כתב עת תורני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה הפשט, הרמז, הדרש והסוד.

בחלק מכתבי העת התורניים, ניתן גם למצוא, לצד העיסוק ההלכתי הישיר, מאמרים העוסקים בחקר תולדות הפסיקה ושושלות קבלת התורה, כמו גם חשיפת כתבי יד ומאמרים של רבנים קדמונים שעדיין לא פורסמו.

כתבי העת התורניים, משמשים גם כבמה לידיעות אקטואליות נחוצות שיש עניין בהבאתם לידיעת הקהל התורני.

יתרונות כתב העת על פני הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעלות והיתרונות של כתב העת על פני הספר, והם, עיסוקו בנושאים אקטואליים, וצירוף חבר כותבים, נכונים גם ביחס לכתבי עת בכלל, והם מתאפיינים באופן ייחודי בכתבי-עת תורניים:

  • שימור מאמרים בודדים - עם חידוש כתב העת התורני, זכו לפרסום גם מאמרים בודדים, שבשל קוטנם היו נאבדים ולא זוכים לבוא לפרסום לולא כתבי העת. תופעה זו, המכונה בלשון התלמוד (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב') "איידי דזוטר מירכס", היא שהביאה גם לאגידת ספרי הנבואות הקצרות שבתנ"ך לספר תרי עשר.
  • חידוש מובחר - אם בעבר, נדרש המחבר לאגור מלאי גדול של חידושים כדי להדפיסם, כתב העת התורני מאפשר את פרסום המאמרים המובחרים בלבד, בלא צורך לדאוג על הנייר שנותר חלק, ועל שאר טרדות המונעים את המחברים מלפרסם את חידושיהם.
  • ריבוי דעות - כבכל כתב עת, גם בכתב העת התורני ישנם כותבים רבים, בעלי תחומי עניין והתמחות שונים, שמייעדים את מאמריהם לקהלי יעד שונים ומגוונים.
  • ביקורת - בכתבי העת החשובים, מיוחד מקום של כבוד למאמרי ביקורת העוסקים בבירור ותיקון עניינים שכתב העת עסק בהם בגיליונותיו הקודמים. מדור זה מוסיף אמינות לכל הנכתב, בשל חשיפת פרסומיו לביקורת. עניין זה דומה במידת מה לביקורת העמיתים בכתבי העת המדעיים, למרות שאין הוא ממוסד כל כך.
  • ביכורים - מחברים תורניים החלו את דרכם בכתיבת פרי ביכוריהם במאמרים בכתבי העת. תגובות הקוראים הדריכו ועודדו אותם להמשיך בכתיבה ואף לחבר ספרים שלמים.

כתב עת תורני בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התשובה על השאלה מתי נוצרו כתבי העת התורניים, שנויה במחלוקת. המקדימים מספרים על ניסיונות שנעשו עוד בשלהי המאה ה-17 לספירה. (כאמור, אילוצים לאיגוד חיבורים שונים של כמה מחברים, נעשו הרבה מקודם, ואף נמצאים בחלק תרי עשר שבנביאים). הניסיון המתועד יותר, הוא הוצאתו לאור של מאסף תורני בשנת ה'תנ"א (1691) על ידי ישיבת עץ חיים שבאמשטרדם שעמדה בנשיאות הרב יעקב ששפורטש והרב שלמה די אוליוויירה, והוא כלל חידושי תורה של חכמי הישיבה ותלמידי המחלקה העליונה שבה. כתב העת נקרא בשם פרי עץ חיים אשר הכיל את פירות רוחם של תלמידי ישיבת עץ חיים. המאסף הופיע, עם הפסקות, עד שנת ה'תקס"ז. כיום ידוע על שלשה עשר כרכים אשר בהם 953 סימנים ותשובות, אשר היוו את תנובת המאסף.

