אה"מ פיניקס (1832)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אה"מ "פיניקס"
HMS Phoenix
"פיניקס" בהפגזת עכו מן הים, 1840
"פיניקס" בהפגזת עכו מן הים, 1840
"פיניקס" בהפגזת עכו מן הים, 1840
תיאור כללי
סוג אונייהסלופ משוטות (1844-1832)
• סלופ מדחפי (1864-1845)
צי הצי המלכותי הבריטי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנת הצי בצ'טם
הוזמנה 12 בינואר 1831
תחילת הבנייה מאי 1831
הושקה 25 בספטמבר 1832
תקופת הפעילות 6 בנובמבר 1834 – ינואר 1864 (כ־29 שנים)
אחריתה נגרטה ב-1864
נתונים כלליים
אורך "174-7 רגל (53.2 מ')
רוחב "31-10 רגל (9.7 מ')
עומק הספנה כאוניית משוטות: "16-9 רגל (5.1 מ')
כאוניית מדחף: "12-3 רגל (3.7 מ')
שוקע כאוניית משוטות: "12-7 רגל (3.8 מ')
מהירות 8.8 קשר (16.3 קמ"ש) כאוניית מדחף
גודל הצוות 135 איש
מספר תרנים 2
הנעה כאוניית משוטות: מנוע קיטור 2 צילינדרים מסוג זרועות צידיות, הספק נומינלי 220 כוחות סוס; מפרשי עזר.
כאוניית מדחף: מנוע קיטור 2 צילינדרים אנכי, הספק נומינלי 260 כוחות סוס, הספק אינדיקטורי 489 כוחות סוס (365 kW); מפרשי עזר.
צורת הנעה • משוטות (1844-1832)
• מדחף (1864-1845)
חימוש כאוניית משוטות:
• תותח 10 אינץ' (84 cwt) על מקבע סובב (אנ')
• תותח 8 אינץ' (52 cwt) על מקבע סובב
• 4 תותחי 32 ליטראות (קרונדות, 17 cwt)
כאוניית מדחף:
• תותח 10 אינץ' (84 cwt) סובב
• תותח 8 אינץ' (52 cwt) סובב
• 8 תותחי 32 ליטראות (קרונדות, 17 cwt)
אה"מ "פיניקס" ואה"מ "דיליג'נס" בגרינלנד, 1854

אוניית הוד-מלכותו "פיניקס" (באנגלית: HMS Phoenix) הייתה סלופ קיטור של הצי המלכותי הבריטי, בעלת גוף עץ ומונעת על ידי משוטות, שהושקה ב-1832. ב-1845 הוסבה לסלופ קיטור מדחפי נושא 10 תותחים. ב-1851 הותקנה לשירות כאוניית אספקה באוקיינוס הקרח הצפוני. ב-1864 נגרטה.

תיאור האונייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האונייה תוכננה על ידי רוברט ספינג (אנ'), הארכיטקט הימי הראשי של הצי המלכותי ונבנתה במספנת הצי בצ'טם. מנוע הקיטור שלה, מתוצרת Maudley, Sons & Field (אנ'), היה בעל שני צילינדרים מסוג זרועות צדיות (side lever engine), בעל הספק נומינלי של 2230 כוחות סוס.[1] היא הייתה חמושה בתותח 10 אינץ' (84cwt) אחד, בתותח 8 אינץ' (52cwt) על חצובה סובבת וב-4 קרונדות 32 ליטראות (17cwt).

ב-22 במרץ 1831, עוד לפני שהחלה הבנייה, הוחלף שמה ל"כארון" (Charon), אך שבועיים לאחר מכן הוחזר לה שמה הקודם – "פיניקס".[2]

קורותיה כאוניית משוטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פיניקס" הוכנסה לשירות פעיל ב-6 בנובמבר 1833 בפיקודו של קומנדר רוברט אוליבר (Oliver), והוצבה בצי התעלה. מ-9 בספטמבר 1835 עד יוני 1838 הייתה בפיקודו של קומנדר ויליאם הונימן הנדרסון (Henderson), ובמלחמה הקרליסטית הראשונה (1840-1833) ערכה הפלגות סיור לאורך חופי ספרד. מ-19 בנובמבר 1836 עד 1838 פיקד עליה קפטן ג'ון היי (אנ'). ביולי 1838 נמסר הפיקוד על האונייה לידי קומנדר אנתוני וו. מילוורד (Milward), ומ-20 ביולי 1839 שירתה בצי הים התיכון (אנ') בפיקודו של קומנדר רוברט ספנסר רובינסון; ב-1 במרץ 1840 נמסרה האונייה לקומנדר רוברט פנשואו סטופפורד (אנ'). תחת פיקודו של סטופפורד הייתה "פיניקס" חלק מהשייטת הבריטית-אוסטרית-טורקית שפעלה לסילוק מוחמד עלי שליט מצרים מסוריה וארץ ישראל, והשתתפה בהפגזת העיר עכו ב-3 בנובמבר 1840. מ-26 בדצמבר 1840 עד הוצאתה משירות פעיל ב-1 בינואר 1842 פיקד עליה קומנדר ג'ון ריצ'רדסון (Richardson).[3]

