Æ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Latin alphabet Ææ.svg
ממערב לקו האדום, האות Æ משומשת לציון יידוע.

אֱש (אות גדולה: Æ, אות קטנה:æ. שם האות נכתב æsc או ash) היא ליגטורה של האותיות a ו-e אשר שימשה כאות באנגלית עתיקה ובלטינית ומשמשת כיום כאות בנורווגית, איסלנדית, דנית ופארואזית.

מקור שם האות הוא משם של הרונה האנגלו-סקסית , ששמה הוא æsc, שמשמעותו "עץ המילה". בהגייה אנגלית בימינו יותר מקובל לקרוא לאות ash. האות הייתה בשימוש גם בשוודית עתיקה, עד שהוחלפה באות ä. באנגלית עתיקה, האות ייצגה את התנועה בין a ו-e, אשר ידוע בתור תנועה קדמית, כמעט-פתוחה, בלתי-מעוגלת, אך השימוש בה הופסק בעקבות מעתק הגאים. כיום האות מייצגת תנועה זו ב-IPA. באיסלנדית ובלטינית, האות מייצגת את הדיפתונג /ai/, ובחלק המערבי של דנמרק (ראו איור), משתמשים באות לציון יידוע. קיימת גם גרסה קירילית של האות, אשר קיימת באוסטית (אנ').

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Æ בוויקישיתוף
Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.