לדלג לתוכן

אוורו שקלטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוורו שקלטון
Avro Shackleton
שקלטון סימן 3 של חיל האוויר המלכותי, 1955
שקלטון סימן 3 של חיל האוויר המלכותי, 1955
שקלטון סימן 3 של חיל האוויר המלכותי, 1955
מאפיינים כלליים
סוג מטוס סיור ימי ושליטה ובקרה
ארץ ייצור בריטניהבריטניה בריטניה
יצרן אוורו
טיסת בכורה 9 במרץ 1949
תקופת שירות אפריל 19511991 (כ־39 שנים)
צוות 10
יחידות שיוצרו 181[1]
משתמש ראשי חיל האוויר המלכותיחיל האוויר המלכותי חיל האוויר המלכותי
תרשים

אוורו שקלטוןאנגלית: Avro Shackleton; על שם מגלה הארצות הבריטי, ארנסט שקלטון) היה מטוס דו מנועי רב-משימתי, מתוצרת חברת אוורו הבריטית.

המטוס נכנס לשירות פיקוד החופים של חיל האוויר המלכותי באפריל 1951 עם קליטתו בטייסת 120, הוא שימש כמטוס סיור ימי ולוחמה כנגד צוללות. לאורך השנים הופעלו שקלטונים גם כמטוסי חילוץ והצלה, תובלה ובמקרים בודדים במשימות הפצצה. במהלך שנות ה-70 הוא הוחלף בתפקיד הסיור הימי והותאם כמטוס שליטה ובקרה (AEW) אותו הוא מילא עד שהוצא באופן סופי משירות חיל האוויר המלכותי בשנת 1991.

שירות מבצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקלטון פותח במהלך שנות ה-40 המאוחרות כחלק מהתגובה הצבאית של בריטניה להתרחבות המהירה של הצי הסובייטי, בפרט כוח הצוללות שלו. הפיתוח של השקלטון התבסס על האוורו לינקולן (שבעצמו פותח מהאוורו לנקסטר) ואלמנטים ממטוס הנוסעים אוורו טיודור, וצויד במערכות אלקטרוניקה לסיור ימי ולוחמת צוללות (ASW), הוא עוצב עם סביבת צוות משופרת כדי לאפשר זמני שהייה ארוכים הכרוכים בעבודת סיור. בתחילה המטוס החדש הוכר כדגם ASR.3 של האוורו לינקולן, אך עם כניסתו לשירות הוחלט להגדירו כמטוס נפרד והוא נקרא על שם חוקר הקוטב סר ארנסט שקלטון.

הוא נכנס לשירות מבצעי עם חיל האוויר המלכותי באפריל 1951. השקלטון שימש בעיקר בתפקידי לוחמת צוללות וסיור ימי, אך הוא גם פעל לעיתים קרובות כמטוס חיפוש והצלה (SAR) ומספר שימושיים משניים אחרים כגון משלוח דואר וכמטוס תובלה. בנוסף לשירותה עם חיל האוויר המלכותי, דרום אפריקה גם בחרה לרכוש את השקלטון כדי לצייד את חיל האוויר של דרום אפריקה. בשירות דרום אפריקאי, המטוס הופעל בתפקיד סיור ימי בין השנים 1957 ל-1984. במהלך מרץ 1971, נעשה שימוש במספר מטוסי שקלטון דרום אפריקאיים במהלך דליפת מכלית הנפט "וופרה", והטביעו בכוונה את המכלית הפגועה באמצעות מטעני עומק כדי לבלום את הפגיעה האקולוגית.

במהלך שנות ה-70 הוחלף השקלטון בתפקיד הסיור הימי על ידי הוקר סידלי נמרוד. במהלך חייו המאוחרים יותר, חלק קטן מהשקלונים הקיימים בשירות חיל האוויר המלכותי עברו שיפורים ושיפוצים נרחבים על מנת להתאים אותם לתפקיד מטוס שליטה ובקרה (AEW). דגמי שקלטון אלו המשיכו לשמש בשירות פעיל של חיל האוויר המלכותי עד 1991, עת הוחלפו במטוס הבואינג בואינג E-3 סנטרי.

דגמים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוורו שקלטון סימן 1: דגם הייצור הראשוני, 29 יוצרו.
    • סימן 1A: שדרוג המנועים לרולס רוילס גריפון 57A, ‏48 יוצרו או שודרגו מהסימן 1.
  • אוורו שקלטון סימן 2: דגם בעל שדרוגים למערכות האלקטרוניות והעברה של הראדום לקדמת המטוס, 59 יוצרו.
    • AEW.2: המרה של 12 מטוסי סימן 2 לתפקיד שליטה ובקרה (AEW) בעל מכ"ם AN/APS-120 מתחת לקדמת המטוס.
  • אוורו שקלטון סימן 3: דגם שכלל כן נסע משולש, מכלי דלק בקצוות הכנפיים, ושדרוג משמעותי למערכות המטוס, 42 יוצרו.

מפרט טכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקלטון סיור ימי (MR) סימן 2C של טייסת 8 (חיל האוויר המלכותי), 1978
שקלטון סימן 3 דרום אפריקאי בסיור ימי, 1982

תכונות כלליות

ביצועים

  • מהירות מרבית: 480 ק"מ/שעה
  • טווח: 3,610 ק"מ
  • סייג רום: 6,200 מטר
  • מטען כנף: 300 ק"ג/מ"ר
  • כוח/מסה: 0.150 קילוואט/ק"ג

חימוש

  • 2 X תותחי 20 מ"מ אוטומטים היספנו-סואיזה HS.404 בקדמת המטוס
  • 4,536 ק"ג פצצות, מטעני עומק, טורפדו או מוקשים

מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוורו שקלטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך עמוד מידע אודות האוורו שקלטון באתר BAE סיסטמס.