אדוארד גריצנר
 | |
| לידה |
26 במאי 1846 Karłowice Wielkie, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
2 באפריל 1925 (בגיל 78) מינכן, רפובליקת ויימאר |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנות יפה, מינכן |
| הושפע על ידי |
Johann Georg Hiltensperger |
| יצירות ידועות |
Drinkers` scene |
| פרסים והוקרה |
מסדר מיכאל הקדוש |
  | |
אדוארד תיאודור גריצנר, מאז 1916 ריטר פון גריצנר (בגרמנית: Eduard von Grützner ; 26 במאי 1846 – 2 באפריל 1925) היה צייר ז'אנר גרמני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדוארד גריצנר נולד בשנת 1846 כילד השביעי והצעיר למשפחה חקלאית בגרוסקרלוביץ ליד נייסה. הכומר המקומי, פישר, ביקר לעיתים קרובות בבית הוריו, מכיוון שאביו של אדוארד היה ראש מועצת הכנסייה. הוא זיהה את כישרונו של אדוארד ואת נטייתו לצייר בשלב מוקדם. אפילו כילד הוא צייר על כל מה שהיה לידו. מנהל האחוזה הכפרית של הרוזן הביא לו נייר ושמח כשהילד, בנוסף לציורים רבים של בעלי חיים ואנשים, צייר במדויק את הכפר ומאפייניו.[1]
הכומר פישר איפשר לו ללמוד בבית הספר בניסה ובעזרת האדריכל הירשברג הביא אותו למינכן להכשרה אמנותית בבית הספר הפרטי של הרמן דייק בשנת 1864.
באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההכשרה בבית הספר לאמנות ומלאכה של הרמן דייק הייתה קצרת מועד. באותו סמסטר עבר לשיעור העתיקות באקדמיה, שם התלמידים צריכים היו להכיר את האידיאלים של יופי עתיק.
בשנת 1865 נכנס גריצנר לשיעור הציור של הרמן אנשיץ באקדמיה. הוא גם קיבל עצות והצעות מקארל תאודור פון פילוטי עד שהתקבל לכיתתו בשנת 1867.[2]
גריצנר עזב את האקדמיה לאחר שלוש שנים. בשנת 1870 עבר לגור בסטודיו משלו במינכן.
אדוארד פון גריצנר העמיד את חיי הנזירים במרכז ציוריו, ולכן נכנס להיסטוריה כ"צייר הנזירים". הוא אהב לצייר טבע דומם, אם כי יצר רק כמה ציורים עצמאיים מסוג זה.
גריצנר כאספן[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בצעירותו אסף ביצים, פרפרים ומינרלים. מאוחר יותר הוא צייר דיוקן של המינרולוג פאול פון גרות ועבודות כמו "הגאולוג" או "מינרלוג עם משקפיים" (בסביבות 1923). בגיל 14 הוא עשה עותק בכתב יד ורישום ידני של ספר הלימוד הסטנדרטי למדעי הקריסטלים (1852) מאת המינרולוג קרל רמלסברג, ככל הנראה מטעם הכומר בכפר.
גריצנר היה אספן נלהב וגדול, בתחילה העדיף קטעים מהגותיקה המאוחרת הגרמנית ותחילת הרנסאנס. אולם בעשור האחרון לחייו הוא התרחק מימי הביניים המאוחרים ואסף יצירות אמנות מהמזרח הרחוק. עם זאת, כמעט תמיד הוסיף פריטים ישנים לקומפוזיציות הגדולות שלו, בעיקר מאוסף העתיקות שלו.[3]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1874 התחתן גריצנר עם ברברה לינק, שנתיים לאחר מכן נולדה לו בת בשם ברברה, שגריצנר כינה אותה "בארבלה". בשנת 1883 בנה גריצנר את הווילה שלו על פי התוכניות של האדריכל לאונהרד רומאיס. בשנת 1884 – לאחר עשר שנים של נישואים מאושרים – אשתו ברברה נפטרה.
בשנת 1888 התארס גריצנר לאנה וירטמן, בתו של מפקד העיר מינכן, אשר זמן קצר לאחר מכן ילדה את בנם קארל אדוארד. לאחר שקיבל את המחלקה הראשונה של מסדר הכבוד של סנט מייקל בשנת 1880, הועלה למעמד האצולה והוענק לו צלב האבירים של מסדר הכבוד של הכתר הבווארי בשנת 1916 הוא יכול היה להסתכל אחורה על שגשוג ושנים מאושרות רבות עם משפחתו.
אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם זאת, השנים האחרונות בחייו לא היו הרמוניות לגמרי. אשתו, שהייתה צעירה ממנו בשבע עשרה שנה, עזבה אותו בגלל זמר וינאי. בשנת 1899 הוא התגרש ושמה של אשתו מעולם לא נזכרה בביתו שוב.
בגיל מבוגר חיפש נחמה בפילוסופיה הסינית והחל ללמוד יפנית. לפעמים הוסיף לדמות בודהה או אגרטל סיני בתמונותיו. לעיתים קרובות הוא צייר קרדינלים סגפניים עם תווי פנים שלא תמיד היו אוהדים.
גריצנר נפטר ב-2 באפריל 1925 במינכן.
קברו נמצא בחלק העתיק של בית העלמין ביער במינכן.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Deutsche Biographie, Grützner, Eduard von – Deutsche Biographie, www.deutsche-biographie.de (בגרמנית)
- ^ Norman, Geraldine (1977). Nineteenth-century Painters and Painting: A Dictionary. University of California Press. p. 101
- ^ László Balogh: Eduard von Grützner 1846–1925 ; ein Münchner Genremaler der Gründerzeit ; Monographie und kritisches Verzeichnis seiner Ölgemälde, Ölstudien und Ölskizzen. Mainburg. Pinsker. 1991