לוקהיד SR-71 – הבדלי גרסאות
מ ←מבנה |
|||
שורה 70: | שורה 70: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
*[http://nmusafvirtualtour.com/media/068/SR-71A%20Front%20Cockpit.html צילום פונורמי מפורט של תא הטייס של ה-SR-71] |
*[http://nmusafvirtualtour.com/media/068/SR-71A%20Front%20Cockpit.html צילום פונורמי מפורט של תא הטייס של ה-SR-71] |
||
*[http://www.nrojr.gov/teamrecon/res_ba/books/A-12_416817_online.pdf {{כ}}ARCHANGEL:CIA’s SUPERSONIC A-12 |
|||
RECONNAISSANCE AIRCRAFT] |
|||
*[http://drco.pairserver.com/manuals/LOCKHEED%20SR71.pdf {{כ}}Lockheed horizons.] |
|||
*[http://www.sr-71.org/blackbird/manual/ ספר טייס של מטוס SR-71 על כל נספחיו] |
*[http://www.sr-71.org/blackbird/manual/ ספר טייס של מטוס SR-71 על כל נספחיו] |
||
*[https://research.archives.gov/id/7283114 {{כ}}Summer 1982: 8-94-2: J58/SR-71 Propulsion Integration, by William H. Brown] |
|||
*[http://www.enginehistory.org/Convention/2005/Presentations/LawPete/SR-71Propulsion1.pdf חלק ראשון במצגת על מנוע ה-J-58] |
|||
*[http://www.enginehistory.org/Convention/2005/Presentations/LawPete/SR-71Propulsion2.pdf חלק שני במצגת על מנוע ה-J-58] |
|||
*[http://www.nasa.gov/centers/dryden/pdf/88506main_H-2178.pdf הערכת ביצועים של ה-SR-71 על ידי נאס"א] |
|||
*[http://aerostories.free.fr/technique/J58/J58_01/page9.html {{כ}}The heart of the Blackbird:the mighty J-58 engine] |
|||
===סרטונים=== |
===סרטונים=== |
||
====סרטוני מעבר והסבר==== |
====סרטוני מעבר והסבר==== |
גרסה מ־18:59, 18 באוגוסט 2015
הסטורית פיתוח
שגיאות פרמטריות בתבנית:מצגת
פרמטרים [ השהיה, תצוגה מקדימה, אפקט ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
ישנן 8 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה
|
הרעיון לפיתוח משפחת הציפור השחורה החל עם תחילת הטיסות המבצעיות של ה-U-2. באותו זמן היה ברור שהמגבלות של המטוס לא יאפשרו טיסה בטוחה בשמי ברית המועצות, עם הטכנולוגית הנ"מ המתפתחת של הרוסים. ולכן עליית מדרגה מבחינת ביצועים נדרשה בשביל למלא את המשימות הנדרשות. בסתיו 1957 ה-סי איי איי גיבש מכרז שדרש מטוס חד מושבי שיוכל לשייט בגובהים בין 24,384 מטר (80,000 רגל) ל-30480 מטר (100,000 רגל) במהירות שיוט שבין מאך 3 למאך 4 וכלל חתך מכ"מ נמוך בשילוב עם מערכות לוחמה אלקטרונית, תקשורת ואיסוף מודיעין מתקדמים. קלי ג'ונסון ואנשי סדנת הבואשים של חברת לוקהיד בחנו 12 עיצובים למטוס שכונו Archangel, המתקדם והאחרון ביניהם שנבחר כונה A-12. ב-29 באוגוסט 1959 חברת לוקהיד ניצחה במכרז וקיבלה את האישור לבנות את שישיית מטוסי ה-A-12 הראשונים.
