אלפבית קירילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אלפבית קירילי
Cyrillic letter Yat.svg
האלפבית הקירילי
А Б В Г Д Е Ж З
И Й К Л М Н О П
Р С Т У Ф Х Ц Ч
Ш Щ Ъ Ы Ь Э Ю Я
אותיות סלאביות נוספות
А́ А̀ А̄ Ӓ Ґ Ђ Ѓ Е́
Ѐ Е̄ Ё Є З́ Ѕ І Ї
И́ Ѝ Ӣ Ј Љ Њ О́ О̀
Ō С́ Ћ Ќ У́ Ӯ Ў Џ
אותיות שאינן סלאביות
Ӑ А̊ А̃ Ӓ̄ Ӕ Ә Ә́ Ә̃
Ӛ В̌ Ғ Г̑ Г̣ Г̌ Ҕ Ӻ
Ғ̌ Ӷ Д̣ Д̆ Ӗ Е̃ Ё̄ Є̈
Ӂ Җ Ӝ Ҙ Ӟ З̌ З̱ З̣
Ԑ Ԑ̈ Ӡ И̃ Ҋ Ӥ Қ Ӄ
Ҡ Ҟ Ҝ К̣ Ԛ Ӆ Ԯ Ԓ
Ӎ Ӊ Ң Ԩ Ӈ Ҥ О̆ О̂
О̃ Ӧ Ӧ̄ Ө Ө̄ Ө́ Ө̆ Ӫ
Ҩ Ԥ Р̌ Ҏ Ҫ С̣ С̱ Т̌
Т̣ Ҭ У̃ Ӱ Ӱ́ Ӳ Ү Ү́
Ұ Х̣ Х̱ Х̮ Х̑ Ҳ Ӽ Ӿ
Һ Һ̈ Ԧ Ҵ Ҷ Ӵ Ӌ Ҹ
Ҽ Ҿ Ы̆ Ы̄ Ӹ Ҍ Э̆ Э̄
Э̇ Ӭ Ӭ́ Ӭ̄ Ю̆ Ю̈ Ю̈́ Ю̄
Я̆ Я̄ Я̈ Ԝ Ӏ
אותיות ארכאיות
Ҁ Ѻ Ѹ
Ѡ Ѽ Ѿ Ѣ
Ѥ Ѧ Ѫ
Ѩ Ѭ Ѯ Ѱ Ѳ Ѵ Ѷ
Ԙ
Ԁ Ԕ Ԗ Ԡ
Ԣ Ҧ
Ԃ Ԅ Ԉ Ԋ Ԍ Ԏ
Ԇ Ԟ Ԫ Ԭ
Г̧ Г̄

האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה. כללי השימוש באותיות הגדולות והקטנות זהים לכללים אלו באנגלית. האלפבית הקירילי אומץ לכתיבה בכ-50 שפות, רובן בתחומי רוסיה, מרכז אסיה, ומזרח אירופה.

אלפבית זה נוצר במקור לכתיבת השפה הסלאבית הכנסייתית העתיקה בכתבי דת, ואומץ במהרה על ידי מספר שפות סלאביות אחרות. באימפריה הרוסית ובברית המועצות, שפות ילידיות ולא-סלאביות רבות נכתבות בו, בהן צ'וקצ'ית(אנ'), קזחית, אוזבקית, טורקמנית, טג'יקית ומונגולית באסיה, אזרית, מולדובנית, קרלית, ואבחזית במזרח אירופה.

עם זאת, אחרי נפילת המשטר הסובייטי, רוב השפות הללו עברו לשימוש באלפבית הלטיני, ואילו במונגוליה, אחרי ניסיונות רפורמה שלא היו פופולריים, נשאר האלפבית הקירילי הכתב הרשמי במדינה. כיום משתמשות באלפבית זה שפות הודו-אירופיות: שפות סלאביות, איראניות, ורומאניות, ובנוסף, גם שפות אורליות, טורקיות, מונגוליות וקווקזיות.

מקור האלפבית הקירילי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב קירילי עתיק

מקובל להניח כי האלפבית הקירילי הומצא במהלך המאה ה-10 עבור השפה הסלובנית העתיקה ונקרא על שמו של המיסיונר הביזנטי הקדוש קירילוס. הוא מתבסס בחלקו על האלפבית היווני. ההיסטוריון שלמה אברהם רוזאניס ציין שהאחים קירילוס ומתודיוס שאלו אותיות מהכתב העברי כשפיתחו את הכתב הקירילי, כגון האותיות ש (Ш בכתב קירילי) ו -צ (Ц בכתב קירילי).[1]

האלפבית הקירילי עוצב לצורתו המודרנית בשנת 1708 ברוסיה, בזמן שלטונו של פיוטר הגדול.

