אברהם נתן אלברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב אברהם נתן אלברג (ה'תרמ"א, 1881ה'ת"ש, 1940) היה רבן של הערים זגייז' (הסמוכה ללודז'), בלאשקי וסאנוק, שלושתן כיום בפולין. נספה בשואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתרמ”א (1881) לאביו הרב יחיאל איכל אלברג, שהיה רב ואב”ד של זגירז’ שבפולין. נשא לאישה את חוה ליבא, בת הרב צבי יחזקאל מיכלסון רבה של פלונסק, שרצה להכתירו כרב קהילה, אך הרב אברהם נתן סירב לקבל את הרבנות וניסה לזמן מה, ללא הצלחה, לעסוק במסחר. לאחר מלחמת העולם הראשונה קופחה פרנסתם וחיו חיי דוחק.

בשנת ה'תרס”ג, 1903, נתמנה כאב"ד של זגירז' שבאזור לודז' וכאב"ד של בלאשקי, גם היא בפולין. בסוף תרפ”ה,1925, שימש כאב"ד בסאנוק שבגליציה המערבית.

השתתף במספר כתבי עת תורניים כדוגמת תל תלפיות, כתביו מופיעים בספרי שו"ת רבים. ההדיר כמה ספרים. התכתב עם הראי"ה קוק.[1]

קרב גם את הצעירים בעירו שנטו לתנועה הציונית. כשפרצה מלחמת העולם השנייה סייע לפליטים היהודים שברחו מעירו. כששרפו הנאצים את בית הכנסת פסק שהיהודים לא יסכנו את עצמם כדי להציל את ספרי התורה.

נספה בשואה בשנת ה'ת”ש, 1940.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מבניו הוא הסופר יהודה אלברג.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית נאמן (תרפ”ד. ספר זה קיבל הסכמות מגדולי הדור, בהם האדמו”ר רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה, הרב חיים ברלין ועוד).
  • פינת הבית
  • קוי אור (תרפ”ח)
  • ברית אברהם
  • אבני זיכרון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגרות לראי"ה סימן ק"פ