רגשות באינטראקציה חברתית
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיקר ניסוח מחדש של משפטים כמו: בנוסף לכך שרגש גורר רגשות זהים או שונים בחברה הסובבת.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיקר ניסוח מחדש של משפטים כמו: בנוסף לכך שרגש גורר רגשות זהים או שונים בחברה הסובבת. | |
רגשות באינטראקציה חברתית מתייחס להיבטים של הרגש במסגרת קשרים בין-אישיים וקבוצה חברתית.
רגש כצורת תקשורת בין אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסיכולוגים אבולוציוניים טוענים שהיכולת המורכבת לקרוא רגשות של אחרים התפתחה כאמצעי תקשורת[1].
הפגנת רגשות היא מרכיב חיוני באינטראקציה ותקשורת בין אנשים. רגש הוא תהליך דינמי שמשרת את היחסים בין היחיד לבין סביבה חברתית משתנה[2]. הרגש הוא תהליך של יצירה, תחזוקה וניתוק של יחסים בין האדם לסביבה בנושאים המשמעותיים לאדם[3].
מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד שההמיספרה השמאלית של המוח הגדול היא הדומיננטית עבור תפקודי השפה בקרב כ-90% מהאוכלוסייה, ההמיספרה הימנית מעורבת בשליטה על הפרוזודיה ובהבעה וזיהוי של רגשות בטון הדיבור[4].
רגש בתהליכים קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תהליכים בין-אישיים, בין יחידים וגם בתוך קבוצות ובין קבוצות, הם רבים ומגוונים. אפשר להתייחס אליהם בכלליות כתהליכים שבהם יש אוסף של "סוכנים" (אנשים) היוצרים קשר ישיר או עקיף זה עם זה ועם הסביבה לאורך זמן. תוצאות ההתנהגות של כל סוכן נמצאות בקשרי גומלין עם התנהגות הסוכנים האחרים[5].
אחד המקורות לאותם תהליכים בין-אישיים הוא תחום הרגשות. הרגשות שיש לאדם ("סוכן") מסוים יכולות להשפיע ולעצב התנהגות, מחשבות והרגשות של אנשים אחרים. התגובות של האחרים ישפיעו גם על האינטראקציות העתידיות שלהם עם "סוכן" הרגש וגם על ההתנהגות והרגשות של אותו "סוכן". כתוצאה מהתהליך הנ"ל נוצרים מעגלי רגשות. במעגלים, יכולים להיות מעורבים מספר אנשים, על ידי תהליך של השפעה הדדית.
הרגשות של האדם עוברים אל הסובבים אותו על ידי הבעות פנים, טון דיבור, התנהגות מילולית ושפת גוף. אוסף 'אמצעי הפרסום' האלה מאפשר לסובבים לחוות את הרגש המופגן ולהיות מושפעים ממנו.
יש להדגיש שכאשר עוסקים באינטראקציות מונעות רגש, מדובר על הרגש הנתפס על ידי המתבוננים. הרגש הנתפס, הוא לא בהכרח הרגש האותנטי (ראו עבודת רגשות). האנשים שנחשפו לרגש מושפעים בכמה אופנים[6]:
- מפתחים בעצמם רגש זהה או שונה.
- מסיקים מסקנות לגבי משדר הרגש.
- מתנהגים בהתאם למה שקלטו.
- היחסים והאינטראקציה בינם לבין משדר הרגש מושפעים מהרגש שהופגן.
הרגשות משפיעים לא רק על האדם אליו כוונו הרגשות, אלא גם על אחרים בסביבתו שראו את ביטוי הרגש. הרגש המופגן יכול להשפיע על קבוצה או צוות. יכולה להיווצר שרשרת של רגשות והשפעות בין "סוכן" הרגש לבין מספר קבוצות. שרשרת התגובות הנוצרת יכולה לכלול גם רגשות שנוצרים בקרב הסובבים וגם אלמנטים אחרים, קוגניטיביים והתנהגותיים. כל ההשפעות הנ"ל שמתחוללות אצל הסובבים, קרוב לוודאי, יגרמו משוב חוזר אל האדם ששידר את הרגש מלכתחילה ויגרמו גם אצלו, לרגשות נוספים או לחיזוק הרגש המקורי.
