אדמון אודראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
אדמון אודראן
Edmond Audran
Edmond Audran.jpg
צילום מאת פייר פטי
לידה 12 באפריל 1840
ליון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוגוסט 1901 (בגיל 61)
טיירסוויל, קלוודוס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר נידרמייר בפריז עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה קלאסית
מוזיקה קלה
סוגה אופרות קומיות
אופרטות
עיסוק מלחין, נגן עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אשיל אֶדמון אודראן בצרפתית: Achille Edmond Audran , ‏ 11 באפריל 1840 ליון - 17 באוגוסט 1901 טיירסוויל) היה מלחין צרפתי שנודע כיוצר אופרות קומיות ואופרטות, אחד ממשיכיו של ז'אק אופנבך. נודע בהמצאותיו המלודיות ובתזמור המעודן. הידועה שביצירותיו הייתה האופרה הקומית "לה מסקוט" (La Mascotte) ן זכה להד גדול בווסט אנד של לונדון

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשיל אדמון [1] אודראן נולד בשנת 1840 בעיר ליון כבנו של זמר האופרה המקומי ,הטנור הפרובנסאלי מריוס-פייר אודראן (1887-1816) שעשה קריירה באופרה קומיק בפריז. אודראן למד אצל ז'ול -לוראן דיפראטו בבית הספר נידרמייר. בשנת 1859 זכה בפרס להלחנה של בית הספר. ב-1861 עברה המשפחה למרסיי, בה השיג האב משרת מורה לפיתוח קול והתמנה אחר כך למנהל הקונסרבטואר המקומי.

תחילת הקריירה המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבן, אדמון אודראן עבד תחילה , עד שנת 1877, כנגן עוגב בכנסיית סן ז'וזף. כתב באותם ימים עבור מוזיקה כנסייתית, לרבות מיסה שבוצעה ב-1873 גם בפריז, בכנסיית סנט אסטאש. הוא הלחין מארש אבל עבור הלוויתו של המלחין ג'אקומו מאיירבר, שזכתה בהצלחה מסוימת ואת המוטט "Adoro te" . " אודראן הלחין גם אורטוריה בשם "שולמית" (1876, מרסיי) , שירים בשפה האוקסיטנית כמו "La Cour d'amour " ‏ (1881) והרבה קטעי מוזיקה קצרים עם זאת נודע בעיקר כיוצר אופרות קומיות ואופרטות. נכנס לזירת המוזיקה הקלה בשנת 1862 עם הקטע "הדב והפאשה" שהלחין עבור אחד הוודווילים של אז'ן סקריב. באו אחריו "La Chercheuse d'Esprit (1864) , אופרה קומית שהוצגה גם כן במרסיי. הצלחתו הראשונה בפריז הייתה האופרטה "נישואי אוליבט"

הצלחתו כמלחין אופרטות ואופרות קומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר במרסיי הלחין אודראן חצי תריסר יצירות קוליות לבמה, ביניהן המצליחה ביותר "האופרה הקומית" "Le Grand Mogol (המוגול הגדול ), על לברית מאת אנרי שיבו. (Chivot). ב-1884 יחד עם אלרפד דירי (Duru) , יצרו אודראן ושיבו גרסה חדשה להפקה חדשה של אופרטה זו בפריז. לפריז הגיע בשנת 1879 והתגורר בהתחלה בדירה צנועה בעליית גג. אולם מצבו הכלכלי השתפר מהר אחרי הצלחת "אופרה קומית" נוספת , "נישואי אוליבט" (Les Noces de Olivette) שהוצגה כעבור שנה ברויאל סטרנד תיאטר בלונדון (1881-1880) תחת הכותרת "אוליבט" . תרגם אותה לאנגלית הנרי ברוהם פארני, שנודע בעיבודיו באנגלית את יצירותיהם של גדולי האופרטה הצרפתית - אופנבך, ארווה, לקוק ופלאנקט המבקר שך העיתון "פול מול גאזט" מצא שאודראן הצליח לשחזר ביצירה זו את האווירה באנדלוסיה לא פחות טוב משהצליח ז'ורז' ביזה ב"כרמן" את זו של פרובאנס. ארבע מיצירותיו של אודראן הוצגו בבכורה מחוץ לצרפת: La paradis de Mahomet (הגן עדן של מוחמד) בבריסל (1887), "פוטיס" - בז'נבה (1896), אינדיאנה" במנצ'סטר (1886) ו"La reine des reines (מלכת המלכות) (1896) בשטרסבורג, באלזס שהייתה באותה עת מסופחת לגרמניה. הצלחת "המסקוטה" (La Mascotte) (1880) "אופרה קומית" שופעת מנגינות , בתיאטרון "Les Bouffes-Parisiens (לה בוף-פריזיין) הייתה כה גדולה שמנהל התיאטרון החתים את אודראן על חוזה אקסלוזיבי לחמש שנים. אודראן שיתף פעולה עם לבריטנים רבים, אבל בראש ובראשונה עם מקסים בושרון, אנרי שיבו, אלפרד דירי ומוריס אורדונו.