האלפבית הקירילי הרוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אות שם האות אות יוונית מקבילה אות לטינית מקבילה
А а אַא Α α אלפא A a
Б б בֵּה Β β בטא B b
В в בֵה V v
Г г גֵּה Γ γ גמא G g
Д д דֵּה Δ δ דלתא D d
Е е יֵה
Ё ё יוֹ
Ж ж זֵ׳ה Ζ ζ זטא Z z
З з זֵה
И и אִי Ι ι יוטא ו-Η η אטא I i
Й й אִי קְרַאטְקוֹיֵה J j
К к קַא Κ κ קפא K k
Л л אֵל Λ λ למדא L l
М м אֵם Μ μ מו M m
Н н אֵן Ν ν נו N n
О о אוֹ Ο ο אומיקרון O o
П п פֵּה Π π פאי P p
Р р אֵר Ρ ρ רו R r
С с אֵס Σ σ ς סיגמא S s
Т т טֶה Τ τ טאו T t
У у אוּ Υ υ איפסילון U u
Ф ф אֵף Φ φ פי F f
Х х כַא Χ χ כי Η (קרוב)
Ц ц צֵה
Ч ч צֵ׳ה
Ш ш שַא
Щ щ שְצַ׳א
Ъ ъ טְבְיוֹרְדִּי זְנַאק
Ы ы יֵרִיי
Ь ь מְיַאכְקִי זְנַאק
Э э אֵה Ε ε אפסילון E e
Ю ю יוּ
Я я יַא

אותיות ותווים הנוספים על האלפבית הקירילי הבסיסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

А́ - משמשת ברוסית, בטג'יקית, בבלארוסית ובבולגרית.
А̀ - משמשת ברוסית, בבולגרית ובסרבית.
А̄ - משמשת באלאוטית, באבנקית, בצ’צ’נית, בבולגרית ובסרבית.
Ӓ - משמשת בגגאוזית ובסרבית.
Ґ - משמשת באוקראינית וברוסינית.
Ђ - משמשת בסרבית, במונטנגרית ובסרבו-קרואטית.
Ѓ - משמשת במקדונית.
Е́ - משמשת ברוסית, בבלארוסית, באוקראינית וברוסינית.
Ѐ - משמשת במקדונית.
Е̄ - משמשת באלאוטית, באבנקית, בצ’צ’נית, בבולגרית ובסרבית.
Ё - משמשת ברוסית ובבלארוסית.
Є - משמשת באוקראינית וברוסינית.
З́ - משמשת במונטנגרית.
Ѕ - משמשת במקדונית.
І - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת בבלארוסית, בקזחית, ברוסינית ובאוקראינית.
Ї - משמשת באוקראינית וברוסינית.
И́ - משמשת ברוסית ובמקדונית.
Ѝ - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת באוקראינית.
Ӣ - משמשת בטג'יקית, באלאוטית, בבולגרית ובסרבית.
Ј - משמשת בסרבית, במקדונית ובמונטנגרית.
Љ - משמשת בסרבית, בבוסנית, במונטנגרית ובמקדונית.
Њ - משמשת בסרבית, בבוסנית, במונטנגרית ובמקדונית.
О́ - משמשת ברוסית, בבלארוסית, באוקראינית וברוסינית.
О̀ - משמשת בבולגרית.
Ō - משמשת באבנקית ובצ'צ'נית.
С́ - משמשת במונטנגרית.
Ћ - משמשת בסרבית.
Ќ - משמשת במקדונית.
У́ - משמשת ברוסית, בבלארוסית, באוקראינית וברוסינית.
Ӯ - משמשת בטג'יקית, בקרלית, באלאוטית וברוסינית.
Ў - משמשת בבלארוסית, באלאוטית, בדונגאן, בניבחית, באוסטית ובאוזבקית.
Џ - משמשת במקדונית, בבוסנית, במונטנגרית ובסרבית.

אותיות שנשמטו ברפורמה של 1917–1918[עריכת קוד מקור | עריכה]

איז'יצה, ижица, הוחלפה על ידי Ии. לרוב נטען שזה קרה ברפורמות של 1917–1918, אבל מסמכים לא מזכירים זאת, וכנראה האות פשוט יצאה מהשימוש בהדרגה: Cyrillic letter Izhitsa.png

פִֿיטה, Фита, הוחלפה על ידי Фф ברפורמות של 1917–1918: Cyrillic letter Fita.png

יאט Ять, הוחלפה על ידי Ее ברפורמות של 1917–1918: Cyrillic letter Yat.png

אותיות ארכאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות פְּסִי: Cyrillic letter Psi.png

האות קְסִי: Cyrillic letter Ksi.png

האות קופא: Cyrillic letter Koppa.png

האות אוק (צירוף האותיות OУ שהוחלף מאוחר יותר על ידי У בלבד): Cyrillic letter Uk.png

צירוף של I ו-E: Cyrillic letter Iotified E.png

יאס פשוטה: Cyrillic letter Little Yus.png

יאס מורכבת: Cyrillic letter Big Yus.png

צירוף של יאס קטנה ו-I: Cyrillic letter Iotified Little Yus.png

יאס מורכבת בצירוף I: Cyrillic letter Iotified Big Yus.png

השפות הנכתבות באלפבית הקירילי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפבית קירילי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קשלס חיים, דורות הראשונים, בתוך אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 30.