בלבד כדי לשרוד ודוגלים בערכים אינדיבידואליים מאוד ובשל כך אף מנוכרים כלשהו לסביבה החברתית בדורם - ובה במידה גם מפגינים אצילות נפש ברגעי משבר. תפיסה זו של ההוויה האמריקנית (שבמידה רבה, ובמינון שונה, היא גם נחלתם של שחקנים ובמאים נוספים, דוגמת קלינט איסטווד) שלטה גם בסרטים נוספים שבהם כיכב, כדוגמת "הפרש החשמלי", "ברובייקר" ו"סניקרס".

שנת 1973 הייתה מהמוצלחות בקריירה של רדפורד. הוא הופיע ב"כך היינו" וב"העוקץ". ב"כך היינו", דרמה רומנטית בכיכובה של ברברה סטרייסנד, הוא גילם אתלט פופולרי ואמיד, שמתאהב ביהודייה פעילת שמאל רדיקלית. רדפורד היה ידוע כשחקן המצליח להוציא מהפרטנר שלו את ההופעה הטובה ביותר, ושחקן שפועל טוב בצמדים. על "כך היינו" קיבלה סטרייסנד מועמדות לפרס אוסקר, רדפורד עצמו היה מועמד אף הוא לאוסקר באותה שנה על הסרט "העוקץ". "העוקץ", שזכה ב-7 פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר, היה וריאציה על "קיד וקאסידי", שבו שבו רדפורד ופול ניומן לשתף פעולה, בסרט פשע דרמטי-קומי שהוציא את מיטב הקסם האישי של כוכביו. "העוקץ" נחשב עד היום לסרטו המצליח ביותר של רדפורד, לאחר שהניב הכנסות בסך הגדול פי 28 מתקציבו בארצות הברית בלבד.

לאחר מכן כיכב בכמה סרטים מרשימים כ"גטסבי הגדול", על פי הרומן של פרנסיס סקוט פיצג'רלד, "שלושת ימי הקונדור" ובסרט עטור השבחים "כל אנשי הנשיא", שהתבסס על ספרם של בוב וודוורד וקארל ברנסטיין, שני העיתונאים שחשפו את פרשת ווטרגייט. גם סרט זה, כמו סרטיו הגדולים של רדפורד, התבסס על שיתוף הפעולה בינו לבין הפרטנר שמולו. ב"כל אנשי הנשיא" היה זה דסטין הופמן שגרף ארבעה פרסי אוסקר. באותן שנים זכה רדפורד בשלושה פרסי גלובוס הזהב בקטגוריית "World Film Favorite - Male", בשנים 1975, 1977 - 1978, שזהו פרס לשם כבוד, המראה את הפופולריות הרבה לה זכה בשנות ה-70.

במהלך שנות ה-80 כיכב בארבעה סרטים בלבד, ביים שני סרטים, והפיק ארבעה. ב-1985 כיכב לצד מריל סטריפ בעיבוד קולנועי ראשון לספרה הנודע של איזק דינסן, "זיכרונות מאפריקה". הסרט זכה בשבעה פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר. ב-1993 גאתה הפופולריות שלו שוב, כשכיכב לצידם של וודי הארלסון ודמי מור בסרט "הצעה מגונה", בתפקיד מיליונר המציע לזוג במצוקה כספית סכום של מיליון דולר תמורת לילה אחד בחברתה של האישה. ב-2001 כיכב לצד בראד פיט בסרט "משחק ריגול", שזכה לביקורות מעורבות.

נאמן לנטייתו לבחור סרטים בהם נבחן האדם כאשר עליו להתמודד מול סביבה מאיימת כשאין לו לסמוך אלא על עצמו, כיכב רדפורד ב-2013 בסרט "הכל אבוד", העוסק בניסיונות ההישרדות הנואשים של שייט שספינתו טובעת בלב האוקיינוס. סרט זה נחשב לחריג לפי כל אמת מידה, משום שרדפורד הוא השחקן היחיד בו, ללא צוות מסייע, ולפיכך גם התסריט שלו קצר ביותר. "הכל אבוד" זכה לביקורות חיוביות ביותר, אך למרות זאת לא היה מועמד לפרס האוסקר באותה שנה.

