תשמיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תשמיס הוא פעולת נידוי המקובלת בחברה הבדואית.

במשפחה הבדואית מתקיימת ערבות הדדית בין בני המשפחה, להגנה על החיים, הכבוד והרכוש של בני המשפחה. במקרה שבו התנהגותו של אחד מבני המשפחה גורמת נזק ליתר בני המשפחה או שהוא יוצא כנגד החברה, עלולה המשפחה לנדותו ולנתקו ממסגרת ההגנה והערבות ההדדית, בטקס הקרוי תשמיס (פירוש מילולי: "ייבוש בשמש"). טקס זה כולל הודעה פומבית, כדי שהציבור ידע שהערבות ההדדית אינה מתקיימת עוד. הנידוי נכנס לתוקף 48 שעות מרגע ההחלטה, על מנת לאפשר חרטה.

התשמיס אינו נחשב לענישה, אלא לאמצעי הגנה שנוקטת המשפחה, כדי להימנע מהנזק שגורם לה בן המשפחה הסורר. לעיתים נדירות יותר מחליט בדואי לנתק עצמו ממסגרת הערבות ההדדית של משפחתו, צעד הקרוי "בשמסו אנפוסהום".

הטקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס התשמיס מתנהל באירוע חברתי, כגון עלייה לקבר קדוש או חתונה. לעיתים, כאשר קיימת דחיפות לביצוע הטקס הוא יזומן כאירוע חברתי העומד בפני עצמו. הטקס יבוצע בנוכחות נציגי שבטים מכל האזור, על מנת להבטיח כי גם שבטים אחרים ימנעו ממתן חסות למנודה. אביו של המנודה מכין סעודה חגיגית לאורחיו, ולאחר מכן פונה לשניים משופטי השבט ובפני הנוכחים מפרט את הנזקים שגרם בנו. הוא פונה לקהל ושואל האם יש מי שמוכן לקחת את בנו תחת חסותו, ובמידה ואין עונה, אחד מבני המשפחה פושט מהנאשם את הג'לביה, מניח אותה על שיח יבש ומעלה אותה באש.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף בן-דוד, ג'בליה - שבט בדווי בצל המנזר, הוצאת כנה, ירושלים 1981 עמ' 35-34