סבסטופול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סבסטופול
Севастополь

Sevastopol-COA.png
סמל העיר

Sevastopol-flag.gif
דגל העיר

Sevastopol Collage 2015.png
פוטומונטאז' של סבסטופול
מדינה / טריטוריה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה - דה יורה
רוסיהרוסיה  רוסיה - דה פקטו
חבל ארץ חצי האי קרים
מושל דמיטרי אובסיאניקוב
שפה רשמית רוסית
שטח 1,080 קמ"ר
גובה 100 מטרים
תאריך ייסוד 1783
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

416,263 (2016)
1,972 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות 44°36′N 33°32′E / 44.6°N 33.53°E / 44.6; 33.53קואורדינטות: 44°36′N 33°32′E / 44.6°N 33.53°E / 44.6; 33.53
אזור זמן UTC +3
http://sevastopol.gov.ru/
(למפת סבסטופול רגילה)
Outline Map of Sevastopol.svg
 
סבסטופול

סבסטופולאוקראינית וברוסית: Севастополь; בטורקית: Akyar) היא עיר נמל על חוף הים השחור בחצי האי קרים.

לפי מפקד אוכלוסין משנת 2016, מונה אוכלוסייתה 416 אלף איש. ביתו של "הצי הסובייטי של הים השחור" לשעבר ובסיס ימי של צי הים השחור של חיל הים הרוסי.

המיקום הגאוגרפי המיוחד של העיר ותנאי הניווט שבאזור הפכו את נמלי העיר סבסטופול למרכז ימי חשוב. בשל עובדה זו עמדה העיר במרכז עימותים צבאיים רבים, ואחד החשובים שבהם מלחמת קרים. במלחמה זו עמדו מגיניה הרוסיים של סבסטופול במשך 11 חודשים במצור שהטילו עליה צבאות האימפריה העות'מאנית, בריטניה צרפת וסרדיניה, עד שלבסוף נכבשה על ידם. גם בתקופת מלחמת העולם השנייה עמדה העיר במצור ממושך.

העיר פופולרית כיום בזכות שמורות החוף הרבות באזור ומהווה יעד לתיירים רבים, בעיקר ממדינות ברית המועצות לשעבר.

ב-6 במרץ 2014 הכריזה סבסטופול על עצמה באופן חד-צדדי כגוף פדרלי של הפדרציה הרוסית. ב-18 במרץ העיר סופחה רשמית על ידי רוסיה והייתה ליחידה אדמיניסטרטיבית נפרדת[1] כחלק מהמחוז הפדרלי של קרים, לצד הרפובליקה של קרים. העיר קיבלה מעמד של עיר פדרלית והיא נשלטת בפועל על ידי רוסיה. ממשלת אוקראינה אינה מכירה בכך וממשיכה לראות בכל חצי האי קרים כשטח שלה.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם סבסטופוליס נבחר כהשפעה מהשפה היוונית. השם נובע מהמילה סבסטוס (σεβαστός) שמשמעותה 'בעל ערך' ושם העצם 'פוליס' (πόλις) שמשמעותו עיר.

סבסטוס (Σεβαστός) היא המקבילה היוונית המסורתית לאוגוסטוס הרומאי, שם שהוענק במקור לקיסר הראשון של האימפריה הרומית.

חרף מקורותיו היוונים, השם עצמו לא מגיע מזמני יוון העתיקה. קרוב לודאי שהעיר נקראה על שם השליטה (אוגוסטה) יקתרינה הגדולה שהקימה את העיר בשנת 1783. היא ביקרה בעיר בשנת 1787 בחברת הקיסר האוסטרי, יוזף השני ומכובדים זרים אחרים.

במערב העיר ישנן חורבות ושרידים של הנמל היווני העתיק חרסונס, שהוקמה במאה ה-5 לפני הספירה או במאה ה-4, על ידי מתיישבי הרקליאה פונטיקה. משמעות השם הוא חצי אי ואינו מתייחס לשם היווני של קרים: חרסונסוס טוריקה (חצי האי הטורקי).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל סבסטופול בשנת 1893
שרידי התיאטרון היווני העתיק באתר חרסונס טוריקה

במאה ה-6 לפני הספירה הוקמה מושבה יוונית בשטח העיר של היום. העיר היוונית חרסונס התקיימה כמעט אלפיים שנה, תחילה כדמוקרטיה עצמאית ואחר כך כחלק מממלכת בוספורוס.

במאות ה-13 וה-14 השטח נכבש על ידי אורדת הזהב המונגולית וננטשה. אומנם לסבסטופול של היום אין כל קשר לאותה עיר, אך שרידיה מהווים עד היום אתר תיירות פופולרי.

תקופת האימפריה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת החייל והמלח, מגיניה הגיבורים של סבסטופול
האנדרטה לזכר המצור על סבסטופול

העיר סבסטופול הוקמה ביוני 1783 כבסיס לשייטת הימית באזור ונקראה בשם אחיטאר[2] ,[3]על ידי תומאס מקנזי (פומה פומיץ' מקנזי), אדמירל רוסי ממוצא סקוטי; זמן קצר לפני שח'אנות קרים סופחה על ידי האימפריה הרוסית. חמש שנים קודם לכן, אלכסנדר סובורוב הורה על הקמת מוצבים עבור הצבא הרוסי ובפברואר 1784 הקיסרית יקתרינה הגדולה הורתה לגריגורי פוטיומקין לבנות מבצר ולקרוא לו בשם סבסטופול. יישום תוכניות הבנייה הועבר לקפטן פיודור אושאקוב שמונה ב-1788 למפקד נמל סבסטופול ושייטת הים השחור.[4]האתר הפך לבסיס חשוב של הצי ולאחר מכן לנמל ים מסחרי. ב-1797 צו של הקיסר פאבל הראשון קרא למבצר בשם אחטיאר. לבסוף; ב-1826 הסנאט הרוסי השיב את שם העיר בחזרה לסבסטופול.

ספינות הצי הרוסי בסבסטופול, ציור מאת איבן איבאזובסקי, 1846

ביולי 1830 פרץ מרד עממי מזוין בעיר בשל התפרצות מגפת הכולירה בעיר שנבע מתנאי הבידוד שהופעלו במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829). במהלך המרד, ב-4 ביולי, נרצח מושל העיר ניקולאי סטוליפין ובסופו של דבר המרד דוכא על ידי הצבא ומובילי המרד הוצאו להורג בירייה.

מראה העיר סבסטופול וביצוריה, שנות 1850

אחד האירועים הידועים שבהם הייתה מעורבת העיר היה המצור על סבסטופול (1854-1855) שהובילו צבאות צרפת, סרדיניה והעות'מאנים במהלך מלחמת קרים, מצור שנמשך 11 חודשים. חרף נסיונותיו, הצבא הרוסי נאלץ לנטוש את המבצר ולהתפנות, כשבמהלך הפינוי הוטבע הצי כולו במטרה למנוע כניסת ספינות אויב ולהימנע מהצי מליפול לידי האויב. כשצבא האויב נכנס לסבסופול הוא מצא רק הריסות ושרידים לעיר המפוארת.

מראה מצור סבסטופול, 18 ביוני 1855. ציור מאת פרנץ רובוד. הציור נהרס ב-1942 ושוקם לאחר מלחמת העולם השנייה.

בדומה לערים אחרות באימפריה, העיר ידעה משברים ומתיחויות מול פעילים מהפכניים. ב-1901 הוקמו לראשונה חוגים סוציאל-דמוקרטים וב-1902 הם התאחדו לארגון הפועלים של סבסטופול (SRO). ב-1903 על בסיס ארגון זה הוקם סניף סבסטופול של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית.

במהלך מהפכת 1905, פרץ מרד על אוניית הצי "פוטיומקין", כשפועלי הנמלים, אזרחים ומלחי הצי ב-14 ספינות של הצי פתחו במרד מזוין. ב-14 בנובמבר הונף דגל אדום על האוניה "אוצ'אקוב" שהייתה בפיקודו של לייטננט פיוטר שמיט, אך רוב אוניות הצי שעגנו בנמל לא תמכו במרד ורק שלוש אוניות הצטרפו. ב-15 בנובמבר הצבא הקיסרי החל לפעול צבאית נגד האוניות המורדות ולדיכוי המרד בבסיס היבשתי, כשלקראת הערב כל מנהיגי המרד נעצרו והוצאו להורג על ידי שלטונות הצאר.

גנרל פיוטר ורנגל בעת טקס קבלת הפיקוד על הצבא הלבן בסבטופול

לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917, העיר עברה לשליטת מועצת נציגי הפועלים והצבא. תחילה שלטו בעיר אנשי מפלגת ס"ר והמנשביקים אך בבחירות חדשות שנערכו זכו הבולשביקים ברוב. ברם השלטון הסובייטי טרם התבסס בעיר; במהלך מלחמת האזרחים הרוסית הגנרל פיוטר ורנגל הוביל את הצבא הלבן בסבסטופול ובחצי האי קרים והיה לשליט חצי האי, הוא ביצע מספר רפורמות והקים ממשלה בראשותו. בתקופת שלטונו כונן יחסים דיפלומטיים עם מדינות עצמאיות שנוצרו עקב התפרקות האימפריה (ביניהן הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה והרפובליקה העממית של אוקראינה) ואירגן מחדש את כוחות הצבא הלבן בקרים. מטעמים אידאולוגיים שינה את שם הצבא ל"הצבא הרוסי". הוא הצליח לבלום ולאחר מכן גם להדוף את כוחות הצבא האדום, שניסו לפרוץ לחצי האי קרים בסוף אפריל 1920 וכוחותיו אף עברו למתקפה וכבשו אזורים נרחבים בדרום אוקראינה, הסמוכים לחצי האי קרים. ברם, בסתיו אותה שנה התהפך הגלגל: הצבא האדום ריכז כוח רב בדרום אוקראינה והפיקוד הסובייטי כרת ברית מחודשת עם הצבא השחור של נסטור מכנו, שיחידותיו צורפו לכוח המחץ הסובייטי. ב-7 בנובמבר 1920 החל המבצע לכיבוש חצי האי ולאחר 3 ימי לחימה קשים הצליחו כוחות הצבא האדום והשחור לפרוץ את קווי ההגנה של צבא וראנגל והוא החל לסגת לכיוון הנמלים סבסטופול ופאודוסיה. על מנת למנוע נפילת כוחותיו בידי הצבא האדום הורה וראנגל על פינוי כללי של חצי האי קרים. הוא פקד שכל אנשי הצבא והאזרחים, שלא רוצים להישאר תחת השלטון הקומוניסטי, יוכלו להתפנות יחד איתו. לבסוף, ב-14 בנובמבר 1920 הפליג וראנגל עם אחרוני חייליו מחצי האי קרים לחצי האי גליפולי שבטורקיה וב-15 בנובמבר הצבא האדום השתלט על העיר. באותה עת הבולשביקים השליטו בעיר ובסביבתה את "הטרור האדום" והוציאו להורג כ-29,000 איש ממתנגדיהם.

פינוי צבא ורנגל מחצי האי קרים,
נובמבר 1920.

תקופת ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלחמת העולם השנייה, העיר סבלה מהפצצות אוויריות של הנאצים והותקפה על ידי איטליה ורומניה במהלך המצור על סבסטופול הנאצים השתמשו בארטילריה כבדה מאוד בניסיונות לשבור את הביצורים ורק לאחר קרב ארוך ומצור שנמשך 250 יום העיר המבוצרת נפלה לידי כוחות הציר ביולי 1942. הנאצים תכננו לקרוא לעיר תאודוריכשאפן (על שם תיאודריך הגדול והעובדה שחצי האי קרים היה ביתם של הגותים הגרמאנים במאות ה-18 וה-19). העיר שוחררה על ידי הצבא הסובייטי ה-9 במאי 1944 ובהמשך אותה השנה הוענק לו תואר "עיר גיבורה".

ב-1957 העיירה בלאקלאווה סופחה לעיר והפכה לרובע בה.

סבסטופול כחלק מאוקראינה הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת ברית המועצות, סבסטופול הפכה לעיר צבאית סגורה וכל מבקר שלא היה תושב העיר נדרש אישור ביקור זמני מהרשויות לצורך שהייה בעיר.

ב-29 באוקטובר 1948 נשיאות הסובייט העליון הנפיקה צו שהעניק לעיר מעמד מיוחד והיא הייתה חלק ממחוז קרים של אוקראינה הסובייטית.[5]

לאחר התפרקות ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון צי הים השחור

לאחר התפרקות ברית המועצות, הבית התחתון בפרלמנט הרוסי (קונגרס נציגי העם) תהה בדבר מעמדה החוקי של סבסטופול ודרש מהסובייט העליון להגדירו.

ב-11 בדצמבר 1992 נשיא אוקראינה קרא לבקשת הפרלמנט הרוסי ניסיון שלוקה ב"מחלה אימפריאלית". ב-17 בדצמבר 1992 הוקם משרד הנציג הנשיאותי בקרים, מה שהביא לגל מחאות נגד קייב. חלק ממארגני המחאות היו חברי חזית הישועה הלאומית וארגונים לאומניים רוסיים.

ב-10 ביולי 1993 הפרלמנט הרוסי העביר הצעה להכריז על סבסטופול כעיר פדרלית רוסית.[6][7][8]

ב-14 באפריל 1993 נשיאות הפרלמנט של קרים קרא ליצירת תפקיד נשיא קרים. שבוע לאחר מכן, חבר הפרלמנט הרוסי, ולנטין אגאפונוב, הצהיר שרוסיה מוכנה לפקח על הליך משאל עם לעצמאות קרים ולכלול את הרפובליקה כחברה בחבר המדינות. ב-28 ביולי 1993 אחד ממנהיגי החברה הרוסית לקרים, ויקטור פרוסאקוב, הודיע כי ארגונו מוכן למרד מזוין להקמת שליטה רוסית בסבסטופול.

במאי 1997 רוסיה ואוקראינה חתמו על הסכם שלום וידידות שמסיר את תביעותיה של מוסקבה לשטחים באוקראינה.[9] הסכם נפרד יצר תנאים להחכרה בידי רוסיה שלא מוגבלת בזמן של מתקנים ומשאבים בסבסטופול ובחצי האי קרים.

ולדימיר פוטין עם נשיא אוקראינה לאוניד קוצ'מה על סיפון ספינת הדגל של צי הים השחור, יולי 2001

צי הים השחור הסובייטי לשעבר ומשאביו חולקו בין צי הים השחור הרוסי לזה האוקראיני. שני הציים השתמשו בנמלי העיר. סבסטופול נותרה מטה צי הים השחור הרוסי.

בשאר חלקי חצי האי קרים, השפה הרוסית נותרה דומיננטית גם לאחר עצמאות אוקראינה. החברה הרוסית מעולם לא קיבלה את אובדן סבסטופול והתייחסה לסבסטופול כמי שהופרדה זמנית ממולדתה.[10]

ביולי 2009, יושב ראש מועצת העיר סבסטופול ולרי סראטוב (ממפלגת האזורים)[11] הכריז שעל אוקראינה להגדיל את הכספים שעליה לקבל מרוסיה על אירוח הצי שלה בסבסטופול.[12]

ב-27 באפריל 2010 רוסיה ואוקראינה חתמו על הסכם שבמסגרתו הוגדלה אפשרות השהייה של לעשרים וחמש שנה לאחר שנת 2017 (ולמעשה עד 2042) עם אופציה להארכת ההחכרה בחמש שנים נוספות.[13]

משבר קרים 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סיפוח חצי האי קרים (2014)
ולדימיר פוטין, ולדימיר קונסטנטינוב, סרגיי אקסיונוב ואלכסיי צ'אלי חותמים על הסכם סיפוח חצי האי קרים, מרץ 2014

ב-6 במרץ 2014 כתגובה לאירועי יברומאידאן, מועצת העיר סבסטופול הכריזה באופן חד צדדי על כוונתה להצטרף לפדרציה הרוסית כסובייקט פדרלי.[14] מועצת העיר הוציאה הצעה משותפת ב-11 במרץ יחד עם המועצה העליונה של קרים לאיחוד כרפובליקה עצמאית מאוקראינה עם אופציה לסיפוח עם רוסיה בכפוף למשאל עם שייערך.[15] השלטון האוקראיני והקהילה הבינלאומית ביקרו באופן חריף את החלטת משאל העם.[16]

ב-16 במרץ 2014 נערך משאל עם שנוי במחלוקת על עזיבת קרים את אוקראינה. במהלך ההצבעה נשלט בניין המועצה העליונה של קרים על ידי חיילי צבא רוסים. דיווחים רשמיים טענו שמרבית המצביעים תמכו בסיפוח לרוסיה ברוב של 95.6%[17]. משאל העם הביא להקמת הרפובליקה של קרים, שסבסטופול היא העיר הגדולה בה.

ב-18 במרץ 2014 החוזה לאימוץ קרים וסבסטופול לרוסיה נחתם וחצי האי קרים והעיר סבסטופול סופחו רשמית לרוסיה, כשבמסגרתו הוחלט:[18]

  • ששטחה של הרפובליקה האוטונומית של קרים לשעבר הוא הרפובליקה של קרים וחלק מרוסיה.
  • העיר בעלת המעמד המיוחד סבסטופול היא עיר פדרלית ברוסיה.
  • שני השטחים הם חלק מהמחוז הפדרלי של קרים.

מעמדה הבינלאומי של העיר לא הוכר. קרים וסבסטופול עדיין מוגדרות על ידי אוקראינה, האיחוד האירופי ומרבית מדינות האו"ם כחלק מאוקראינה.[19]

פוליטיקה וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש העיר סבסטופול עומד דמיטרי אובסיאניקוב (סגן שר המסחר והתעשייה לשעבר) שמונה למושל העיר ב-28 ביולי 2016 במקום המושל הקודם, סרגיי מניאיילו, שכיהן מה-9 באוקטובר 2014. העיר מחולקת לארבעה רבעים הנמצאים בשטח המנהלי של סבסטופול. מינהל העיר סבסטופול מכונה רשמית בשם ממשלת סבסטופול והגוף המחוקק העירוני הוא האסיפה המחוקקת של סבסטופול ובה 24 חברים, הנבחרים אחת לחמש שנים. בבחירות לאסיפה המחוקקת שנערכו ב-2014 נבחרו 22 חברי מפלגת רוסיה המאוחדת ו-2 חברי מפלגת לדפ"ר.

מושל סבטופול הוא ראש הרשות המבצעת בעיר והוא ממונה על ידי הנשיא באישור האסיפה המחוקקת.

קודם לסיפוח חצי האי קרים לרוסיה ראש הרשות המבצעת בעיר היה ראש העיר שכונה יושב ראש מועצת העיר סבסטופול ומועצת העיר סבסטופול (Севастопольська міська рада) תפקדה הן כעירייה והן כמועצה מחוקקת מאז שהוקמה ב-27 במרץ 1917 ועד לפירוקה ב-17 במרץ 2014 עקב סיפוח קרים לרוסיה. בתקופת האימפריה הרוסית פעלה בעיר הדומה העירונית של סבסטופול כגוף עירוני מחוקק. הדומה העירונית הוקמה ב-22 במאי 1816. קודם לכן נוהלה העיר על ידי הצבא. ב-1787 הוקמה מזכירות עירונית שעסקה בניהול תקציב העיר עד הקמת הדומה ב-1816.

רובעי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת רובעי העיר סבסטופול

גבולות העיר הנוכחיים הוגדרו בשנת 1977 בהחלטת מועצת העיר, מה-8 בפברואר 1977[20].

במסגרת החקיקה הרוסית, העיר מהווה עיר פדרלית המחולקת לארבעה רבעים אדמיניסטרטיביים ואלה מחולקים לעשרה מחוזות מוניציפליים.[21].

רובע שטח אוכלוסייה[22]
סך הכל
עירוני יישוב מספר
במפה
רובע גגארין 61 144 721 144 721 - 1
המחוז המוניציפלי גגארין 61 144 721 144 721 - 1
רובע לנין 26 112 220 112 220 - 2
המחוז המוניציפלי לנין 26 112 220 112 220 - 2
רובע נחימוב 233 111 101 98 654 12 447 3
המחוז המוניציפלי נחימוב 99 93 831 93 831 - 3
המחוז המוניציפלי אנדרוס 24 3 070 - 3 070 4
המחוז המוניציפלי קצ'ינסקי 67 8 876 4 823 4 053 5
המחוז המוניציפלי הגן העליון 43 5 324 - 5 324 6
רובע בלאקלאווה 545 48 221 30 182 18 039 4
המחוז המוניציפלי בלאקלאווה אין נתונים 29 098 19 978 9 120 7
מחוז מוניציפלי אורלינובסקי/small> אין נתונים 6 369 - 6 369 8
מחוז מוניציפלי טרנובסקי н.д. 2 550 - 2 550 9
איקרמאן אין נתונים 10 204 10 204 - 10

במסגרת החקיקה האוקראינית, העיר מחולקת לארבעה רבעים, שבשניים מהם (לנין וגגארין) רבעים עירוניים, כששני האחרים (בלאקלאווה ונחימוב)מורכבים מיישובים[23][24].

רובעי העיר:
  1. רובע גגארין (מערב העיר)
  2. רובע לנין (מרכז העיר)
  3. רובע נחימוב (צפון העיר; הצד הצפוני והשטחים מצפון לנהר בלבק והיישוב קאצ'ה)
  4. רובע בלאקלאווה (צפון-מזרח העיר והעיר אינקרמאן)

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון סבסטופול

בעיר מתקני ספורט רבים רובם ספורט מים. אצטדיון הכדורגל המרכזי הוא אצטדיון סבסטופול, שנבנה ב-1986 ומכיל 5,576 מושבים.

בעיר פועלים מספר מועדוני ספורט לרבות מועדון הכדורגל SKChF סבסטופול שהוקם בשנת 2014 כיורש לקבוצת סבסטופול שהתמודדה בליגת העל האוקראינית. המועדון החדש מתמודד באליפות האזורית של חצי האי קרים מכיוון שאופ"א לא מכירה בסיפוח קרים לרוסיה ולא מתירה למועדון להתחרות בליגות הרוסיות.

בעיר פועל מועדון הכדורסל מוסון סבסטופול - המתמודד בליגה השלישית ברוסיה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, פוטין חתם על המסמך: קרים סופחה לרוסיה, באתר ynet, 18 במרץ 2014
  2. ^ "Sevastopol", The Ukrainian Soviet Encyclopedia, UK: Leksika 
  3. ^ "Sevastopol", The Great Soviet Encyclopedia, RU: Yandex 
  4. ^ "Основание и развитие Севастополя (Osnovaniye i razvitiye Sevastopolya)" [Foundation and development of Sevastopol] (ברוסית)‎. Sevastopol.info. 28 במאי 2007. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2010. 
  5. ^ http://slovari.yandex.ru/~%D0%BA%D0%BD%D0%B8%D0%B3%D0%B8/%D0%91%D0%A1%D0%AD/%D0%A1%D0%B5%D0%B2%D0%B0%D1%81%D1%82%D0%BE%D0%BF%D0%BE%D0%BB%D1%8C/
  6. ^ Secession as an International Phenomenon: From America's Civil War to Contemporary Separatist Movements edited by Don Harrison Doyle (page 284)
  7. ^ Schmemann, Serge (10 ביולי 1993), "Russian Parliament Votes a Claim to Russian Port of Sevastopol", The New York Times 
  8. ^ "Українське життя в Севастополi Михайло ЛУКІНЮК ОБЕРЕЖНО: МІФИ! Міф про юридичну належність Севастополя Росії". archive.org. אורכב מ-המקור ב-8 December 2014. 
  9. ^ People, CN, 28 בדצמבר 2005 
  10. ^ http://ua.pravda.com.ua/news/2007/2/21/54793.htm
  11. ^ "Calm sea in Sevastopol", Kyiv Post, 4 בספטמבר 2009, אורכב מ-המקור ב-September 15, 2008 
  12. ^ "Sevastopol authorities asking to raise compensation fees for Russian Black Sea Fleet's basing", Kyiv Post, 28 ביולי 2009, אורכב מ-המקור ב-March 1, 2012 
  13. ^ "Parliamentary chaos as Ukraine ratifies fleet deal", World (UK: BBC), 27 באפריל 2010 
  14. ^ "Севастополь принял решение о вхождении в состав РФ : Новости УНИАН". Unian.net. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2014. 
  15. ^ "Парламент Крыма принял Декларацию о независимости АРК и г. Севастополя [Crimean parliament adopted the Declaration of Independence of the ARC and Sevastopol]" (ברוסית)‎. 11 במרץ 2014. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2014. 
  16. ^ "ВС Крыма принял незаконное решение о проведении референдума – Турчинов". unian.net. 
  17. ^ http://sevsovet.com.ua/index.php/2011-06-30-23-44-03/12395-na-sessii-gorodskogo-soveta-utverzhdeny-rezultaty-obshchekrymskogo-referenduma-16-marta-2014-goda ]
  18. ^ "Президент России". kremlin.ru. 
  19. ^ Gutterman, Steve. "Putin signs Crimea treaty, will not seize other Ukraine regions". Reuters.com. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2014. 
  20. ^ Сведения о распределении земельного фонда города Севастополя по состоянию на 01.01.2016
  21. ^ Населённые пункты ГФЗ Севастополь
  22. ^ Численность постоянного населения г. Севастополя по муниципальным округам Территориальный орган Федеральной службы государственной статистики по городу Севастополю (Севастопольстат)
  23. ^ מידע כללי על סבסטופול בפסקת "החלוקה המינהלית של אוקראינה" באתר הראדה העליונה (באוקראינית)
  24. ^ פוטנציאל הנופש של סבסטופול (באתר КрымНИОпроект)