לדלג לתוכן

משתמש:ALPR/ארגז חול – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה מויקי אנגלית
מאין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:
|אורך= 2.9-3.64 (בהתאם לגרסה)
|אורך= 2.9-3.64 (בהתאם לגרסה)
|קוטר=
|קוטר=
|מוטת כנפיים= 5.3 מ' (מוהאג'ר 4)
|מוטת כנפיים= 5.3 מ' (מוהאג'ר 4){{הערה|[http://thearkenstone.blogspot.de/2015/03/mohajer-uav.html מידע טכני על כטב"ם המוהאג'ר], thearkenstone.blogspot.de}}
|מהירות= 120-220 קמ"ש (בהתאם לגרסה
|מהירות= 120-220 קמ"ש (בהתאם לגרסה
|טווח= 50-150 ק"מ
|טווח= 50-150 ק"מ

גרסה מ־20:37, 25 בדצמבר 2015

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של ALPR.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של ALPR.


מוהאג'ר


שגיאות פרמטריות בתבנית:טיל

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ALPR/ארגז חול
מידע בסיסי
ייעוד כטב"ם מודיעין
ארץ ייצור איראןאיראן איראן
יצרן תעשיית קדס (QODS)
תקופת השירות 2012–הווה (כ־12 שנים)
משתמשים איראןאיראן איראן
סוריהסוריה סוריה
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
סודןסודן סודן
ונצואלהונצואלה ונצואלה[1][2]
גרסאות 1, 2, 3, 4
מאפיינים כלליים
משקל 85-174 ק"ג (בהתאם לגרסה)
ממדים
אורך 2.9-3.64 (בהתאם לגרסה)
מוטת כנפיים 5.3 מ' (מוהאג'ר 4)[3]
ביצועים
מהירות 120-220 קמ"ש (בהתאם לגרסה
טווח 50-150 ק"מ
תקרת גובה 24 אלף רגל

מוהאג'רפרסית: مهاجر), מכונה גם "מרסאד", זו סדרת כטב"מים תוצרת משרד ההגנה האיראני. מוהאג'ר הוא כטב"ם מודיעין המסוגל להיות מונחה לייזר.[4]

פיתוח

המוהאג'ר פותח במהלך מלחמת איראן-עירק. בשנות ה-80 ניסה משה"מ לקבל מודיעין על המהלכים של הצבא העירקי. ב-1981 הסתיים הפיתוח לאחר בניית ארבעה אבות-טיפוס. כבר במהלך הלחימה ביצע 619 גיחות והשיג תצלומי אוויר של קווי הכוחות העירקים. ישנם דיווחים המעידים כי הוא נושא 6 משגרי רקטות מסוג RPG-7 לצורכי תקיפה, מה שיתכן מעמיד אותו לתואר ככטב"ם התקיפה הראשון בעולם שפעל במלחמה.

בהמשך לכך, איראן המשיכה בפיתוח של המערכת על מנת להגדיל לה את הטווח המקסימלי באמצעות יכולת טייס אוטומטי שאינו נדרש לתקשורת רדיו מתחנת שליטה ובקרה. כטב"ם זה יקרא מוהאג'ר 2. במהלך 2011 יוצרו יותר מ-200 כטב"מים מגרסה מוהאג'ר 2.

מוהאג'ר 3 (המכונה "הודהוד") גרסה בעלת טווח גדול יותר.

מוהאג'ר 4 פותח לאחר מכן על ידי הצבא האיראני ומשה"מ ובעל יכולות צילום טובות יותר ומוסגל להגיע לטווח גדול יותר. לגרסה זו שני כטב"מים המבוססים על מערכת זו מכונים "הודהוד" (A/100) ו"שהין". בשנת 2006 יוצרו 30 כטב"מי מהואג'ר 4 ו-10 כטב"מי "שהין".

פעילות מבצעית

במהלך במלחמת האזרחים באפגניסטן בשנות ה90, כטב"מי המוהאג'ר סיפקו מודיעין על המתרחש בשטח. ב-2004 חזבאללה הטיס מוהאג'ר 4 מעל צפון ישראל למשך 5 דקות. הוא טס במהירות של 100 קשר ובגובה של 1,000 רגל ולאחר שחלף מעל העיר נהריה נפל בים. איראן מכרו 8 מוהאג'ר 4 לחזבאללה על פי פרסומים של העיתון א-שרק אל-אווסט.[5]

ב-2010 ארה"ב חשפו בוונצואלה מפעל לייצור כטב"מים אשר תואר כמפעל איראני . בהמשך וונצואלה חשפה כטב"ם בשם SANT Arpía הזהה למוהאג'ר 2 למעת שהוא מכיל מגלשיים אשר שומרות על המצלמה. אמצעי זו מזוהה עם מוהאג'ר 4. ישנם הטוענים כי וונצואלה חתנה על חוזה על סך 28 מליון דולק לייצור מוהאג' 2 על אף סנקציות האוסרות על ייצוא אמל"ח מאיראן.[6]

[7]

במאי 2015, חיל האוויר הטורקי דיווח כי יירט כטב"ם מוהאג'ר שחדר לשטח המדינה. [8]

גרסאות

  • מוהאג'ר 1 - הגרסא הבסיסית שפותחה במלחמת איראן-עירק
  • מוהאג'ר 2 - בעלת טווח מקסימלי גדול יותר של 50 ק"מ, מכילה מערכת טייס אוטומטי, יכולת שהייה של שעה וחצי באוויר.
  • מוהאג'ר 2N ("נוין"; משופר) - הוצג לראשונה ב-2014, בעל יכולת מעוף לטווח מקסימלי של 150 ק"מ ושהייה של 6 שעות. מצוייד באמצעים אופטים משופרים.
  • מוהאג'ר 3 - המרכב שלו בעל צורה מחודדות ולא גלילית כמו מוהאג'ר 1 ומוהאג'ר 2. מגיע לטווח של 100 ק"מ ושהייה של 2-3 שעות.
  • מוהאג'ר 4 - עוצב מחדש ובעל כפניים מחודדות. מגיע לטווח של 150 ק"מ וגובה של 15,000 רגל, שהייה באוויר של 7 שעות. משקלו כפול מהגרסאות הקודמות. בעל שני תת-גרסאות שלו המכונות הודהוד ו"שהין"
  • מוהאג'ר 4 פוטוגרמטרי - כטב"ם צילום היכול לשאת אמצעים פוטורמטרים למיפוי עבור מטרות צבאיות ואזרחיות. [9]

הערות שוליים