אקזיט (עסקים)
אקזיט (מאנגלית: Exit planning; בעברית: הֶנְפֵּק[1]) הוא הכינוי הנפוץ שניתן בישראל לבחירה של יזמים או מנהלי חברה בחלופה של יציאה מפעילות עסקית בחברה שהקימו או שעומדים בראשה, לרוב על ידי מכירת הפעילות של החברה. השם אף הפך בשנים האחרונות לשם נרדף לרכישת חברות (דוגמת רכישת סודהסטרים על ידי פפסיקו).
בישראל, המונח נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, בו האקזיט מציין יזמים בחברות הזנק ("סטארט-אפ"), המוכרים את המניות בחברה שהקימו בעבור הון, בדרך כלל לתאגידים גדולים, המעוניינים לשלב במוצריהם את הטכנולוגיה שפיתחה החברה. אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה בבורסה לניירות ערך (IPO), כשהחברה ממשיכה למעשה לפעול אך הון המניות של המשקיעים נמכר לציבור. בעבור מכירת אחוזיהם בחברה זוכים היזמים וכן המשקיעים בחברה (כגון אנג'לים וקרנות הון סיכון) להחזר על השקעתם. במקרה של אקזיטים מוצלחים, אלו עשויים לזכות בתשואה גבוהה מאוד (נמדד לרוב במכפיל על גובה ההשקעה). חברה מסחרית עשויה להגן על יכולתה לבצע אקזיט אם למשל תחתום רק על חוזים בעלי תנאי סיום התקשרות נוחים עבורה.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל, שבה תעשיית הייטק והון סיכון משגשגת, בולטת בעולם במספר חברות הטכנולוגיה שביצעו אקזיט. בעשור שבין 2003 ל־2012 נמכרו בישראל 772 חברות ב־41.6 מיליארד דולר. בכל שנה היו בישראל אקזיטים בסכום ממוצע של כ־4 מיליארד דולר. בתקופה זו התעשייה המובילה בכמות האקזיטים הייתה תעשיית השבבים: בתחום הזה בוצעו יותר רכישות מאשר בכל תחום אחר, והמחיר הממוצע לעסקה היה 100 מיליון דולר. תשעה מתוך עשרת האקזיטים הגדולים של התקופה הזאת היו חברות ציבוריות שכבר נסחרו ברגע המכירה בבורסה. בסוף התקופה הזאת חלה האטה בתחום רכישות חברות השבבים, לצד צמיחה בתחומי התקשורת הסלולרית, האינטרנט, התוכנה והסייבר.[2]
בשנים 2008–2010, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, ירד בכ-50% שווי סך האקזיטים של חברות הזנק ישראליות שנרכשו על ידי חברות בינלאומיות. ב-2011 חלה התאוששות, בין היתר כחלק מהקלות במיסוי, שהעניקו אינטרס לחברות בינלאומיות להוציא כספים מארצות הברית ולהשקיע בפעילות של מיזוגים ורכישות בינלאומית. פרט לשנת 2006, שנת 2011 הייתה השנה בה שווי האקזיטים הישראליים היה הגבוה ביותר בעשור האחרון וברבעון הראשון של שנת 2012 כבר נעשו אקזיטים בשווי גבוה יותר מבכל שנת 2011.[3]
יש הטוענים כי כמות האקזיטים הגבוהה בישראל לא בהכרח חיובית עבור המשק הישראלי, כיוון שהנטייה למכור כשהחברה עדיין קטנה יחסית, גורמת לכך שלא מתפתחות בישראל חברות הייטק גדולות רבות ולא מוכשרים מנהלים בהתאם בעלי ניסיון בניהול חברות ענק. מאידך, הכסף המוזרם לישראל משמש כמנוע צמיחה לפתיחת חברות טכנולוגיה חדשות, ומביא חברות בינלאומיות גדולות להקים או להרחיב מרכזי פיתוח בישראל, המעסיקים עשרות ומאות עובדים.
דו"ח של פירמת רואי החשבון PwC Israel קבע כי ב-2016 חלה ירידה של 67% בהיקף האקזיטים שבוצע בישראל ב-2016 לעומת 2015. זוהי השנה השנייה ברצף בה חלה ירידה בהיקף האקזיטים, לאחר שגם 2015 זכתה להיקף קטן מקודמתה.
| אקזיטים בולטים | |||
|---|---|---|---|
| חברה נמכרת | חברה רוכשת | שנה | סכום (במיליארדי דולרים) |
| Wiz | אלפאבית | 2025 | 32 |
| מובילאיי | אינטל | 2017 | 15.2 |
| מלאנוקס | אנבידיה | 2019 | 6.9 |
| פרוטרום | איי.אפ.אפ | 2018 | 6.4 |
| ישקר | ברקשייר האת'וויי | 2006, 2013 | 6 |
| NDS | סיסקו | 2012 | 5 |
| כרומטיס | לוסנט | 2000 | 4.75 |
| מרקורי | היולט פקארד (HP) | 2006 | 4.5 |
| פלייטיקה | קונסורציום סיני | 2016 | 4.4 |
| אורבוטק | KLA-Tencor | 2018 | 3.4 |
| סודהסטרים | פפסיקו | 2018 | 3.2 |
בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סדרת הטלוויזיה הישראלית "מסודרים" (2007 – 2009) עסקה בקבוצה של צעירים ישראלים שמכרו את חברת ההזנק שלהם תמורת הון עתק, כלומר "ביצעו אקזיט". הסדרה נעשתה בהשראת מכירת חברת מיראביליס הישראלית לחברת America Online האמריקאית בשנת 1998.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אקזיט בלקסיקון בנקאות ושוק ההון, באתר מעות
- מיכל מרגלית, אקזיט בעסקי נדל"ן, באתר גלובס, 24 באוגוסט 2008
- תמר עילם גינדין, בלשנות והחלום הישראלי: כולם רוצים אקזיט, באתר ynet, 25 במרץ 2011
אמיר טייג, ענבל אורפז, מפץ ההיי-טק של 2013: אקזיטים ב-4.9 מיליארד דולר מתחילת השנה, באתר TheMarker, 19 באוגוסט 2013- עומר כביר, ירידה של כמעט 70% בהיקף האקזיטים ב-2016, באתר כלכליסט, 21 בדצמבר 2016
- גאווה כחול-לבן: 10 האקזיטים הגדולים מאז תש"ח, 2 במאי 2017
- עמי גינזבורג, Exit Strategy - אסטרטגיית היציאה מהשקעה, באתר TheMarker, 1 באוקטובר 2017
- ורד רמון ריבלין, האם תרבות האקזיט הופכת פס ייצור לאנשים מתוסכלים, באתר גלובס, 28 ביוני 2018
- אמיר עוז, אחת, שתיים: על עסקאות סקנדרי בתקופת מיתון, באתר "אנשים ומחשבים", 11 בינואר 2023
- עמרי זרחוביץ', אקזיט אחד, שלושה סכומים לעסקה: בכמה נמכר הסטארט־אפ?, באתר TheMarker, 1 במאי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מונחים חדשים שאושרו במליאת האקדמיה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 30 באפריל 2023
- ↑ מאיר אורבך, 10 שנים, 772 אקזיטים, 41.6 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 24 במרץ 2013
- ↑ אורן בראון, מגמות בענף ההי טק והתפתחויות בגיוסי כספים לחברות היי טק, 21/06/2012, בערוץ CFO TV