גוף המטוס במאך 3 היה צפוי להתחמם לטמפרטורות גבוהות שחומרים ושיטות ייצור קיימות לא יכלו לעמוד בהן, לכן למעלה מ-93% ממבנה המטוס היה צריך להיות מורכב מסגסוגת טיטניום.[1] באותה תקופה עיבוד סגסוגת טיטאניום היתה תכנולוגיה חדשה יחסית ולכן כלל המכשירים הנדרשים לשם כך היו צריכים להיווצר תוך כדי פיתוח המטוס. קשיים נוספים שהיה צריך להתעלות עליהם היו: מנוע שמסוגל לפעול בתנאי מאך 3, דלק ונוזל הידראולי שיכלו לעמוד בטמפרטורות גבוהות. לשם השגת חתך המכ"מ הנמוך במבנה המטוס שולבו חומרים מרוכבים עמידים. בסדרת ניסויים הוכח כי
בתחילת ספטמבר 1960 חיל האוויר בא עם דרישה למטוס יירוט עתיר ביצועים. הדרישה הולידה את ה-AF-12 שכלל מכ"מ מסוג AN/ASG-12 תא טייס גבוה יותר, תא לנווט מאחורי הטייס ומערכות נשק תואמות. בסדרת ניסויים במנהרות רוח התגלה שהמטוס סובל מחוסר יציבות בציר הסבסוב שנבעה משינויי המבנה לטובת המכ"מ והתא. בשביל לפצות על כך הורכבו שני סנפירים קבועים מתחת לבתי המנועים והוסף סנפיר מתקפל בגחון המטוס.
בפברואר 1962 דגמי הניסוי הראשונים של ה-A-12 הועברו בחלקים לאזור 51 בחסות החשיכה. ההרכבה של האבטיפוס הראשון לקחה כשישים ימים והוא החל בניסויי הסעה וריצות המראה. ב-25 באפריל במהלך ניסוי ריצת המראה על המסלול המטוס התנתק מהקרקע, מה שנרשם כטיסת הבכורה הלא רשמית. טיסת הבכורה הרשמית התקיימה חמישה ימים מאוחר יותר ב-30 באפריל, בטיסה זאת פער קטן בין הפנלים לגוף המטוס בבתי כני הנסע אפשר כניסת אוויר ובמהלך האצה האוויר תלש את הפנלים מהמטוס. אמנם המקרה היה חריג אך הוא אפשר לבחון את טיב התכנון של המטוס שקלי התעקש יאפשר טיסה בטוחה גם עם אובדן מספר פנלים או כל המשטחים המרוכבים. שילוב החומרים המרוכבים בהגאי הכיוון ייצר בעיה של לחות כלואה שלא הייתה מספיקה לצאת מגוף המשטח בהאצה ובטמפרטורות גבוהות הייתה הופכת לקיטור בתוך מבנה המשטח והיתה קורעת חלקים מהמשטח. דגם האב-טיפוס השני הגיע למטווח מכ"מ בו בחנו את התכונות החמקניות של המטוס בסדרת הניסויים הוכח כי חתך המכ"מ של המטוס היה בגודל של עשירית ממטוסי קרב של אותה התקופה. [2]
בתחילת תוכנית הניסוי המטוס טס עם מנועי J-75, בשביל לא לסקן את המטוסים הראשונים עם מנוע חדש. רק ב-15 בינואר 1963 המטוס טס עם שני מנועי J-58. באותה תקופה אנשי סדנת הבואשים היו מבצעים ניסויים בפרופילים של הכונסים, בתוכנות הבקרה של החודים שלהם, ובשלבי העבודה של דלתות המעקף וניקוז האוויר. בשל כך לא מעט תקלות וכיבויי מנוע קרו. בטיסה הראשונה במאך 3 למשל אחד המנועים התפוצץ והמטוס חזר לנחיתה הודות לנחישותו של הטייס.
הטייסים שגויסו לסי איי איי החלו לטוס במטוסי ה-A-12 מוקדם ככל האפשר וב-24 במאי 1963 אחד הטייסים שלהם נאלץ לנטוש לאחר שמערכת הפיטו של המטוס קפאה ומערכת בקרת הטיסה, בנסיון לפצות על הנתונים השגויים, הכניסה את המטוס לסחרור הפוך.
באפריל 1962 חיל האוויר ניגש לחברת לוקהיד עם דרישה למטוס ביון. חיל האוויר עקב אחרי תוכנית הפיתוח של ה-A-12 החליט לרכוש דגמים מותאמים של המטוס לצרכיהם. בשל העובדה שרוב הטכנולוגיה ליצור של המטוס וכן רוב טיסות הניסוי שבוצעו ב-A-12 הקטינו את מחיר התוכנית של חיל האוויר, היא בפועל תרמה לבסוף לביטול התוכנית של סוכנות הביון.[3] המטוס של חיל האוויר סומן RS-71 והדרישות שלו היו הוספת תא נווט מאחורי תא הטייס, והוספת תאי מכשירים לאמצעי ביון שונים.
