Young Americans

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Picto infobox music.png
Young Americans
Young americans.jpg
אלבום אולפן מאת דייוויד בואי
יצא לאור 7 במרץ 1975 (בריטניה)
הוקלט אוגוסט-נובמבר 1974 בפילדלפיה, ארצות הברית, ינואר 1975, ניו יורק, ארצות הברית
סוגה פאנק, מוזיקת נשמה, רוק
אורך 40:32
חברת תקליטים תקליטי RCA
הפקה דייוויד בואי, טוני ויסקונטי והארי מסלין
כרונולוגיית דייוויד בואי
David Live
‏(1974‏)
Young Americans
‏(1975‏)
Station to Station
‏(1976‏)

Young Americans (אמריקאים צעירים) הוא אלבום של המוזיקאי הבריטי דיוויד בואי משנת 1975.

האלבום מצין את נטישתו של בואי את עולם הגלאם רוק בניסיון לחדור באופן ישיר אל שוק המוזיקה האמריקאי, באמצעות אימוץ סגנון מוזיקת הנשמה. לצורך כך אימץ, את הסגנון שאפיין את מוזיקת הנשמה בפילדלפיה המתהדר בצליל בגוון הפאנק. לצורך גיבוש הסגנון, שיתף בואי פעולה עם זמר הסול לות'ר ונדרוס שכתב את השיר "Fascination", וכן הצטרף למסע ההופעות של בואי בו ביצע קולות רקע..אלבום זה אף שהצליח מסחרית נחשב לאחת מן האלבומים השנויים במחלוקת של בואי חלק ראו בו אלבום לא חשוב ולא מעניין , וחלק ראו בו אלבום סול לבן(white soul) מן הטובים שנוצרו כך למשל ג'יימס בראון שטען כי"זוהי אחת מהמחוות החשובות ביותר לתרבות השחורה שהגיעה מאמן לבן", ויש הטוענים כי בעקבותיו הוזמן בואי להופיע בתוכנית soul train שיועדה (בעיקר)לקהל אפרו אמריקאני ,והיה בין האמנים הלבנים הראשונים שהופיעו שם.

"Fame", הלהיט הראשון של בואי שהגיע לראש מצעד הפזמונים האמריקאי, הוקלט לאלבום זה, בשיתוף פעולה עם חבר להקת הביטלס לשעבר - ג'ון לנון (שגם ביצע בשיר קולות רקע) וכן בשיתוף פעולה עם הגיטריסט קרלוס אלומר.

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Young Americans
  2. Win
  3. Fascination
  4. Right
  5. Somebody Up There Likes Me
  6. Across the Universe
  7. Can You Hear Me?‎
  8. Fame

רצועות בונוס במהדורת האלבום משנת 1991:

  1. Who Can I Be Now?‎
  2. It's Gonna Be Me
  3. John, I'm Only Dancing Again

משתתפי האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]