אדולף איבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדולף איבון
Adolphe Yvon
לידה 12 בפברואר 1817
Eschviller, מוזל, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בספטמבר 1893 (בגיל 76)
הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות אוטויי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי פול דלארוש עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Maurice-Adolphe Yvon עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדולף איבוןצרפתית: Adolphe Yvon;‏ 18171893) היה צייר צרפתי, הידוע בציורי מלחמות נפוליאון. איבון למד אצל פול דלארוש, עלה לתהילה במהלך האימפריה השנייה, וסיים את הקריירה שלו כמורה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר תום מלחמת קרים בספטמבר 1855, הוזמן איבון על ידי ממשלת צרפת לצייר תמונה גדולה של לכידת המבצר בסבסטופול.[1] הוא הפליג לחצי האי קרים ב־19 בפברואר 1856, שם בילה שישה שבועות ביצירת תיק רישומים וכן ביקר בשדה הקרב של אינקרמן.

בשנת 1857 הוצג בסלון של פריז הציור הגמור "לכידת המבצר של מלקוף 8 בספטמבר 1855", ושנתיים לאחר מכן הוצגו "נקיק מלקוף" ו"לה קורטיין דה מלקוף".[2] "לכידת המבצר" הייתה יצירה בגודל 6 מטר על 9 מטרים וייצגה את הרגע בו נלכד המבצר בסביבות אחר הצהריים של יום הקרב.

בשנים שלאחר מכן החל הקיסר נפוליאון השלישי להעריץ את סצינות הקרב שלו. באופן טבעי הוא האדיר את הקטל בקרבות של נפוליאון הראשון.

איבון הפך לקצין של לגיון הכבוד בשנת 1867, וצייר את דיוקנו של נפוליאון השלישי בשנה שלאחר מכן .

איבון היה ידוע כמורה מוביל לציור בבית הספר לאמנויות יפות בשנים 1863–1883. כמה ציירים אמריקאים קיבלו ממנו הדרכה, בניהם כריסטיאן שוסלה, אלפרד וורדסוורת תומפסון, ויליאם סרטין וג'וליאן אלדן וייר. האחרון לקח שיעורי ציור חיים אחר הצהריים אצל איבון החל בסתיו 1874.

בשנת 1881 מונה אדולף איבון לפרופסור לשרטוט באקול פוליטכניק 12, ועבד שם עד שנת 1887, ופרש ממנו בגלל מגבלת הגיל. הפדגוגיה של איבון התבססה על חזרה לציור פשוט, על התבוננות בטבע. "איבון רצה לתת לתלמידים את ההבנה של האנטומיה האנושית שלדעתו חיונית לציירים. כדי להראות להם את התועלת בלימוד, הוא היה מקבץ אותם סביבו, ומשרטט על קרטון שהוצב בפינת החדר בכמה קווים פשוטים תוך מספר דקות, רישום של הדומן. הוא היה מלווה כל קו בהסבר הנוגע לפרופורציות של גוף האדם כמו גם לזוויות השונות שנקבעות על ידי התנועות.

הוא גם חשב שמועיל לתת להקנות להם כמה מושגים לגבי האנטומיה של הסוס. המטרה שהציב הייתה ללמד אותם, על ידי מספר קטן של קווים מקדימים, כיצד לצייר במהירות רישומים מהחיים."

איבון קבע את הנושא לרישומי הקומפוזיציה לתלמידיו, למשל, "רצח יוליוס קיסר", ופירט כיצד לעשות זאת: "קיסר מכסה את ראשו בטוגה... הוא מועבר לרגלי הפסל של פומפיוס, שנשטף בדמו."

אלכסנדר סטיוארט, האספן האמריקני, ביקש מאיבון לצייר את הפיוס בין הצפון והדרום (ציור שאבד) בשנת 1870, וכן את ״הגאונות של אמריקה״ (1858, 1870). דיוקנו של הנשיא קרנוט (1888) שהוצג בתערוכה הקולומביאנית העולמית.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדולף איבון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Harrington, Peter, "Painting the Crimean War", Military Illustrated No. 109, June 1997, p. 32-33.
  2. ^ Delperier, Louis, "Yvon, Le dernier des classiques", Uniformes, No. 68, July–August 1982, pp. 12-18.