אהרן פריד

**אהרן פריד**
**Fried Áron**
	אין תמונה חופשית
לידה	1812; היידובסרמני, הונגריה
פטירה	25 ביוני 1891 (בגיל 79 בערך); היידובסרמני, הונגריה
מדינה	הונגריה
תקופת הפעילות	? – 25 ביוני 1891

הרב אהרון פריד (במקור: פריעד; בהונגרית: Fried Áron;‏ היידובסרמן, 1812 – היידובסרמן, 25 ביוני 1891)^[1] היה רב הונגרי ידוע, רב הערים מזצ'אט, היידושאמשון וביסערמין שבהונגריה, מחבר ספר "שו"ת מהרא"פ".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בביסערמין לאביו רבי אלימלך פריד. למד בישיבה באבאויסאנטו בצפון מזרח הונגריה אצל הרב אלעזר לעוו, בעל "שמן רוקח". בין השנים 1828 - 1831 למד אצל החתם סופר בפרשבורג והיה מתלמידיו האהובים. בשל ידיעתו הרחבה, הוא לימד את בנו של החתם סופר, אברהם שמואל בנימין סופר, בצעירותו. בשנת 1833 נשא את ינטל, בתו של רבי אלעזר לעוו. גיסו היה רבי בנימין זאב לעוו, בעל "שערי תורה".

בשנת תקצ"ג התמנה רבי אהרן לאב"ד מעזא-טשאטה (מזצ'אט). בהיותו שם אבד כל רכושו, כולל ספריו וכתביו, בשריפה. בשנים 1844 עד 1860 היה אב"ד היידושאמשון (Hajdusámson). לאחר מכן עבר להתגורר בדעברעצין. בשנת תרכ"ב התמנה לאב"ד בעיר הולדתו ביסערמין, וכיהן במשך כשלושים שנה, עד פטירתו בשנת תרנ"א.

בשנת תרל"ב הוציא לאור את ספרו "אומר לציון" על הש"ס.

חיבר את "שו"ת מהרא"פ", אך לא הספיק להוציאו לאור בחייו. בנו, רבי אלעזר פריד, הוציא את הספר כעבור שנתיים, בשנת תרנ"ג. המו"ל רבי אלעזר קיבל את הסכמת ה"שבט סופר". הספר כולל בתוכו את הספר "חלת אהרן" על זרעים ומקוואות. בראש הספר מופיעה פתיחה ארוכה בשם "תודת אהרן".

בשנת 1904 הוציא בנו רבי אלעזר את ספרו של אביו "זקן אהרן" על התורה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומר לציון - בדיני עד אחד באיסורין, אוהעל, תרל"ב
צל הכסף - מוסר, אונגוואר, תרל"ח
שו"ת מהרא"פ, מונקטש, תרנ"ג
זקן אהרן, מונקאטש, תרס"ד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר גני

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944)