אקזיט (עסקים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:39, 12 ביולי 2012

בתחום העסקים, אקזיט (באנגלית^[1]: Exit) הוא מונח המציין בחירה בחלופה של יציאה מפעילות עסקית, לרוב על ידי מכירה. חברה מסחרית עשויה להגן על יכולתה לבצע אקזיט אם למשל תחתום רק על חוזים בעלי תנאי סיום התקשרות נוחים עבורה. או למשל, בעל דירה שחש שהוצאותיו בגין תחזוקת הדירה גדולות מדי עשוי לבצע אקזיט על ידי מכירת הדירה.

המונח נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, בו האקזיט מציין יזמים בחברות הזנק ("סטארט-אפ"), המוכרים את החברה שהקימו בעבור הון רב, בדרך כלל לתאגידים גדולים המעונינים לשלב במוצריהן את הטכנולוגיה שפיתחה החברה. אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה בבורסה לניירות ערך (IPO). בעבור מכירת אחוזיהם בחברה, זוכים היזמים וכן המשקיעים בחברה (כגון אנג'לים וקרנות הון סיכון) להחזר על השקעתם. במקרה של אקזיטים מוצלחים, אלו עשויים לזכות בתשואה גבוהה מאד.

אקזיט בישראל

דוגמה בולטת בישראל לאקזיט מסוג זה, היתה חברת כרומטיס, שנמכרה בשנת 2000 ללוסנט תמורת מניות בשווי 4.8 מיליארד דולר, ובכך היתה לאקזיט הגבוה ביותר של חברה ישראלית עד היום.

בשנים 2008 - 2010, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, ירד בכ-50% שווי סך האקזיטים של חברות הזנק ישראליות הנרכשו על ידי חברות בינלאומיות גדולות. לאחר מיכן נראה שינוי מגמה שנובע מתנאי מיסוי עדיפויים לחברות בינלואמיות להוציא כספים מארה"ב ולהשקיע בפעילות של מיזוגים ורכישות בינלאומית. פרט לשנת 2006, שנת 2011 הייתה השנה בה שווי האקזיטים הישראליים היה הגבוה ביותר בעשור האחרון וברבעון הראשון של שנת 2012 כבר נעשו אקזיטים בשווי גבוה יותר מבכל שנת 2011.^[2] מגמת האקזיטים הגובהה בישראל לא בהכרח חיובית עבור המשק הישראלי ואחת הביקורות המשמעותיות על התופעה טוענת שהנטייה למכור כשהחברה קטנה גורמת לכך שלא מתפתחות בישראל חברות הייטק גדולות ולא מוכשרים מנהלים בהתאם.

אקזיט בתרבות הפופולרית

סדרת הטלוויזיה הישראלית "מסודרים" (2007 – 2009) עסקה בקבוצה של צעירים ישראלים שמכרו את חברת ההזנק שלהם תמורת הון עתק, כלומר "ביצעו אקזיט".

קישורים חיצוניים

אקזיט, באתר מעות.
ראיון עם מנכ"ל חברת ההזנק "קסמבה" לאחר שביצע אקזיט, באתר ביזפורטל.
אקזיט בעסקי נדל"ן, באתר העיתון גלובס.
ניתוח לשוני של המילה אקזיט, באתר Ynet.

הערות שוליים

^ האקדמיה ללשון העברית לא קבעה מושג עברי תמורת "אקזיט" הלועזי. האקדמיה ממליצה על שימוש ברצף 'יציאה מעסקות עתידיות'.
^ אורן בראון, מגמות בענף ההי טק והתפתחויות בגיוסי כספים לחברות היי טק, 21/06/2012, בערוץ CFO TV

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] האקדמיה ללשון העברית לא קבעה מושג עברי תמורת "אקזיט" הלועזי. האקדמיה ממליצה על שימוש ברצף 'יציאה מעסקות עתידיות'.

[2] אורן בראון, מגמות בענף ההי טק והתפתחויות בגיוסי כספים לחברות היי טק, 21/06/2012, בערוץ CFO TV

[1]

[2]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 המונח נפוץ במיוחד בתחום ה[[הייטק]], בו האקזיט מציין [[יזם|יזמים]] ב[[חברת הזנק|חברות הזנק]] ("סטארט-אפ"), המוכרים את החברה שהקימו בעבור [[הון]] רב, בדרך כלל ל[[תאגיד]]ים גדולים המעונינים לשלב במוצריהן את הטכנולוגיה שפיתחה החברה. אפשרות נוספת לאקזיט היא [[הנפקה]] ב[[בורסה לניירות ערך]] (IPO). בעבור מכירת אחוזיהם בחברה, זוכים היזמים וכן ה[[השקעה|משקיעים]] בחברה (כגון [[אנג'ל (מימון)|אנג'לים]] ו[[קרן הון סיכון|קרנות הון סיכון]]) להחזר על השקעתם. במקרה של אקזיטים מוצלחים, אלו עשויים לזכות בתשואה גבוהה מאד.
+==אקזיט בישראל==
 דוגמה בולטת ב[[ישראל]] לאקזיט מסוג זה, היתה חברת [[כרומטיס]], שנמכרה בשנת [[2000]] ל[[אלקטל-לוסנט|לוסנט]] תמורת מניות בשווי 4.8 מיליארד דולר, ובכך היתה לאקזיט הגבוה ביותר של חברה ישראלית עד היום.
+בשנים 2008 - 2010, בעקבות [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]], ירד בכ-50% שווי סך האקזיטים של חברות הזנק ישראליות הנרכשו על ידי חברות בינלאומיות גדולות. לאחר מיכן נראה שינוי מגמה שנובע מתנאי [[מס|מיסוי]] עדיפויים לחברות בינלואמיות להוציא כספים מ[[ארצות הברית|ארה"ב]] ולהשקיע בפעילות של [[מיזוגים ורכישות]] בינלאומית. פרט לשנת [[2006]], שנת [[2011]] הייתה השנה בה שווי האקזיטים הישראליים היה הגבוה ביותר בעשור האחרון וברבעון הראשון של שנת [[2012]] כבר נעשו אקזיטים בשווי גבוה יותר מבכל שנת 2011.<ref>אורן בראון, [http://youtu.be/OLzsjbghQRs מגמות בענף ההי טק והתפתחויות בגיוסי כספים לחברות היי טק], 21/06/2012, בערוץ CFO TV</ref> מגמת האקזיטים הגובהה בישראל לא בהכרח חיובית עבור ה[[כלכלת ישראל|משק הישראלי]] ואחת הביקורות המשמעותיות על התופעה טוענת שהנטייה למכור כשהחברה קטנה גורמת לכך שלא מתפתחות בישראל חברות הייטק גדולות ולא מוכשרים מנהלים בהתאם.
 == אקזיט בתרבות הפופולרית==