אדית בלייק
.jpg) | |
| לידה |
7 בפברואר 1846 קלונמל, אירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
18 באפריל 1926 (בגיל 80) Myrtle Grove, אירלנד |
| שם לידה |
Edith Bernal Osborne |
| בן או בת זוג |
הנרי ארתור בלייק (7 בפברואר 1874–?) |
| צאצאים |
Olive Blake, Maurice Blake, Arthur Blake |
| מספר צאצאים |
3 |
  | |
אדית בלייק, באנגלית: Edith Blake (7 בפברואר 1846 – 18 באפריל 1926) הייתה מאיירת וסופרת בוטנית אירית, ידועה בעבודתה על החי והצומח של מקומות כאיי בהאמה, ג'מייקה וציילון.[1][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלייק נולדה ב-7 בפברואר 1846 במחוז טיפרי. היא הייתה בתם הבכורה של קתרין איזבלה אוסבורן ורלף ברנל אוסבורן, שקיבל את שם המשפחה של אשתו בעקבות נישואיהם ב-1844. נראה שנשואי בני הזוג אוסבורן נכשלו בתחילתם. עם זאת, גברת אוסבורן הייתה אמנית מוכשרת ועודדה את שתי בנותיה לעסוק באמנות. היו אמנים ששהו לעיתים קרובות בביתם וייתכן שהאחיות קיבלו מהם שעורי ציור.[3] אדית פיתחה עניין בבוטניקה בתקופה זו, והתכתבה במהלך השנים עם מעצב הגנים של ניוטאון אנר ג'וזף פקסטון. פאני קורי הייתה מבקרת תדיר בבית, כשהזוג שיתף פעולה באיור מעטפות מ-1858 עד 1868.
ב-1874 אדית נישאה לאלמן ולתת-מפקח המשטרה האירית המלכותית הנרי ארתור בלייק. מאחר שהוריה לא אישרו את הנישואים בני הזוג ברחו.[3] בעקבות הנישואים, אדית נושלה מהירושה. הם היו מוגנים לזמן מה על ידי החברים ריצ'רד והרייט באגוול. לזוג נולדו שני בנים ובת. הם עברו לראשונה לבלפסט, והנרי מונה לשופט תושב (RM) בשנת 1876. כשהוא התחיל לקבל איומים על חייו אדית הייתה נוסעת איתו חמושה באקדח. למרות עבודתו של בעלה, אדית הייתה אוהדת לאומיות רומנטית והתיידדה עם אנה פרנל.[2]
איור וכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדית בלייק סיירה באירופה ב-1872, וביקרה באוסטריה, (גרמניה), איטליה, סיציליה, יוון וטורקיה. במהלך ביקורים אלה היא צילמה סקיצות של האדריכלות, האמנות והתרבות המקומית שפרסמה בספרה הראשון "שנים עשר חודשים בדרום אירופה" (1876). הפרסום השני שלה היה "המציאות של הבונים החופשיים" בשנת 1879.
בעלה של בלייק קיבל את מינויו הראשון בשירות הקולוניאלי הבריטי בשנת 1884, כמושל איי בהאמה 1884 עד 1887, ואחריהם בניופאונדלנד 1887 עד 1888, ג'מייקה 1889 עד הונג קונג 1889, ג'מייקה 1889. 1903, וציילון 1903 עד 1907. אדית בלייק נסעה איתו, ובמקום להשתלב בקהילת יוצאי אנגליה המקומית, היא התמקדה בבוטניקה ובציור. היא למדה על החי והצומח המקומיים וציירה אותם בצבעי מים ישר מהטבע. אלה הוצגו במוזיאון המדע והאמנות, דבלין בשנת 1894. 196 ממחקריה על שלבי החיים של הלפידופטרה הג'מייקנית נמצאים בספריית האנטומולוגיה של המוזיאון להיסטוריה של הטבע, לונדון, ועוד מעבודותיה מוחזקות על ידי הגנים הבוטניים, בדבלין.
בלייק הפיקה ציורי נופים ואת פתיחת הרכבת בניופאונדלנד בשנת 1888. היא תרמה למספר כתבי עת מדעיים אנגליים ואמריקאים, והייתה מעורבת רבות בפיתוח המדינות בהן חיו בני הזוג. המוזיאון הלאומי של האינדיאנים בניו יורק מחזיק באוסף שלה בלמעלה מ-100 חפצי אמנות אינדיאנים מאיי בהאמה. היא הייתה בלשנית מוכשרת, דיברה 9 שפות כולל אירית, רוסית וסינית. ב-1907, בלייק פתחה מנזר בודהיסטי שנקרא לכבודה בסרי לנקה.[4]
חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרישתו של הנרי ב-1907, חזרו הם לאירלנד. הם התיישבו במירטל גרוב, יוגול, מחוז קורק, שם עדיין מוחזקים רבים מספרי הסקיצות של אדית בלייק. גרם המדרגות עוטר על ידה באיורים בוטניים. כליידי בלייק היא פרסמה 3 מחזות כולם מהמיתולוגיה האירית.
לאחר מותו של בעלה ב-1918, בלייק חיה כמתבודדת, אך המשיכה לצייר. היא מתה במירטל גרוב ב-18 באפריל 1926. בני הזוג קבורים בגן הבית.[4]
האוסף שלה במוזיאון הטבע בלונדון נשמר ב-1984 והוא ידוע בערכו המדעי.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "The Lady Blake Collection: Catalogue of Lady Edith Blake's collection of drawings of Jamaican Lepidoptera and plants"
- ^ 1 2 Clarke, Frances (2009). "Blake, Lady Edith". In McGuire, James; Quinn, James (eds.). Dictionary of Irish Biography. Cambridge: Cambridge University Press.
- ^ 1 2 "Lady Edith Blake (1845–1928)". Natural History Museum London
- ^ 1 2 Williams, Paul (2005). Buddhism: Buddhism in South and Southeast Asia. Abingdon: Routledge. p. 3
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אדית בלייק".