Ŋ
אֶנְג (אות גדולה: Ŋ; אות קטנה: ŋ), או אֶנְגְמַה, היא אות באלפבית הלטיני המייצגת עיצור וילוני אפי (כמו ה"נג" בבייג'ינג או שאנגחאי) במספר שפות הנכתבות בעזרת אלפבית זה.
צורת האות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צורת האות הקטנה היא כמו n קטנה, בתוספת קרס מעוקל המתחבר לרגל הימנית, כמו באות g. לאות הגדולה יש שתי צורות: N גדולה בתוספת הוו המקובלת בשפות סאמי, והצורה הקטנה מוגדלת המקובלת בשפות אפריקאיות. בתקופות מוקדמות יותר, מאחר שלא היו במדפסות חותמות עבור האות, השתמשו ב-G הפוכה, או באטא (η) יוונית. מנקודת מבט אחרת האות הגדולה נראית כמו האות העברית מם (מ).
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבד מהשימוש הבסיסי באות בשפות שונות ברחבי העולם, נעשה בה שימוש גם במספר שיטות תעתיק פונטיות, כמו האלפבית הפונטי הבינלאומי, האלפבית הפונטי האוראלי, ועוד.
קידוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
האות מקודדת בתקן ISO 8859-4 כ־BD עבור האות הגדולה ו־BF עבור האות הקטנה. ביוניקוד האות הגדולה מקודדת כ־U+014A והקטנה כ־U+014B.
