В (כתב קירילי)
| В в | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||
| האלפבית הקירילי | ||||||
| А | Б | В | Г | Д | Е | Ж |
| З | И | Й | К | Л | М | Н |
| О | П | Р | С | Т | У | Ф |
| Х | Ц | Ч | Ш | Щ | Ъ | Ы |
| Ь | Э | Ю | Я | |||
| אותיות סלאביות נוספות | ||||||
| Ґ | Ѓ | Ђ | Ѐ | Ё | Є | Ѕ |
| Ѝ | І | Ї | Ј | Љ | Њ | Ћ |
| Ќ | Ў | Џ | ||||
| אותיות שאינן סלאביות | ||||||
| Ӑ | Ӓ | Ә | Ӛ | Ӕ | Ғ | Ӷ |
| Г̡ | Ҕ | Ӻ | Ԁ | Ԃ | Ӗ | Ҽ |
| Ҿ | Є̈ | Ӂ | Җ | Ӝ | Ԅ | З́ |
| Ҙ | Ӟ | Ԑ | Ӡ | Ԇ | Ӥ | Ӣ |
| Ӏ | Ҋ | Қ | Ҟ | Ҡ | Ӄ | Ҝ |
| Ԟ | Ԛ | Ӆ | Ԓ | Ԡ | Ԉ | Ԕ |
| Ӎ | Ҥ | Ң | Ӊ | Ӈ | Ԣ | Ԋ |
| Ӧ | Ө | Ӫ | Ҩ | Ԥ | Ҧ | Ҏ |
| Ԗ | С́ | Ç | Ԍ | Ҭ | Ԏ | Ӳ |
| Ӱ | Ӯ | Ү | Ұ | Ҳ | Ӽ | Ӿ |
| Һ | Ԧ | Ҵ | Ӵ | Ҷ | Ӌ | Ҹ |
| Ӹ | Ҍ | Э̇ | Ӭ | Ю̆ | Я̆ | Ԙ |
| Ԝ | ||||||
| אותיות ארכאיות | ||||||
| Ҁ | Ѹ | Ѡ | Ѿ | Ѻ | Ѣ | Ꙓ |
| ІА | Ѥ | Ѧ | Ѫ | Ѩ | Ѭ | Ѯ |
| Ѱ | Ѳ | Ѵ | Ѷ | Ꙟ | ||
בֶה (בבית רפה) היא האות השלישית באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /v/ - הגייתה של ב רפה או של ו בעברית המודרנית. כמו Б, מקורה באות היוונית בטא, וצורתה כשל בתא גדולה. האות התפתחתה מהיוונית בתקופה שבה בתא כבר נהגתה כ־/v/ ולא כ־/b/. השם הישן של האות היה וַדִי, והערך המספרי שלה היה 2.
- ברוסית היא מייצגת שלושה אלופונים בתפוצה משלימה: בדרך כלל היא נהגית /v/; בסוף מילה או לפני עיצור אטום שחלה הידמות חלקית בקוליות והיא מייצגת את האלופון /f/; לפני תנועה מחנככת או לפני "סימן הריכוך" Ь היא נהגית /vʲ/ (מעין ב רפה מחונככת).
- בהגייה האוקראינית הסטנדרטית היא נהגית /w/ בסוף מילה. לדוגמה, השם Владислав נהגה ולאדיסלאוו (vladislaw). חלק מהאוקראינים הוגים את האות כ־/w/ לפני עיצור, ואחרים הוגים אותה כך תמיד. במזרח אוקראינה גם מתרחשת הידמות חלקית בקוליות בסוף מילים בהשפעת הרוסית.
- בבלארוסית האות נהגית תמיד כ־/v/. כאשר היא נמצאת בסוף מילה או לפני עיצור היא משתנה לאות הבלארוסית Ў, שנהגית כ־/w/. לדוגמה: המילה "שפה" בבלארוסית היא мова (מוֹבַה, mova), אך צורת תואר השם היא моўный (מוֹוְנִיי, mowniy), וכשהיא באה בצורת ג'נטיב היא הופכת ל־моў (מוֹו, mow).
