אגם מונו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אגם טרמינלי  |
| מידות | |
| שטח | 180 קילומטר רבוע |
| אורך | 7.5 קילומטר |
| רוחב ממוצע |
7.5 ק"מ |
| מידע נוסף | |
| מליחות |
88 פרומיל (נכון ל־2015) |
| נהר מזין |
Rush Creek, לי וינינינג קריק, Mill Creek |
| אגן ניקוז | 2,020 קילומטר רבוע |
| מדינות באגן הניקוז |
ארצות הברית |
| קואורדינטות | 38°01′00″N 119°00′34″W / 38.0165908°N 119.0093116°W |
 | |
  | |
אגם מונו (באנגלית: Mono Lake ) הוא אגם מלוח הממוקם במזרח מדינת קליפורניה, ארצות הברית, סמוך לגבול עם נבדה. האגם נחשב לאחד האגמים העתיקים ביותר בצפון אמריקה, וגילו מוערך בכ-760,000 שנה. הוא ממוקם באגן סגור, ללא מוצא לים, מה שמביא את המים שנכנסים אליו להתאדות ולהשאיר אחריהם ריכוז גבוה של מלחים ומינרלים. תהליך זה הפך את מונו לייק לאחד האגמים המלוחים ביותר.
גאוגרפיה והיווצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגם מונו שוכן באזור הרי סיירה נבדה, מצפון-מזרח לפארק הלאומי יוסמיטי, בגובה של כ-1,945 מטרים מעל פני הים. שטחו של האגם משתנה בהתאם לעונות השנה ולכמות הגשמים, אך הוא נפרס על פני כ-180 קמ"ר בממוצע. האגם ניזון בעיקר מנחלים הזורמים מהרי סיירה נבדה, כשהגדולים שבהם הם נהר אוון (Owen) ונהר מונו.
למונו לייק אין יציאה טבעית, ולכן המלחים והמינרלים המובאים אליו מצטברים באגם לאורך אלפי שנים, מה שגורם למליחות גבוהה מאוד של המים. ריכוז המינרלים באגם יוצר צורות גאולוגיות מיוחדות כגון "מגדלי טופה" (Tufa Towers) — עמודי גיר טבעיים שנוצרים בעקבות תגובה כימית בין המים העשירים במינרלים לבין מי התהום.
אקולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המליחות הגבוהה של אגם מונו יוצרת סביבה ייחודית המאפשרת מערכת אקולוגית יוצאת דופן. אמנם אין דגים באגם בשל תנאי המים הקשים, אך הוא משמש בית גידול לחסילוני מלח (Artemia monica) ולטפילאים (Alkali Fly),[1] שהם מקורות מזון חשובים עבור מינים רבים של עופות נודדים, ביניהם שחפים ומינים שונים של חופמאים.
האגם מהווה תחנה חשובה במסלול הנדידה של עופות רבים, מה שהופך אותו לאזור בעל חשיבות אקולוגית רבה עבור שמירת המגוון הביולוגי של מערכות אקולוגיות של עופות נודדים בצפון אמריקה.
שינויים במפלס המים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה ה-20 חלה ירידה משמעותית במפלס המים של אגם מונו בשל הטיית המים מהנחלים המזינים את האגם - לצורכי אספקת מים לעיר לוס אנג'לס. הירידה במפלס המים גרמה לחשיפה של קרקעית האגם ולעלייה נוספת במליחות המים, מה שאיים על המערכת האקולוגית הייחודית של האגם.
בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, בעקבות פעולות של ארגוני סביבה, נפתח מאבק משפטי נגד מדיניות הטיית המים. בשנת 1994, בית המשפט בקליפורניה פסק כי יש להפסיק את שאיבת המים המופרזת ולאפשר את שיקום האגם. מאז, ננקטו צעדים להעלאת מפלס המים, והאגם החל להתאושש בהדרגה.
תיירות ושמירת טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]האגם מנוהל כיום כחלק משמורת טבע, והוא מהווה כיום אטרקציה תיירותית פופולרית, בעיקר בזכות הנוף הייחודי והמערכת האקולוגית המגוונת שלו. לאגם וועדה ייחודית, האחראית עליו.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
• אגם מונו - שמורת הטבע המדינתית, באתר מדינת קליפורניה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Alkali Flies, Mono Lake (באנגלית אמריקאית)
- ^ Welcome To Mono Lake, Mono Lake (באנגלית אמריקאית)