В (כתב קירילי)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
В в | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ||||||
האלפבית הקירילי | ||||||
А | Б | В | Г | Д | Е | Ж |
З | И | Й | К | Л | М | Н |
О | П | Р | С | Т | У | Ф |
Х | Ц | Ч | Ш | Щ | Ъ | Ы |
Ь | Э | Ю | Я | |||
אותיות סלאביות נוספות | ||||||
Ґ | Ѓ | Ђ | Ѐ | Ё | Є | Ѕ |
Ѝ | І | Ї | Ј | Љ | Њ | Ћ |
Ќ | Ў | Џ | ||||
אותיות שאינן סלאביות | ||||||
Ӑ | Ӓ | Ә | Ӛ | Ӕ | Ғ | Ӷ |
Г̡ | Ҕ | Ӻ | Ԁ | Ԃ | Ӗ | Ҽ |
Ҿ | Є̈ | Ӂ | Җ | Ӝ | Ԅ | З́ |
Ҙ | Ӟ | Ԑ | Ӡ | Ԇ | Ӥ | Ӣ |
Ӏ | Ҋ | Қ | Ҟ | Ҡ | Ӄ | Ҝ |
Ԟ | Ԛ | Ӆ | Ԓ | Ԡ | Ԉ | Ԕ |
Ӎ | Ҥ | Ң | Ӊ | Ӈ | Ԣ | Ԋ |
Ӧ | Ө | Ӫ | Ҩ | Ԥ | Ҧ | Ҏ |
Ԗ | С́ | Ç | Ԍ | Ҭ | Ԏ | Ӳ |
Ӱ | Ӯ | Ү | Ұ | Ҳ | Ӽ | Ӿ |
Һ | Ԧ | Ҵ | Ӵ | Ҷ | Ӌ | Ҹ |
Ӹ | Ҍ | Э̇ | Ӭ | Ю̆ | Я̆ | Ԙ |
Ԝ | ||||||
אותיות ארכאיות | ||||||
Ҁ | Ѹ | Ѡ | Ѿ | Ѻ | Ѣ | Ꙓ |
ІА | Ѥ | Ѧ | Ѫ | Ѩ | Ѭ | Ѯ |
Ѱ | Ѳ | Ѵ | Ѷ | Ꙟ |
בֶה (בבית רפה) היא האות השלישית באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /v/ - הגייתה של ב רפה או של ו בעברית המודרנית. כמו Б, מקורה באות היוונית בטא, וצורתה כשל בתא גדולה. האות התפתחתה מהיוונית בתקופה שבה בתא כבר נהגתה כ־/v/ ולא כ־/b/. השם הישן של האות היה וַדִי, והערך המספרי שלה היה 2.
- ברוסית היא מייצגת שלושה אלופונים בתפוצה משלימה: בדרך כלל היא נהגית /v/; בסוף מילה או לפני עיצור אטום שחלה הידמות חלקית בקוליות והיא מייצגת את האלופון /f/; לפני תנועה מחנככת או לפני "סימן הריכוך" Ь היא נהגית /vʲ/ (מעין ב רפה מחונככת).
- בהגייה האוקראינית הסטנדרטית היא נהגית /w/ בסוף מילה. לדוגמה, השם Владислав נהגה ולאדיסלאוו (vladislaw). חלק מהאוקראינים הוגים את האות כ־/w/ לפני עיצור, ואחרים הוגים אותה כך תמיד. במזרח אוקראינה גם מתרחשת הידמות חלקית בקוליות בסוף מילים בהשפעת הרוסית.
- בבלארוסית האות נהגית תמיד כ־/v/. כאשר היא נמצאת בסוף מילה או לפני עיצור היא משתנה לאות הבלארוסית Ў, שנהגית כ־/w/. לדוגמה: המילה "שפה" בבלארוסית היא мова (מוֹבַה, mova), אך צורת תואר השם היא моўный (מוֹוְנִיי, mowniy), וכשהיא באה בצורת ג'נטיב היא הופכת ל־моў (מוֹו, mow).