ההסבה לסלופ קיטור מדחפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1844 הוסבה "פיניקס" לסלופ מדחפי במספנת Curling & Young בליימהאוס (אנ') לפי תכנונו של אוליבר לנג (Lang). הותקן בה מנוע קיטור מתוצרת John Penn & Son בעל הספק נומינלי של 260 כוחות סוס והספק אינדיקטורי של 489 כוחות סוס,[4] שני צילינדרים, אנכי, חד-דרגתי. העבודות הסתיימו בפברואר 1845. עלות ההסבה הייתה 18,663 ליש"ט. פירוק גלגלי המשוטות בשני צדדיה של "פיניקס" פינה מקום לתותחים, ועל כן נוספו לה ארבע קרונדות והיא נשאה סך הכול 10 תותחים. ב-1 באפריל 1844 נכנסה שוב למבדוק בדפטפורד, והותקן בה מדחף חדש (Mr Steinman patent submarine propeller).[3]

קורותיה כאוניית מדחף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1847-1845 שרתה "פיניקס" בצי מימי המולדת (אנ') ואחר כך בצי הים התיכון (אנ') בפיקודו של קומנדר ג'יימס דניס. ב-6 בפברואר 1846 הוכנסה למבדוק כדי להתקין בה שדרית מדומה (false keel), על מנת להקטין את טלטוליה הכבדים בים.[5] מ-1849 השתייכה לשייטת מערב-אפריקה (אנ'), תחילה בפיקודו של קומנדר ג'ורג' וודהאוז (Woodhause) ואחר כך בפיקודו של קומנדר תומאס לַייסֶת (Lysaght). ב-15 באוגוסט 1851 הוצאה משירות פעיל.[3]

עם שובה יועד לה תפקיד חדש, היא הוכשרה במספנת הצי בדפטפורד להפלגות באוקיינוס הקרח הצפוני, ובפברואר 1853 הוחזרה לשירות. הפיקוד עליה נמסר לידיו של קפטן אדוארד אינגלפילד (אנ'), והובילה אספקה אל בסיס המשלחת של חוקר הקוטב אדוארד בֶּלצֶ'ר (אנ') בבּיצִ'י אַיילנד (אנ'). באוקטובר 1853 הביאה "פיניקס" ללונדון את הידיעה על גילוי המעבר הצפון-מערבי על ידי רוברט מקלור (אנ').[3] ב-21 בפברואר 1854 יצאה בפעם השנייה בפיקודו של אינגלפילד אל בסיס האספקה בביצ'י הד. בשובה הביאה איתה את צוות אה"מ "אינווסטיגטור" (אנ'), שיצאה לחפש את חברי המשלחת האבודה של פרנקלין אך נלכדה בקרח.[3]

בשנת 1855, במהלך מלחמת קרים (1856-1853), שרתה כאוניית אספקה לים הלבן. בשנת 1860 הושבתה, וב-1864 הוצאה משירות ונמכרה לגריטה.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

* Winfield, R.; Lyon, D. (2004). The Sail and Steam Navy List: All the Ships of the Royal Navy 1815–1889. London: Chatham Publishing. pp. 155-156, 211.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אה"מ פיניקס בוויקישיתוף
* HMS Phoenix (1832) in: Peter Davis, The Victorian Royal Navy

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הספק נומינלי (nominal horsepower) הוא ההספק התיאורטי שמפתח מנוע קיטור כשהוא פועל בלחץ קיטור סטנדרטי של 7 ליברות לאינץ' מרובע ולא בלחץ הקיטור הממשי השורר בצילינדר שלו. פרמטר זה שימש לאומדן ההספק של מנועי קיטור במאה ה-19.
  2. ^ Winfield (2004), pp. 155-156.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 HMS Phoenix (1832) in P. Davis website..
  4. ^ הספק אינדיקטורי (indicated horsepower) הוא ההספק "ברוטו" של המנוע, המחושב על פי הלחץ והנפח המשתנים של הקיטור בצילינדר בזמן עבודת המנוע. נתונים אלה נמדדים באמצעות מכשיר הנקרא "אינדיקטור", ומכאן השם.
  5. ^ The Times, 7 February 1846.