במאי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1980 ביים לראשונה סרט קולנוע, "אנשים פשוטים", דרמה אודות התפוררותה של משפחה ממעמד הבינוני, שעליו זכה בפרס אוסקר לבימוי, בנוסף לזכייה בקטגוריית הסרט הטוב ביותר (כשהוא מנצח את "השור הזועם" של מרטין סקורסזה). בשל הצלחת "אנשים פשוטים", כל סרטיו הבאים של רדפורד כבמאי הם דרמות. סרטו הבא כבמאי יגיע רק כעבור שמונה שנים, בסרט "מלחמתו של מילאגרו בינפילד", ובהמשך אף יביים את עצמו, בדרמה "הלוחש לסוסים" (1998), על פי הרומן של ניקולס אוונס. ב-1992 ביים את הדרמה התקופתית "נהר זורם ביניהם", שכרבים מסרטיו האחרים, מתרחשת במערב האמריקני ועוסקת ביחסים בין שני אחים במשפחה חובבת דייג. סרטו הרביעי, "חידון האשליות" (1994), שעסק בשערוריית שחיתות מאחורי הקלעים של תוכניות חידונים בטלוויזיה בשנות ה-50. הסרט זכה לביקורות טובות, ובארבע מועמדויות לאוסקר.

יחד עם ריצ'רד אטנבורו, וורן בייטי, קלינט איסטווד, קווין קוסטנר ומל גיבסון, רדפורד הוא מהשחקנים המעטים שזכו בפרס אוסקר על בימוי. בנוסף, רדפורד הוא אחד הבמאים היחידים שזכה באוסקר על בימוי של סרט בכורה.

הישגים בתחום הקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1981 ייסד את מכון סאנדנס, ארגון ללא מטרות רווח הממוקם בפארק סיטי ביוטה. תפקיד המכון לגלות ולדרבן מפיקים, במאים, תסריטאים ומלחיני סרטים ולסייע להם לפתח את כשרונם בסרטים עצמאיים. המכון, שחגג 25 שנים להיווסדו ב-2006, הוא גם הגוף העומד מאחורי פסטיבל סאנדנס השנתי. מאז ייסוד המכון מעורב רדפורד עמוקות בסרטים עצמאיים. דרך הסדנאות המגוונות ופסטיבל הסרטים הפופולרי סיפק סאנדנס תמיכה רבה ליוצרי קולנוע עצמאיים. ב-1995 חתם רדפורד על חוזה עם רשת הטלוויזיה "Showtime", בדבר הקמת ערוץ שידור לכבלים, הפועל 24 שעות ביממה, המוקדש כל כולו לשידור של סרטים עצמאיים. ערוץ זה הנקרא "ערוץ סאנדנס", ערך את שידור הבכורה ב-29 בפברואר 1996. בין ובין המשיך להופיע כשחקן בפרויקטים הוליוודים, שההיענות שלו להם הולכת ומתמעטת עם הזמן.

ב-1994 קיבל את פרס ססיל ב. דה-מיל בטקס גלובוס הזהב, פרס על מפעל חיים, על אף שרדפורד המשיך לככב בסרטים גם עשור לאחר מכן. שנתיים אחר כך (1996) זכה בפרס על מפעל חיים מטעם איגוד השחקנים האמריקני. ב-2002 קיבל פרס הוקרה מטעם האקדמיה האמריקנית לקולנוע, כשחקן, יוצר קולנוע, מייסד פסטיבל סאנדנס וכתומך נלהב בקולנוע העצמאי וב-2006 קיבל פרס הוקרה מטעם "מרכז קנדי" היוקרתי, על תרומתו לתרבות האמריקאית.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדפורד הוא אדם הדוגל בליברליזם, תומך באיכות הסביבה, בזכויות הלהט"ב ובזכויות האינדיאנים. על אף זיהויו כליברל, תמך בעבר מספר פעמים במועמדים רפובליקניים שהתמודדו בבחירות במדינת יוטה, ואף מתח ביקורת על הנשיא ברק אובמה בשל אי-יישום התחייבויות שנתן האחרון בנוטאי איכות סביבה. ואולם, למרות ביקורת זו תמך רדפורד בגלוי במועמדות אובמה לנשיאות בשנת 2012.

על אף שבשנות הששים, השבעים והשמונים נחשב לסמל מין, נמנע רדפורד מטיפוח התדמית הזו והוא ידוע כאדם נטול גינוני כוכבות. בניגוד לשחקנים הוליוודיים רבים, שמו כמעט ולא נקשר לשערוריות מתוקשרות כלשהן.

רדפורד היה נשוי בין השנים 1958 - 1985 ללולה ואן ואגנן. לזוג נולדו ארבעה ילדים, הבכור ביניהם נפטר זמן קצר לאחר לידתו ממוות בעריסה. מאז גירושיו מאשתו הראשונה שמו נקשר למספר נשים שאתן ניהל מערכות יחסים. ב-2009 התחתן עם האמנית סיביל זגארס, בת זוגו מאז שנות ה-90. לרדפורד ארבעה נכדים מאשתו הראשונה.

רשימת סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]