שמעון שירזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמעון שירזי, ינואר 2013

שמעון שירזי (נולד ב-1970 בתל אביב) הוא מפיק מסיבות ישראלי שהתפרסם במיוחד הודות למסיבות הנושא ומסיבות הגייז שהפיק ועיצב מאז 1991.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירזי נולד בלב העיר תל אביב. משפחתו התגוררה ברחוב שינקין. אמו עבדה כמארחת במועדון של רפי שאולי (מקים מועדון הלילה הראשון בישראל). אביו, זקי שירזי, הקים בשנות ה-70 וה-80 תפאורות לסרטים ישראלים כמו "קזבלן", "מציצים", "הבית ברחוב שלוש" ו"חגיגה לעיניים", וגם להפקות בינלאומיות שצולמו בארץ (מחץ הדלתא, רמבו 3 והמיני סדרה משה שצולמה בסנטה קתרינה שבסיני). שירזי הצעיר התלווה לאביו אל הסטים שהקים, ונגע בבוהמה התל אביבית שעימה היו הוריו מקושרים. לאחר שבבית הספר ארגן מסיבות, הצטרף לרשת האופנה "ראש אינדיאני". תחילה היה מתאם אופנה, אך תוך זמן קצר הפך למעצב תצוגות אופנה.

ב-1991 הוזמן באופן חד פעמי לעצב מסיבה ב"מועדון הפינגווין" בתל אביב שיועדה למשוך אליה את הקהל החד מיני, אותו קהל המהווה גם היום את קהל היעד המרכזי לו מופנות מסיבותיו. מסיבת חוף שהפיק באולם הקטן זכתה להצלחה משמעותית הודות לקונטיינר של חול ים שנשפך ופוזר במועדון וגם איש הארטיק מהחוף שהוזמן. לאחר שעיצב מספר מסיבות נוספות, בחר לעזוב את עולם האופנה והקדיש את זמנו לעיצוב מסיבות.

את הקפיצה הגדולה בהפקות חווה שירזי לאחר שנתקל בחסמים ביורוקרטים שמנעו ממנו לערוך מסיבות בתל אביב, ולכן בחר לנדוד למועדון "האומן 17" בירושלים. המעבר מאולמות בתי הקולנוע והמרתפים האותנטיים והחמים אותם אכלס עד אותה עת בתל אביב, למבנה תעשייתי גדול ומשוכלל היה חד. לראשונה, מצא אולם גדול שיכול היה להכיל אלפי משתתפים ויותר מכל – לאפשר את הקמתן של תפאורות עצומות שטרם נראו במסיבות הישראליות.

בשנת 2011 גייס ארגון בלה דואגת אנשי לילה מובילים למען המאבק להעלאת המודעות ל-HIV והפיק לוח שנה "בלה דואגת" בהשתתפותם. אנשי לילה רבים ומובילים התגייסו למאבק והצטלמו ללוח השנה של "בלה דואגת" לאותה השנה.[5] בין המשתתפים היו: שירזי עצמו, אליוט, טלולה בונט, קיי-לונג ומובילי דעת קהל ואנשי לילה נוספים בקהילה הגאה.

בינואר 2013 נפתחה בבית העיר בתל אביב התערוכה "חותמת לילה" (אוצרת ראשית: איילת ביתן שלונסקי), שהוקדשה ליצירתו של שירזי המעצב לא רק את המסיבות שמפיק, אלא תרבות לילה שלמה שזכתה להציב את ישראל ככוח מוביל בתרבות המועדונים בעולם.

ביוני 2015 במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב זכה שירזי להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניסן שור, לרקוד עם דמעות בעיניים: ההיסטוריה של תרבות המועדונים והדיסקוטקים בישראל, תל אביב: רסלינג, 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ורג' אבני שיר נחמיאס, ‏היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, באתר ‏מאקו‏, 7 ביוני 2015