יצירותיו של אודראן זכו להצלחה שווה בצרפת ובאנגליה, ורבות מהן נודעו גם בגרסה אנגלית. בין אלה ניתן לציין את "המוגול הגדול" (1884) עם לברית מאת פארני, בכיכובם של פלורנס סנט ג'ון, פרד לזלי וארתור רוברטס, "מסקוטה" (1881) על לברית מאת פארני, עם ליהוק שכלל את ליונל בראף והנרי ברייסי, Gillette de Narbonne" " ז'ילט דה נרבון" (באנגלית - 1883, Gillette) עם לברית מאת ה. סווייל קלארק ותוספות מוזיקליות מאת וולטר סלוטר והמילטון קלארק La Cigale et la Fourmi 1886 (הצרצר והנמלה, בגרסה האנגלית של פ.ס. ברנאנד - La Cigale) (1890) בכיכובם של ג'רלדין אולמר, אריק לואיס ובראף ‏ "Miss Helyett" (בגרסה האנגלית של ברנאנד - Miss Decima 1891 ),ו- La Poupée (הבובה) (1896), על לברית מאת ארתור סטרג'ס, שבה הופיעו קרטיס פואנדס ווילי אדואן.

בשנותיו האחרונות סבל אודראן ממחלות גופניות ונפשית ונאלץ לפרוש מן החברה הפריזאית. הוא נפטר בגיל 61 בטיירסוויל, על יד ז'יזור, (Gisors) , במחוז אואז, בחוף הצפוני של צרפת. מקורות אחדים קבעו שהיה בן 59 ,האנציקלופדיה בריטניקה, 1911 ומאמר הספד ב"מיוזיקל טיימס" צויין כי תאריך פטירתו היה 16 באוגוסט 1901.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורשתו המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי "בריטניקה" משנת 1911 נחשב אודראן לאחד ממיטב ממשיכיו של ז'אק אופנבך. האופרטה "מסקוטה" הביאה ככל הנראה לשפה האנגלית את המילה הזאת ממקור אוקסיטני.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1862 - L'ours et le pacha (הדב והפאשה) - אופרה בופה לפי ודוויל מאת אז'ן סקריב
  • 1864 *La Chercheuse d'esprit ((מחפשת הרוח) - אופרה קומית - לפי קומדיית-וודביל או אופרה קומית מאת שארל-סימון פאוואר (1741) - מרסיי (הטקסט שימש במאה ה-18 אופרה מאת טיאל ובאלט מאת גרדל)
  • 'Adieux à l'Hirondelle1875
  • Le Grand Mogol 1877 - "אופרה בופה" אקזוטית שעלילתה מתרחשת בהודו - לברית:אנרי-שארל שיבו, (ידיד של אבי המלחין) ואנרי אלפרד דירי . מופע הבכורה התקיים ב"תיאטר די ז'ימנאז" במרסיי- בניו יורק הוצגה 50 פעמים - בשם " The snake charmer" (מכשף הנחשים" ) בתיאטרון ביז'ו - ב-1881. אריות: שירה של אירמה, מכשפת הנחשים " Allons, petit serpent" ("יאללה, נחש קטן") , הדואט של אירמה ואחיה, ז'וקלה - Dans ce beau palais de Delhi (בארמון היפה הזה בדלהי). באופרה זו הצטיינה השחקנית ילידת מרסיי ג'יין האדינג (1941-1859). { בשנת 1884 יצרו שיבו ודירי גרסה חדשה של האופרה בסגנון "גטה" (Gaîte) [2]
  • Les Noces d'Olivette 1879 - (נישואי אוליבט) - "אופרה קומית" , לברית:שאבו ודירי. הוצגה לראשונה בתיארון "בוף פריזיין"
  • 1880 20 בדצמבר - *La Mascotte - "אופרה קומית" - לברית:שאבו ודירי; תיאטרון בוף-פריזיין בפריז. זמרים:מורלה, מדמואזל מונבאזון, היטמאנס. בפריז הועלתה 460 פעמים על הבמה.[2] ב-15 באוקטובר 1881 הבכורה ב"קומדי תיאטר" בלונדון בתרגומם של פארני וריס. בלונדון הועלתה על הבמה 199 פעמים. בין המבצעים:וייולט קמרון, ליונל בראף.

