יצחק ברזאני
 | |
| הרב יצחק ברזאני | |
| לידה |
1892 ה'תרנ"ב צפייה שבכורדיסטן |
|---|---|
| פטירה |
1980 (בגיל 88 בערך) ה'תש"ם |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | ארביל בכורדיסטן והמושב עין העמק |
| תקופת הפעילות |
?–1980 |
| רבותיו | סלימון ברזאני |
| תלמידיו | אליהו בן זכריה, משה בן מרדכי, נורי בן נחום, שבתאי בן חיים |
  | |
הרב יצחק ברזאני (1892 – 1980) היה רב ואב בית הדין של הקהילה היהודית ארביל בכורדיסטן, ורב המושב עין העמק.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב יעקב ברזאני בכפר צפייה שבכורדיסטן. הרב יצחק הוא דור 22 לשושלת רבנית, נצר למשפחת ברזאני שהעמידה רבנים ושוחטים בקרב יהודי כורדיסטן במשך מאות שנים. הוסמך לרב, שוחט ובודק בשנת 1910 (ה'תר"ע) על ידי אביו ודודו. בשנת 1924 (ה'תרפ"ד) הוסמך גם בבגדאד, ושימש כרב הקהילה של עקרא. לאחר מכן שימש כרב העיר כוי סנג׳ק, ולבסוף כרבה הראשי של ארביל וכאב בית דין הרבני לאחר עזיבתו של הרב יצחק נח. במסגרת תפקידיו השונים הסמיך בעצמו רבנים רבים.
נודע כתומך נלהב של התנועה הציונית, ובשנת 1935 (ה'תרצ"ה) הגיע לישראל כאורח הקונגרס הציוני, ונכח בלווייתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בשנת 1951 (ה'תשי"א) עלה לישראל סופית והצטרף למשפחתו שהתגוררה במושב עין העמק, שם שימש כרב המושב וחבל מגידו, עד פטירתו בשנת 1980 (י"ח חשון ה'תש"ם).
כך תואר את הרב יצחק ברזאני ובן דודו הרב יצחק נח בידי אחד מבני משפחתם:
כולנו אנחנו ואבותינו ואבות אבותינו כל תפילותינו ומאויינו וכיסופינו וגעגועינו היו שהקב"ה יזכנו לעלות ארצה לבנות ולהבנות בה ולחונן את עפרה. הרבנים והשו"ב בחו"ל עשו מאמצים עילאיים וסיכנו את נפשם להגיע לכל כפר נידח גם אם הייתה שם משפחה אחת יהודית, בכד להאכילם בשר כשר. וזה היה התפקיד החשוב והנעלה מכל. ובזכות זה ב"ה זכינו ה' להגיע לארץ ישראל. שני הרבנים הנ"ל היו מגדולי רבני יהדות כודיסתן העיראקית והעמידו עשרות ומאות תלמידים. חלקם הוסמכו לרבנים ושוב"ים וחלק גדול היו תלמידי חכמים, חסידים ולומדי תורה, נחבאים אל הכלים. וכולם – הם ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם עלו לא"י מתוך ציונות ואהבת הארץ. וגם אם בשנים הראשונות סבלנו הרבה מחסור ועוני. קבלנו את הכל בשמחה וששון ומייחלים לחסדיו של הקב"ה שיגאלנו גאולת עולם וישלח לנו את משיח צדקנו ויבנה לנו את בית מקדשנו ותפארתנו בב"א. הרבנים הנ"ל הם ובניהם ותלמדיהם ולתלמידי תלמידיהם כולם יחד היו ששים ושמחים ביום חג העצמאות, ה' באייר, של מדינת ישראל. קראו הלל ועשו משתה ושמחה ויום טוב. היו מברכים את מדינת ישראל ואת מנהיגיה וצבאה וחייליה בפתיחת ארון הקודש והוצאת ספר תורה. וב"ה שגם אנחנו עושים כמותם וממשיכים את דרכם בקודש.
— ציטוט בנו של הרב יצחק נח, מתוך החוברת: משה אלחרר, פרקים ממשנתם של חכמי ספרד על הקמת המדינה, יום העצמאות ויום שחרור ירושלים.
כמה מכתביו נמסרו ליוסף יואל ריבלין ונמצאים כיום בספרייה הלאומית.
בנו יואל היה בכיר במוסד[1]. אחיו הוא המקובל הרב אברהם ברזאני, בן אחיו הוא עולה הגרדום משה ברזני.
נכדו הוא שלמה ארבלי.
הנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכורדיסטן עסק במקצועות הרבנות השונים, ובישראל סירב לשמש כדיין. פסיקתו הונהגה לפי הרב יוסף חיים, נהג לשמר את מנהגיהם של יהודי כורדיסטן, ועסק בקבלה.
מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אליהו בן זכריה - רב המושב מיטב שבחבל תענך
- הרב משה בן מרדכי - הרב של טירת כרמל
- הרב נורי בן נחום - רב אזורי תענכים והסביבה
- הרב שבתאי בן חיים - רב המושב מנוחה ומועצה אזורית לכיש
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב משה הלל, תולדות יצחק - תולדות חייהם של הרב יצחק נח והרב יצחק ברזאני, 1994.
- מרדכי יונה, אנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן, כרך ב, ירושלים תשס"ג, עמ' 163.
- שלו שבתאי, השבח לאל, קורות חייו ופועלו של הרב שבתאי בן חיים, הוצאת עטרת, שנת ה'תשע"ב, עמ' 43.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חן מלול, שיר המלחמה של הרב ברזאני: "רואה היטלר, והשטן עומד על ימינו למשטמה", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 23.11.2017
- מידע על יצחק ברזאני בקטלוג הספרייה הלאומית
- נערך טקס קריאת רחוב ע"ש הרב יצחק ברזאני ז"ל, באתר עירית אשקלון
- ריאיון מוקלט עם הרב יצחק ברזאני על הקהילה היהודית בארביל, באתר הספרייה הלאומית, 1968
- החיים הדתיים בעין העמק והסביבה, הצופה, 6 אוקטובר 1968, עמ' 6
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נערך טקס קריאת רחוב ע"ש הרב יצחק ברזאני ז"ל, באתר עיריית אשקלון