מאפיינים
OXCART CYGNUS
מבנה
ALPHA A-110
Beta B-120
[השוואה בביצועים בין ה-SR-71 וה-A-12]
427 מעלות צלזיוס במחוון ה-CIT
דלק
Triethylborane(TEB)
הגאים
מנועים
מערכות
תאי טייס ומפעיל מערכות
הסטוריה מבצעית
מבצעים במזרח הרחוק
מבצעים באירופה והמזרח התיכון
נאס"א
תאונות ובטיחות
הטסת המטוס
ביצועים ותכונות
התגוננות מפני טילים
פרופיל משימה אופייני
צוותי האוויר והכשרתם
ראו גם
המשך קריאה
- Mach 3+ NASA/USAF YF-12 1969-1979, Peter W.Merlin
- SR-71 BLACKBIRD, by James goodall
- SR-71 Blackbird in action, by Loudrenel.
- 2008 ,Paul Crickmore, Lockheed SR-71 Operations in Europe and the Middle East
- Paul Crickmore, Chris Davey Lockheed SR-71 Operations in the Far East, 2008
קישורים חיצוניים
- צילום פונורמי מפורט של תא הטייס של ה-SR-71
- [http://www.nrojr.gov/teamrecon/res_ba/books/A-12_416817_online.pdf ARCHANGEL:CIA’s SUPERSONIC A-12
RECONNAISSANCE AIRCRAFT]
- Lockheed horizons.
- ספר טייס של מטוס SR-71 על כל נספחיו
- Summer 1982: 8-94-2: J58/SR-71 Propulsion Integration, by William H. Brown
- חלק ראשון במצגת על מנוע ה-J-58
- חלק שני במצגת על מנוע ה-J-58
- הערכת ביצועים של ה-SR-71 על ידי נאס"א
- The heart of the Blackbird:the mighty J-58 engine
סרטונים
סרטוני מעבר והסבר
- SR-71 Cockpit Checkout, סרטון באתר יוטיוב-מעבר על תא הטייס של ה-SR-71.
- SR-71 J58 Engine Tour, סרטון באתר יוטיוב-מעבר והסבר על מנוע ה-J-58 של הציפור השחורה.
- The Mighty J58 - The SR-71's Secret Powerhouse, סרטון באתר יוטיוב-הסבר על פעולת המנוע.
סרטוני ארכיב
- A-12 First Flight, סרטון באתר יוטיוב-סרטון ארכיב של הטיסה הרשמית הראשונה של ה-A-12.
- President Johnson Reveals Lockheed Martin A-12 (A-11, SR-71), סרטון באתר יוטיוב- חדשות על הצהרתו של נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון בדבר פיתוח ה-A-12, שכונה A-11 לטובת הטעייה.
ראיונות והרצאות
- SR-71 Pilot Interview Richard Graham Veteran Tales, סרטון באתר יוטיוב- ראיון עם ריצ'ארד גרהם, טייס SR-71 בדימוס.
- AS-BD-0011 Flying the Lockheed SR-71 with Maury Rosenberg Oral History, סרטון באתר יוטיוב-ראיון עם מורי רוזנברג- טייס SR-71.
- AS-BD-0012 Frank Murray Oral Interview, Lockheed A-12, 4/29/14, סרטון באתר יוטיוב-ראיון עם פרנק מוריי- טייס SR-71.
- SR-71 Pilot Maury Rosenberg, סרטון באתר יוטיוב-הרצאה של מורי רוזנברג- טייס SR-71.
- OXCART Legacy Tour at Smithsonian's National Air and Space Museum in September 2010, סרטון באתר יוטיוב-הרצאות על תוכנית ה-OXCART של ה-CIA במוזיאון הסמיתסוניאן.
- Archangel CIA's Supersonic Seminar, סרטון באתר יוטיוב-פאנל בנושא תוכנית ARCHANGEL.
- Presentation on Project OXCART at Defense Intelligence Agency in September 2010, סרטון באתר יוטיוב-הרצאה בנושא פיתוח ה-A-12.
קישורי CIA להערכה
1 2 3 4 5 7 8 9 10 11-11 12-12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24