אנגלית עתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנגלית עתיקה
Ænglisc, Anglisc, Englisc
Beowulf.Kenning.jpg
ביטוי מתוך ביאוולף שפירושו המילולי "מעבר לדרך הלווייתן" ומשמעותו היא מעבר לים
אזורים אנגליה, סקוטלנד וווילס
דוברים השפה נכחדה באון סופי במהלך המאה ה-13
כתב רוני, לטיני
משפחה

הודו-אירופית

גרמאנית
אנגלו-פריזית
לאום אנגלו-סקסונים
ראו גם שפהרשימת שפות

אנגלית עתיקה (נקראת גם אנגלו-סקסונית) היא צורה קדומה של אנגלית אשר הייתה בשימוש בחלקים של אנגליה של היום וסקוטלנד הדרומית בין אמצע המאה ה-5 ואמצע המאה ה-12. זוהי שפה מערב-גרמנית ולכן דומה לסקסונית עתיקה ופריזית, ושונה מהאנגלית המודרנית. אנגלית עתיקה דומה גם לאיסלנדית מודרנית, אם כי במידה פחותה.

התפתחות השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנגלית העתיקה לא הייתה סטטית, והיה בה שימוש נרחב במשך 700 שנה בערך - מהמהגרים האנגלו-סקסונים שהקימו את אנגליה במאה החמישית עד לאחר הפלישה הנורמנית ב-1066, אז החל בשפה תהליך של שינוי משמעותי.

השפה הטמיעה בתוכה אלמנטים מהשפות שבסביבתה, כמו השפות הקלטיות והנורדיות - שפתם של הפולשים הויקינגים. עם זאת, הכח שהשפיע ביותר על עיצובה של האנגלית העתיקה היה השפעת הגרמנית על אוצר המילים של השפה, מבנה המשפטים והדקדוק שהיו מבוססים על שפות יבשת אירופה. באנגלית עתיקה יש שתי צורות לרבים, ריבוי זוגי וריבוי של שלושה ומעלה.

המעבר מאנגלית עתיקה לאנגלית מודרנית כלל עוד שני שלבי ביניים, אנגלית תיכונה ואנגלית מודרנית מוקדמת.

חלוקה זו היא חלוקה גסה וכל המעברים היו הדרגתיים ואיטיים.

אורתוגרפיה באנגלית עתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלפבית הרוני ששומש לאנגלית עתיקה, הנקרא פות'ארק (fuþarc).

אנגלית עתיקה נכתבה לראשונה על ידי אלפבית רוני שנקרא פות'ארק, אשר התבססו על רונות גרמניות שהוסיפו להם 5 רונות נוספות בשביל צלילים שלא היו במקור. הרונות שמושו עד המאה ה-9 לספירה, והחולפו על ידי האלפבית הלטיני, שיובא לאנגליה על ידי כמרים אירים קתולים. האלפבית של אנגלית עתיקה היה קצת שונה מהאלפבית המודרני שמומש באנגלית, והיו בו 24 אותיות. האותיות ⟨j⟩ ו-⟨w⟩ לא היו קיימות, האותיות ⟨k⟩, ⟨q⟩ ו-⟨z⟩ לא היו בשימוש, והאותיות ⟨v⟩ ו-⟨u⟩ נחשבו לאות אחת. ל-20 שנשארו נוספו עוד 4 אותיות: þ ,ƿ (שנשאלו מתוך הרונות), æ ו- ð (שהם אותיות לטיניות ששונו בהתאם לשימושם). צירוף האותיות ⟨sc⟩ יצג את הצליל ʃ, ו- ⟨c⟩ יצג את הצליל k. בכתיבה מודרנית של אנגלית עתיקה, מוסיפים קו עילי מעל לתנועות a,e,i,o,u,æ בשביל לציין הגייה ארוכה של התנועות.

הדקדוק של אנגלית עתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדקדוק של אנגלית עתיקה הוא מאוד שונה מהדקדוק של אנגלית מודרנית, ויותר דומה לדקדוק של גרמנית ושפות גרמאניות אחרות. באנגלית עתיקה, כמו בשפות גרמאניות אחרות, היו 4 יחסות: נומינטיב (נושא), אקוזטיב (מושא ישיר), גנאטיב (שייכות) ודאטיב (מושא עקיף), דבר המאפשר גמישות יחסית בסדר המילים, אך פועל העזר (המושא) תמיד מופיע במקום השני והפועל המרכזי מופיע בסוף המשפט (צורת סידור המילים V2), אבל כדי להפוך אמירה לשאלה, על הנושא ועל המושא להתחלף במיקומם, כך שהמושא נמצא ראשון במשפט. באנגלית עתיקה היו 3 מינים לשמות עצם: זכר, נקבה ונייטרלי, והמין הדקדוקי של שם העצם משפיע על הטיית היחסה עליו, כך שלכול מין יש סיומת שונה. בניגוד לאנגלית מודרנית או גרמנית, באנגלית עתיקה היו 2 צורו ריבוי, ריובי לזוג וריבוי ליותר מזוג.

גופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוף ראשון שני ושלישי
גוף ראשון גוף שני גוף שלישי
יחיד רבים יחיד רבים זכר נקבה נייטרלי רבים
nom. ic, ih þū hēo hit hīe
acc. mec, mē ūsic, ūs þec, þē ēowic, ēow hine hīe hit hīe
gen. mīn ūser, ūre þīn ēower his, sīn hiere his, sīn heora
dat. ūs þē ēow him hiere him heom

השוואה בין האנגלית העתיקה לבין האנגלית המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאוולף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מקור תרגום
[1] Hwæt! wē Gār-Dena in geār-dagum, What! We of Gare-Danes (lit. Spear-Danes) in yore-days,
[2] þeod-cyninga, þrym gefrunon, of thede (nation/people)-kings, did thrum (the masses) frayne (learn about by asking),
[3] hu ða æþelingas ellen fremedon. how those athelings (noblemen) did ellen (fortitude/courage/zeal) freme (promote).
[4] Oft Scyld Scefing sceaþena þreatum, Oft did Scyld Scefing of scather threats (troops),
[5] monegum mægþum, meodosetla ofteah, of many maegths (clans; cf. Irish cognate Mac-), of mead-settlements atee (deprive),
[6] egsode eorlas. Syððan ærest wearð [and] ugg (induce loathing in, terrify; related to "ugly") earls. Sith (since, as of when) erst (first) [he] worthed (became)
[7] feasceaft funden, he þæs frofre gebad, [in] fewship (destitute) found, he of this frover (comfort) aboded,
[8] weox under wolcnum, weorðmyndum þah, [and] waxed under welkin (firmament/clouds), [and amid] worthmint (honour/worship) threed (thrived/prospered)
[9] oðþæt him æghwylc þara ymbsittendra oth that (until that) [to] him each of those umsitters (those "sitting" or dwelling roundabout)
[10] ofer hronrade hyran scolde, over whale-road (kenning for "sea") did hark (attention) shall (owe),
[11] gomban gyldan. Þæt wæs god cyning! [and] yeme (heed/obedience; related to "gormless") yield. That was [a] good king!

תפילת האדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מקור תרגום
[1] Fæder ure þu þe eart on heofonum, Father of ours, thou who art in heaven,
[2] Si þin nama gehalgod. Be thy name hallowed.
[3] To becume þin rice, Come thy riche (kingdom),
[4] gewurþe ðin willa, on eorðan swa swa on heofonum. Worth (manifest) thy will, on earth as also in heaven.
[5] Urne gedæghwamlican hlaf syle us todæg, Our daily loaf do sell (give) to us today,
[6] and forgyf us ure gyltas, swa swa we forgyfað urum gyltendum. And forgive us of our guilts as also we forgive our guilty[1]
[7] And ne gelæd þu us on costnunge, ac alys us of yfele. And do not lead thou us into temptation, but alese (release/deliver) us of (from) evil.
[8] Soþlice. Soothly.

השוואה בין מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(לפי סדר, עברית - אנגלית עתיקה - אנגלית מודרנית)

  • כן - yes - gése.
  • לא - no - ne.
  • שלום - hello - gástdæg.
  • גבר - man - mann.
  • אישה - woman (wife) - wīf.
  • אבן - stone - stān.


השראת האנגלית העתיקה בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר והפילולוגיסט ג'.ר.ר. טולקין השתמש בניב של האנגלית העתיקה כדי ליצג את הלשון הרוהירית שהייתה שגורה בפי אנשי רוהאן כפי שייצג את הלשון המשותפת באנגלית המודרנית, מה שייצג את הקשר ההיסטורי בין לשון הרוהירים ללשון המשותפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lit. "guiltend" meaning "person or persons in the act of sinning", from the participial adj. meaning "in the act of sinning"; cf. Latin cognate participial suffix -ant, thus "guiltant ones".