Ŋ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הצורה הקטנה ושתי הצורות הגדולות של האות אנג

אֶנְג (אות גדולה: Ŋ; אות קטנה: ŋ), או אֶנְגְמַה, היא אות באלפבית הלטיני המייצגת עיצור וילוני אפי (כמו ה"נג" בבייג'ינג או שאנגחאי) במספר שפות הנכתבות בעזרת אלפבית זה.

צורת האות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט מודפס משנת 1856 עם G הפוכה במקום ŋ

צורת האות הקטנה היא כמו n קטנה, בתוספת קרס מעוקל המתחבר לרגל הימנית, כמו באות g. לאות הגדולה יש שתי צורות: N גדולה בתוספת הוו המקובלת בשפות סאמי, והצורה הקטנה מוגדלת המקובלת בשפות אפריקאיות. בתקופות מוקדמות יותר, מאחר שלא היו במדפסות חותמות עבור האות, השתמשו ב-G הפוכה, או באטא (η) יוונית. מנקודת מבט אחרת האות הגדולה נראית כמו האות העברית מם (מ).

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבד מהשימוש הבסיסי באות בשפות שונות ברחבי העולם, נעשה בה שימוש גם במספר שיטות תעתיק פונטיות, כמו האלפבית הפונטי הבינלאומי, האלפבית הפונטי האוראלי, ועוד.

קידוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות מקודדת בתקן ISO 8859-4 כ־BD עבור האות הגדולה ו־BF עבור האות הקטנה. ביוניקוד האות הגדולה מקודדת כ־U+014A והקטנה כ־U+014B.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]