המנגנונים שבהם רגש של ה"סוכן" גורם לרגשות בקרב האחרים:
- הדבקה רגשית – הרגש המובע על ידי אחד עובר אל האחרים, כלומר, אותו רגש, מתפשט.
- תגובה רגשית משלימה – אדם מסוים מביע רגש. האחר קולט את המצב, מפענח אותו ומגיב ברגש שונה או משלים לרגש המקורי. לדוגמה – אחד האנשים בקבוצה מביע כעס. שאר הנוכחים בקבוצה יכולים להרגיש נבוכים או מוטרדים.
בנוסף לכך שרגש גורר רגשות זהים או שונים בחברה הסובבת, ישנה גם השפעה חברתית הנוצרת על ידי הסקת מסקנות. המסקנות שאנשים מסיקים יכולות להיות לגבי מעמדו החברתי ומידת הכוח החברתי שיש למפגין הרגש, מסקנות לגבי הכישורים שלו ומסקנות לגבי האמינות שלו. דוגמאות – במחקרים נמצא שהפגנת כעס, גורמת לאחרים לתפוס את הכועס כבעל מעמד וכוח בעוד שהפגנת צער ופחד נתפסת כחולשה.
המסקנות האלה גורמות לאינטראקציות חברתיות.
הרגש כגורם לאינטראקציות בעולם הארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים מתחום ההתנהגות הארגונית חקרו סיטואציות רבות שבהן לרגש יש חשיבות כמניע או משפיע על אינטראקציות. דוגמאות:
מצב של משא ומתן – אם אחד הצדדים מרגיש אשמה הצד השני יעלה את דרישותיו. לעומת זאת, אם אחד הצדדים יפגין רגש של אכזבה, הצד השני יסתפק בדרישות נמוכות[7].
מתן שרות – הפגנת רגשות מסוימים מצד הלקוח גורמות לתגובות רגשיות והתנהגותיות אצל נותן השרות ובכך מושפע מתן השרות. פוליטיקה – הרגשות המופגנים על ידי מועמד לבחירות או על ידי נושא משרה, גורמות לתגובה רגשית בקהל שתשפיע על היחס כלפיו[8].
יחסים בתוך צוות עבודה – לדוגמה: עובד כועס או ממורמר יכול "להדביק" את שאר הצוות באותו רגש[9].
יחסי ממונה-כפופים – הרגש שהממונה משדר, ישפיע על ההתנהגות לכפופים לו ועל היחסים ביניהם[10] (ע"ע מנהיגות). עובד המפגין כעס יכול להיחשב בטעות כבעל מעמד וראוי לקידום.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Turner JH (2000) On the origin of human emotions: A sociological inquiry into the evolution of human affect.(
- ^ Keltner D. & Haidt J. (1999) Social Functions of Emotions at Four Levels of Analysis ;COGNITION AND EMOTION,13(5),505-521
- ^ Campos J.,Campos R. G., Barrett, K. (1989) Emergent themes in the study of emotional development and emotion regulation, Developmental Psychology. Vol 25(3) 394-402
- ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ Smith R. & Conrey F.R. (2007) Agent-Based Modeling: A New Approach for Theory Building in Social Psychology; Personality and Social Psychology Review, 11: 87-104
- ^ Rafaeli A. & Hareli S. (2007) Emotion cycles: On the social influence of emotion in organizations; Research in Organizational Behavior
- ^ Van Kleef G.A., De Dreu C., Manstead A, Supplication and appeasement in conflict and negotiation: The interpersonal effects of disappointment, worry, guilt and regret ; Journal of Personality and Social Psychology vol 91(1) 124-142
- ^ Glaser J, Salovey P (1989):Affect in electoral politics Personality and Social Psychology Review Vol. 2(3), 156-172 -
- ^ Felps W., Mitchell TR, Byington E. (2006)How when and why bad apples spoil the barrel:Negative group members and dysfunctional groups ; Research in Organizational Behavior Vol 27
- ^ Sy, T. & Cote, S & Saavedra R. 2005. The contagious leader: Impact of the leader’s mood on the mood of group members, group affective tone, and group processes. Journal of Applied Psychology, 90(2): pp. 295-305