כבוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא מדויק, רצוף בשגיאות, חסר ביותר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

כבוד של אדם הוא המידה בה זולתו מפגין את הערכתו כלפיו.

כבוד הוא חלק ממערכת חליפין חברתית. כלומר, כבודו של אדם נובע ממעורבות חברתית, מיכולתו לקרוא תיגר על אנשים אחרים, ממתנות שהוא מעניק ומקבל (Gift and counter gift) ומהעובדה שאחרים פונים אליו בבקשת עצות, הגנה, כסף או טובין אחרים כמו גם קבלת גמול על עשיית דבר מה.

יש חברות בהן הכבוד הוא תולדה של ייחוס המשפחה, כוחה הפוליטי והיכולת שלה להגיב באלימות או לפתוח באלימות.

חברות רבות מעניקות כבוד לנושאי משרות דתיות.

תוכן עניינים

[עריכה] דרכי מתן כבוד

[עריכה] שימוש בשפת גוף

לתרבויות רבות יש מגוון דרכים להפגין כבוד בפעולות גוף. לדוגמה: בתרבויות במדינות אירופה מקובל להפגין כבוד על ידי לחיצת יד. בתרבויות המזרח הרחוק כמו יפן, נהוג להפגין כבוד על ידי קידת קידה (מתרבות זאת נלקח המנהג לקוד קידה בעת סיום הצגה\מופע בימינו). כמו כן, יש השפעה של מין (זכר או נקבה) על אופן ומידת נתינת הכבוד. לדוגמה, בתרבויות רבות במדינות המערב נהוג לנשק את ידן של עלמות צעירות שעדיין לא התחתנו.

[עריכה] הצדעה

סימן של כבוד במרבית צבאות מדינות העולם הוא הצדעה. הצדעה היא אות כבוד שחיילים בדרגות נמוכות יותר (או זוטרים) מביעים כלפי מפקדים וחיילים בעלי דרגות גבוהות מהם. כמו כן, נהוג להצדיע חזרה לאותו חייל שהצדיע (אי החזרת הצדעה נחשב כפגיעה אישית בחייל שהצדיע).

[עריכה] קימת כבוד

קימת כבוד היא המנהג לקום לכבודו של אדם חשוב כדי לאות כבוד, עם הופעתו, כפי שמקובל לעשות בבית משפט. בעבר נהגו לקום לכבוד כניסת המורה לכיתת הלימוד בבתי הספר ומנהג זה נמשך גם כיום. ביהדות נלמד מנהג זה מהפסוק 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן' (פרשת קדושים).

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים