אדולף אלדור
 | |
| לידה |
18 באוגוסט 1832 גיימרה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
20 באוקטובר 1901 (בגיל 69) קאריי, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| שם לידה |
Adler Adolf |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
רופא, כירורג, hospital chief executive officer |
  | |
גמראי אדולף אלדור, במקור אדלר עד 1881,[1] בהונגרית: Áldor Adolf; גיימרה, 18 באוגוסט 1832[2] – נאג'קארוי, 20 באוקטובר 1901)[3] היה כירורג יהודי-הונגרי, מנהל בית חולים, בעל תואר אצולה (אבירות), סבו של שאנדור גמראי ( 1892–1957) היסטוריון, פרופסור.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדולף אדלר נולד במשפחת סוחרים יהודית. הוא החל את לימודיו בבית הספר התיכון בעיר גיור, אולם עקב מחלתו לא סיים את לימודיו עד סתיו 1855. לאחר מכן הפך לסטודנט באוניברסיטה המלכותית של פשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), ובנובמבר 1860 הוסמך לדוקטור לרפואה. באותה שנה קיבל כבר הסמכה ככירורג ואז השתקע בנאג'קארוי והחל את הקריירה הרפואית. עד מהרה מונה לרופא ראשי ובשנת 1869 לרופא ראשי ומנהל מחלקה ולאחר מכן מנהל בית החולים. הודות לניהולו בית החולים הועלה על ידי שר הפנים לדרגת בית חולים ציבורי, שבו היו כבר אז 60 מיטות. מאמריו פורסמו כמעט בכל כתבי העת הרפואיים בהונגריה, וכן בכמה כתבי עת רפואיים בווינה. משנת 1859, הוא היה כתב מערכת קבוע ב"שבועון הרפואי" ב-22 במאי 1899 קיבל תואר אצולה הונגרית על זכויותיו בניהול בית החולים העירוני בנאג'קארוי ומלך הונגריה, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, "העניק לו ולצאצאיו החוקיים" את זכות השימוש בקדומת לשמו הפרטי "גמראי".
מקום מנוחתו נמצא בבית הקברות היהודי בנאג'קארוי. הלווייתו בשנת 1901 התקיימה ב-22 באוקטובר בהשתתפותו של הרב הראשי פרנץ פירט.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הייתה לואיזה רוז (1849–1931), בתו של שאלאמון (שלמה) רוז, בעל קרקעות אמיד מנאג'קארוי, לה נישא ב-1864. נולדו להם ארבע בנות ובן אחד.
ילדיהם:
- אילונה אלדור (1865–?). בעלה היה אדולף שרקאדי.
- שרולטה אלדור (1868–?). בעלה ברטלן גימראי (במקור נוימן) היה רופא.
- קורנליה אלדור (1870–1908). בעלה היה רופא, גזה שטרנברג, מנהל בית החולים הציבורי בנאג'קארוי.
- לאיוש אלדור (1872–1932) היה רופא, יועץ בריאות ראשי. אשתו הייתה יולאן קאן (1868–?).
- טֶקְלָה אלדור (1873–?). בעלה היה לאיוש פיש.
עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחקרים על יכולת העיכול והספיגה של המעי הגס
- על משקפיים (1858)
- Über Temperatur-Verhältnisse vor und nach dem Tode (1858)
- פגיעה בהחלקה של עצב הראייה (עיתון רפואי, 1862)
- אבנית רירית בצינור של וורטון (עיתון רפואי, 1863, 1)
- הריון חוץ רחמי, דיסקציה של בטן-מעי, ileus, התאוששות (שבועון רפואי, 1867, 2)
- תוסף ל-ileus octane (שבועון רפואי, 1867)
- על נוסחאות חדשות (שבועון רפואי, 1869)
- מקרה מצוין של צורות מעבר בין גידולים דומים לשונים (homeo-et heteroplasmata) (שבועון רפואי, 1869, 36)
- דיווח על תוצאות ניסויים עם טוברקולין של קוך בבית החולים הציבורי נאג'קארוי (רפואה, 1891, 31)
- על קיבוע כליית הוואגוס על נתיב דם (נפרופקסיה), בקשר לשני מקרים מוצלחים (רפואה, 1896, 16)
- על פלגרה. עם גזה שטרנברג. (שבועון רפואי, 1898, 25)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במוזיאון הספרותי פטפי)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Kempelen Béla: Magyarországi zsidó és zsidó eredetű családok 2. (Budapest, 1938) (בלה קמפלן: יהודי הונגריה ומשפחות ממוצא יהודי 2. (בודפשט, 1938))
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Szatmár vármegye. In Magyarország vármegyéi és városai: Magyarország monografiája. A magyar korona országai történetének, földrajzi, képzőművészeti, néprajzi, hadügyi és természeti viszonyainak, közművelődési és közgazdasági állapotának encziklopédiája. Szerk. Borovszky Samu. Budapest: Országos Monografia Társaság. 1908. (מחוז סטמאר. במחוזות ובערים של הונגריה: מונוגרפיה של הונגריה. אנציקלופדיה של ההיסטוריה, הגאוגרפיה, האמנויות היפות, האתנוגרפיה, התנאים הצבאיים והטבעיים, התנאים התרבותיים והכלכליים של מדינות הכתר ההונגרי. עורך שמו בורובסקי. בודפשט: החברה הלאומית למונוגרפיה. 1908)
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002)
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái I. (Aachs–Bzenszki). Budapest: Hornyánszky. 1891. (יוז'ף סיניאי:חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Belügyminisztérium 1881. évi 6750. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1881. év 1. oldal 15. sor.
- ^ "Sírkövéről készült kép". נבדק ב-2021-08-19.
- ^ "Gyászjelentése (1901)". נבדק ב-2021-08-19.