אודרי דה ווס
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
אודרי דה ווס (באנגלית: Audrey de Vos; 24 בינואר 1900 – 7 במאי 1983[1]) הייתה מורה אנגלייה לבלט אשר לימדה בלונדון במשך כ-40 שנה, בעלת גישה חדשנית בתחום הוראת הבלט.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיותה כבת 15 החלה ללמד בלט בלונדון, עיר הולדתה. החל משנת 1930 היא לימדה בסטודיו משלה. היא הייתה תלמידתם של סרפימה אסטפייבה ולברנטי נוביקוב. בתחילת המאה העשרים עבדה גם עם בלט רוס (Ballet Russ de Monte Carlo). בתקופת מלחמת העולם השנייה נאלצה להפסיק ללמד והייתה לנהגת אמבולנס.
גישתה להוראת הבלט הייתה שונה מדרך ההוראה המקובלת באותה תקופה, והיא נחשבה למהפכנית. הרעיון שהוביל אותה היה, שאין מי שאינו יכול לרקוד בלט. כל דבר אפשרי, אך יש לצאת מנקודת המוצא של היכולות או המגבלות של התלמיד, וליישם את הטכניקה לפי המצב האישי של כל אדם. לא היה לה עניין להביא את הרקדן להתאים עצמו לרעיונות שלה, אלא לחשוב מנקודת המבט שלו, כיצד יוכל ליישם את הבלט הקלאסי לטובתו ולהתקדמותו האישית. כל תלמיד קיבל תיקונים אישיים ושונים באופיים, והערות לפי צרכיו המידיים. ולאורך שנות הלימוד התחלפו הערותיה והתיקונים שהציעה, לאור התקדמותו של הרקדן. אודרי דה ווס סלדה מהמונח "שיטה" (Method), וטענה שההוראה חייבת להיות תהליך מתמשך של השתנות והתפתחות, לפי צורך אינדיבידואלי של הרוקד. היא דימתה את הגוף לתזמורת על חלקיה השונים, והוואריאציות המופקות ממנו הן בעלות עוצמות שונות בשרירים ובאופן ההבעה. היא שילבה במערכת ההוראה שלה גם שיעורי מחול מודרני, שיצרה ולימדה, כדי לגוון ולהעשיר את איכויות הרקדן/תלמיד.
דרכה המיוחדת של דה ווס אפשרה לתלמידים בעלי מוגבלויות פיזיות, להגיע לביצועים ברמה גבוהה של הטכניקה, מתוך כוח רצון עז ואמונה ביכולתם. תלמידים שנפלטו מבתי-ספר ממוסדים לבלט, בשל היותם גבוהים מדי, שמנים מדי, או בלתי "מתאימים" במובנים אחרים, מצאו את דרכם אל דה ווס, שם הגיעו להישגים מרשימים ביותר. השיעורים התבססו על בעיה מסוימת שיש צורך לעבוד עליה, בתוך הסדר הקבוע והמסורתי של תרגילי הבלט. הייחוד של תרגילים שבנתה, יחד עם תיקונים והנחיות ביצוע ספציפיות לכל רקדן ורקדנית, העלו את היכולת וההבנה של תלמידיה לרמה גבוהה. תלמידיה נקלטו בלהקות בעלות סגנונות שונים, וחלק כסולנים בלהקות ידועות כגון בריל גריי (Beryl Grey) מלהקת הסדלרס וויילס (Saddlers wales), דורין ויילס (Doreen Wells), איבון קרטייה (Yvonne Cartier), דייוויד ווהן (David Vaughan), מגי בלק (Maggie Black) ועוד.[2] תלמידיה הישראלים היו דומי רייטר סופר[3], אמירה מרוז, דינה שמואלי חינקיס ודליה אלטמן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Audrey De Vos, 1900-1983
- Jessica Zeller, Teaching through Time: Tracing Ballet's Pedagogical Lineage in the Work of Maggie Black, Journal
Dance Chronicle, 19 Feb 2009 (באנגלית)
- BALLET The amazing archive of AUDREY DE VOS in two slip cases letters galore etc (באנגלית)
- Audrey de Vos: A unique teacher – and her legacy. באתר danceuk