יש המייחסים את זכות הבכורה לכתב העת התורני שהופיע בשנת ה'תע"ה (1715), בוונציה ושימש ככלי מבטא של התלמוד תורה בעיר פרארה. למרות התוכניות להמשיך את הוצאת המאסף, לא ראו אור כי אם שלוש חוברות. החוברת הראשונה הייתה כפי הנכתב בדף השער שלה: ראשית בכורי קציר תלמוד תורה של קהלה קדושה פירארה; החוברת השנייה: תוספת בכורי קציר תלמוד תורה של ק"ק פירארה; והשלישית: עיטורי ביכורי קציר תלמוד תורה של ק"ק פירארה.

לדברי ישעיהו זנה במאמרו אבני בנין לתולדות היהודים באיטליה (חורב, כרך ו. ניו יורק תש"ב) הרי שראש התלמוד תורה הרב יצחק למפרונטי הוא מייסדו של כתב העת התורני הראשון. לטענתו, שלשה רבנים אורחים שהיו בפרארה, הביאו את החוברות לאמשטרדם לישיבת "עץ חיים", שהחליטה לחקותן באמצעות הוצאה לאור של כתב עת תורני. ואולם טענה זו נדחית על ידי ההיסטוריונים שמזכים את ישיבת עץ חיים בבכורה. (על פי מבוא לספר אוצר כתבי-עת תורניים של הרב יצחק לוין).

מפנה חשוב בקורות ספרות כתבי העת התורניים, הוחל על ידי הרב יעקב עטלינגר מאלטונה שבגרמניה כאשר החל לערוך כתב עת תורני שנשא את השם שומר ציון הנאמן, אשר הופיע בקביעות כעיתון, ובמשך עשר שנות הפצתו, משנת ה'תר"ו (1846), הופיעו יותר ממאתיים חוברות במסגרתו.

כתבי העת התורניים הרבים שבאו בעקבותיהם, רבים מלמנותם. רבים מהם ראו אור במדינות רבות, בשפות ובסגנונות שונים.

כתבי עת חסידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הקבצים העוסקים בענייני הלכה, הגדה והגות, ניתן גם למצוא קבצים העוסקים בתחומים מוגדרים הנכללים גם הם בהגדרה התורנית. בין אלה ניתן להגדיר את הקבצים העוסקים בענייני החסידות, משנתה והשקפתה. על אלו נמנו בשלהי המאה ה-20, וראשית המאה ה-21, הקבצים, נחלת צבי בעריכת מכון נחלת צבי שבבני ברק, מכון שפתי צדיקים בעריכת חסידי קופיטשניץ והיכל הבעל שם טוב בהוצאת היכל מנחם חב"ד, ורבים אחרים.

לצד אלו, ניתן למצוא קבצים רבים, המיועדים לעיסוק בחצר חסידית מוגדרת, באישיה ובמשנתה. אותם קבצים יוצאים לאור בדרך כלל, על ידי מכונים השייכים לחסידות נשואת הקובץ.

למרות עיסוקם הייחודי של הקבצים במשנת החסידות ובקורותיה, הם נמנים עם כלל כתבי העת התורנים, בשל הזיקה שבין תורת החסידות לכלל התורה.

יוצא מכלל אלה הוא קובץ בית אהרן וישראל בהוצאת מכון בית אהרן וישראל אף שהוא יוצא לאור על ידי חסידות קרלין, ועוסק רק מעט בענייני חסידות, בעיקר בפן ההלכה והמנהג, אך רובו מוקדש לעניינים כלליים והכותבים בו נמנים עם כל החוגים.

ארכוב ושימור כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל העובדה שכתבי העת יוצאים לאור בכריכה רכה, והופעתם זמנית ודומה לעיתון, הם נגנזים בדרך כלל אחרי קריאתם, ואינם נשמרים כספרים. כך, בשונה מספרים תורניים, קיימים עותקים מעטים בלבד של כתבי עת תורניים מהשנים הקודמות.

מלאכת ארכוב כתבי העת מבוצעת בדרך כלל על ידי ספריות, המאגדות קבצים שונים, לרוב - כל הקבצים מאותה שנה, לתוך כרך אחד. בנוסף, עם התפתחות הדיגיטיזציה נסרקים כתבי העת, או נשמרים מלכתחילה מקבצי האב שלהם, ונשמרים באתרי אינטרנט או במאגרים תורניים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]