שירים ידועים:"אגדת המסקוטה" בביצוע הזמר הבריטון, עם פזמון במקצב של ואלס - שיר האורנגוטן - שירו של פריטליני : le...je ne sais quoi (ה..משהו הזה)- קופלט של הנסיך לורנצו - שיר הכניסה של בטין ("תן לי ללכת") - הדואט "החיות" של בטין ופיפו עם היודל של "תרנגולי ההודו" [3]

  • 1882 - Gillette de Narbonne - (ז'ילט מנארבון) "אופרה קומית", לברית:שאבו ודירי, לפי סיפור מאת בוקאצ'ו, ועלילתו מוקמה בפרובאנס. בוף-פריזיין פריז. אריות ידועות:Ah! Quel bonheur (אה, איזה אושר!) , הדואט " Rappelez-vous nos promenades"

(תזכרו את טיולינו) [3]

  • Les Pommes d'or 1883 -(תפוחי הזהב) אופרטה - פרי (féerie), לברית:שיבו ודירי,
  • La Dormeuse éveillée 1883 (הנרדמת הערה), לברית:שיבו ודירי
  • Serment d'amour 1886 (שבועת אהבה) "אופרה קומית", לברית:מוריס אודרונו - באנגליה - The Crowing Hen, בניו יורק The Bridal Trap
  • La Cigale et la fourmi 1886 (הצרצר והנמלה) - ב"תיאטר דה לה גטה" בפריז; לברית:שיבו ודירי לפי המשל של לה פונטן באנגליה: The Grasshopper and the Ant גרסה מאת פ.סי בראנד ; בניו יורק 112 הצגות - גרסה אמריקאית מאת סידני רוזנפלד.

בתפקיד הנמלה הצטיינה הזמר ז'אן גראנייה ששרה את האריה "Ma mère, j' entends le violon [3]

  • La Fiancée des verts poteaux 1887 (ארוסת העמודים הירוקים), לברית:מוריס אורדונו
  • Le Puits qui parle 1888 (הבאר המדבר), לברית:בומון ופרל ביראני
  • La Petite Fronde 1888 (הפרונדה הקטנה), לברית:שיבו ודירי, בניו יורק The Wedding Day , לברית:סטניסלס סטיינג'
  • La Fille à Cacolet 1889 - (הנערה על ה"קאקולה") וודביל -אופרטה - לברית:שיבו ודירי
  • L'Œuf rouge 1890 - (הבייצה האדומה) - "אופרה קומית" - לברית:ויליאם בוסנאך וואנלו
  • Miss Helyett 1890 - (מיס הלייט ), לברית:מקסים בושרון, האופרטה הוצגה לראשנה בתיאטרון "בוף פריזיין" והועלת על הבמה מספר שיא של 816 פעמים. הקהל העריך את העלילה ואל המוזיקה שכללה, בין היתר, ריקוד בקזינו במערכה הראשונה ודואט של הגבורים פול ובקרל (אה, נקודת המבט הנהדרת! !Ah! ah! le superbe point de vue [3]
  • L'Oncle Célestin 1891 (הדוד סלסטן), "אופרה בופה" , לברית:מוריס אורדונו - בארה"ב תיאטרון קזינו בניו יורק - 60 מופעים
  • Article de Paris 1892 - (מוצר של פריז) לברית:בושרון
  • La Sainte Freya 1892 (פרייה הקדושה) , לברית:בושרון
  • Madame Suzette 1893 (מדאם סוזט) אופרטה, לברית"אנדרה סילואון ומוריס אורדונו
  • Mon Prince 1893 (הנסיך שלי) - "אופרה קומית" לברית:שארל קלרוויל ואנדרה סילוואן,
  • L'Enlèvement de la Toledad 1894 (החטיפה של טולדאד), אופרטה, לברית:פבריס קארה
  • La Duchesse de Ferrare 1895 (הדוכסית מפרארה), אופרטה, לברית:בושרון, תיאטרון דה בוף פריזיין.
  • La Poupée 1896 (הבובה) - אופרה קומית על לברית: מאת אורדוונו, בהשראת סיפורו של א.ט.א.הופמן על התבלבלות בין בובה ולאדם. הוצגה בתיאטר דה לה גטה והייתה ההצלחה הגדולה האחרונה של אודראן . באנגליה נהנו במיוחד מאריית אב המנזר המבוצעת על ידי בריטון: A Jovial Monk Am I. (אני נזיר חביב).[3]
  • Monsieur Lohengrin 1896 (אדון לוהנגרין) - אופרטה, לברית:פבריס קארה
  • Les Petites Femmes 1897 (נשים קטנות)- אופרטה, לברית:אנדרה סילוואן
  • Les Sœurs Gaudichard 1898 (האחיות גודישאר), "אופרה קומית", לברית:ארדונו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Andrew Lamb - 150 Years of Popular Musical Theatre - Yale University Press, New Haven and London 2000,

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההיגוי של אדמונד בצרפתית
  2. ^ 2.0 2.1 A.Lamb עמ' 36
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 A.Lamb עמ' 37