אוקראינית
| מדינות |
 אוקראינה פולין סלובקיה מולדובה רוסיה בלארוס טרנסניסטריה (מדינה לא מוכרת) |
|---|---|
| אזורים | מזרח אירופה |
| דוברים | כ-51,000,000 |
| שפת אם | כ-51,000,000 |
| כתב | אלפבית קירילי |
| משפחה | |
| לאום |
אוקראינה טרנסניסטריה (מדינה לא מוכרת) |
| מוסד | האקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה |
| קוד שפה |
uk  |
| קוד ISO 639-1 |
uk |
| קוד ISO 639-2 |
ukr |
| קוד ISO 639-3 |
ukr |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
אוקראינית (Українська мова) היא שפה סלאבית מזרחית מתוך קבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו דומה במידה רבה לבלארוסית ובמידה פחותה יותר לרוסית. היא מדוברת בפי 51 מיליון איש, מהם 41 מיליון באוקראינה המהווים 83% מהאוכלוסייה.
הגיית השפה וכתיבתה[1]
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיצורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האוקראינית נכתבת באמצעות האלפבית הקירילי.
| סדקי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי /שִנִּי |
שפתי (־שִנִּי) | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | nʲ | m | ||||||||||
| סותם | g | k | dʲ | tʲ | b | p | ||||||
| מחוכך | ʤ | ʧ | ʣʲ | ʦʲ | ||||||||
| חוכך | ɦ | x | ʒ | ʃ | zʲ | sʲ | f | |||||
| מקורב (צדי) |
j | β̞ | ||||||||||
| lʲ | ||||||||||||
| רוטט | rʲ | |||||||||||
| * תוספת פונמה בהתאמה | ||||||||||||
לחצו כדי להקטין חזרה
| העיצורים | ||
|---|---|---|
| הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Бб | b | נהגה כהגיית בי"ת |
| Вв | w | נהגה כהגיית W אנגלית (בקירוב) |
| Гг | ɦ | נהגה כהגיית ה"א במילה מַהֵר |
| Ґґ | ɡ | נהגה כהגיית גימ"ל |
| Дд | d ~ dʲ | נהגה כהגיית דל"ת |
| Жж | ʒ | נהגה כהגיית ז' (זי"ן גרושה) |
| Зз | z ~ zʲ | נהגה כהגיית זי"ן |
| Йй | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Кк | k | נהגה כהגיית כ"ף |
| Лл | l ~ lʲ | נהגה כהגיית למ"ד |
| Мм | m | נהגה כהגיית מ"ם |
| Нн | n ~ nʲ | נהגה כהגיית נו"ן |
| Пп | p | נהגה כהגיית פ"א |
| Рр | r ~ rʲ | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| Сс | s ~ sʲ | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Тт | t ~ tʲ | נהגה כהגיית ת"ו |
| Фф | f | נהגה כהגיית פ"א רפה |
| Хх | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה |
| Цц | ʦ ~ ʦʲ | נהגה כהגיית צד"י מודרנית |
| Чч | ʧ | נהגה כהגיית צד"י גרושה |
| Шш | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
| Щщ | ʃʧ | נהגה שְצְ' |
תנועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| התנועות | ||
|---|---|---|
| הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Аа | ɑ | נהגית כהגיית פתח אחורית |
| Ее | ɛ | נהגית כהגיית צירי פתוחה מעט |
| Єє | jɛ | נהגית כהגיית יו"ד וצירי לאחריה |
| Іі | i ~ ʲi | נהגית כהגיית חיריק |
| Її | ji | נהגית כהגיית יו"ד וחיריק לאחריה |
| Ии | ɪ | נהגית כהגיית i במילה האנגלית Thin |
| Оо | ɔ | נהגית כהגיית חולם |
| Уу | u | נהגית כהגיית שורוק |
| Юю | ju ~ ʲu | נהגית כהגיית יו"ד ושורוק לאחריה |
| Яя | jɑ ~ ʲɑ | נהגית כהגיית יו"ד ופתח אחורית לאחריה |
- Ьь – סימן רך, מרכך את העיצור המופיע לפניו.
אוצר מילים אוקראיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניגוד לדעה הרווחת, האוקראינית רחוקה מאוד מרוסית, ודוברי רוסית ואוקראינית יתקשו להבין זה את זה, בין השאר כי בשפה האוקראינית מילים רבות ממקור פולני. מילים אלה נהגות ללא ה"שריקות" האופייניות לפולנית, כלומר ללא התנועות המאנפפות ą ו-ę, שייחודיות לשפה הפולנית ונפוצות בה מאוד. היא מכילה גם מספר מילים השאולות מטורקית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוקראינית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- СЛОВНИК.НЕТ – מילון אוקראיני-אוקראיני
- מילון פרשני – OpenTran
- דניס ויטצ'בסקי, מהקוזאקים עד למלחמה על ה-י': קרב השמות בין רוסיה לאוקראינה, באתר ynet, 28 בפברואר 2022
שפה אוקראינית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שפות סלאביות | ||
|---|---|---|
| מזרחיות | רוסית • אוקראינית • בלארוסית • רוסינית | |
| מערביות | פולנית • צ'כית • סלובקית • שפות סורביות: סורבית עילית, סורבית תחתית • קשובית • שלזית | |
| דרומיות | בולגרית • מקדונית • סלאבית כנסייתית עתיקה • סלובנית • סרבו-קרואטית: בוסנית, סרבית, קרואטית, מונטנגרית | |
