אוליגודנדרוגליומה אנפלסטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וידאו של סימולציית גידול גידול (אוליגודנדרוגליומה אנפלסטית). הסימולציה בוצעה במשך 2600 ימים מתחילת הגידול (תא מקורי אחד) עם מגבלת גילוי של תא אחד למ"מ-2.

אוליגודנדרוגליומה אנפלסטית היא גידול נוירו-אפיתליאלי שמניחים כי נובע מאוליגודנדרוציט, סוג של תא גליה. בסיווג ארגון הבריאות העולמי (WHO) של גידולי מוח, אוליגודנדרוגליומה אנפלסטית מסווגת כדרגה III[1] במהלך המחלה הם יכולים להידרדר לאוליגודנדררוגליומה ממאירה ביותר בדרגה IV.[2]הרוב המכריע של אוליגודנדרגליומה מתרחש באופן ספורדי, ללא סיבה מוכחת וללא העברה בתוך משפחה.

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקפים של אפילפסיה.

תסמינים של אוליגודנדרוגליומה אנאפלסטית עשויים לכלול:[3] תסמינים

  • התקף
  • כאב ראש
  • חולשה בצד אחד של הגוף
  • קשיי שפה
  • שינויי התנהגות ואישיות
  • בעיות שיווי משקל ותנועה
  • בעיות זיכרון.

פתוגנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליגודנדררוגליומה אנאפלסטית (ממאירה) שייכת לקבוצת הגליומות המפוזרות ונובעת במערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט שדרה) מתאי גזע מקדימים של אוליגודנדרוציטים. גידול זה מופיע בעיקר בגיל העמידה בשיא שכיחות ב-4 ו-5 עשורים של החיים.[2]

  • תמונה היסטופתולוגית של אוליגודנדרוגליומה אנאפלסטית במוח. Hematoxylin ו eosin צביעה.
    תמונה היסטופתולוגית של אוליגודנדרוגליומה אנאפלסטית במוח. Hematoxylin ו eosin צביעה.
  • כשאתם מתקרבים, שימו לב לצורות הלא סדירות של תאים וגרעינים.
    כשאתם מתקרבים, שימו לב לצורות הלא סדירות של תאים וגרעינים.
  • IDH1 R132H באוליגודנדרוגליומה אנאפלסטית
    IDH1 R132H באוליגודנדרוגליומה אנאפלסטית

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליך האבחון העיקרי הוא הדמיית תהודה מגנטית (MRI). לפעמים, מלבד אבחון שגרתי, מטבוליזם ברקמות מצולם באמצעות טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים (PET). האבחנה מאושרת על ידי בדיקת רקמות עדינות לאחר הניתוח. אוליגודנדרוגליומה אנפלסטית מראים לעיתים קרובות אובדן של חומר גנטי. בערך 50 עד 70 %[4]מ-WHO Oligodendroglioma אנאפלסטי דרגה III מראים איבודים אללים משולבים בזרוע הקצרה של כרומוזום 1 (1p) ובזרוע הארוכה של כרומוזום 19 (19q). שינוי זה נקרא בעיקר "1p/19q Co-removal". זה יכול להיחשב מועיל עבור המטופל וגורם לתגובה לטיפול בהקרנות או כימותרפיה לסיכוי יותר. הכינוי של אוליגודנדרוגליומה דרגה III (דרגה גבוהה) כולל בדרך כלל אבחנות קודמות של אוליגודנדרוגליומה אנפלסטית או ממאירה.

Cyberknife יכול לשמש לטיפול באוליגודנדרוגליומה אנאפלסטית.[5]

תֶרַפּיָה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוקרבזין, לומוסטין ווינקריסטין (PCV) הוועדיף להסיר את הגידול הנראה ב-MRI בצורה מלאה ככל האפשר, בתנאי שמיקום הגידול מאפשר זאת. מכיוון שתאי אוליגודנדרוגליומה אנאפלסטית כבר נדדו לרקמת המוח הבריאה שמסביב בזמן האבחון, הסרה כירורגית מלאה של כל תאי הגידול אינה אפשרית. הסמן "1p/19q codeletion" משחק תפקיד חשוב יותר ויותר בבחירת הטיפולים והשילובים הטיפוליים. מכיוון שגידול זה גורם לחיבה רפויה (מצב רפואי מתקדם לאט הקשור לכאב מועט או ללא כאב) ולתחלואה הפוטנציאלית הקשורה לנוירוכירורגיה, כימותרפיה וטיפול בקרינה, רוב הנוירו-אונקולוגים יתרגלו בתחילה המתנה ערנית ויטפלו בחולים באופן שמרני. טיפול סימפטומטי כולל לרוב שימוש בתרופות נוגדות פרכוסים להתקפים וסטרואידים לנפיחות במוח. להמשך טיפול, הקרנות או כימותרפיה עם טמוזולומיד או כימותרפיה כחו כיעילים והיה המשטר הכימותרפי הנפוץ ביותר לטיפול באוליגודנדרוגליומה אנאפלסטית.[6][7]

פּרוֹגנוֹזָה[עריכת קוד מקור | עריכה]

19שיעור הישרדות יחסי לאחר 5 שנים: 20 עד 44 שנים, 76%. 45-54 שנים, 67%. 55-64 שנים, 45%. פרוקרבזין, לומוסטין ווינקריסטין נמצאים בשימוש מאז מאי 75. במשך[6][7] 48 שנים, אפשרויות טיפוליות חדשות נבדקו באופן קבוע בניסויים טיפוליים לשיפור הטיפול באוליגודנדרוגליומה אנאפלסטית.[8]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זה היה התגלית כי neoplasms לתקשר אחד עם השני ברשת גדולה, להחליף חומרים חיוניים להישרדות, ובכך להפחית את ההשפעות של קרינה או כימותרפיה. תקשורת מקוונת גם משחק תפקיד חשוב בהתפשטות המחלה. תאי הגידול אף מחוברים לתאי עצב בריאים ומקבלים מהם אותות ישירים – דבר המאפשר לגידולים לגדול מהר יותר. המנגנונים הנחקרים לא רק מספקים הסברים חדשים ביסודם לצמיחה אגרסיבית מאוד של סוג זה של גידול. הם גם מציעים גישות לטיפולים חדשים כדי לעצור את הצמיחה של גידולי מוח ולהפוך את הטיפולים הקיימים ליעילים יותר. כך, שיבוש ואף הרס רשתות תאי הגידול הופך לעיקרון טיפולי חדש לחלוטין באונקולוגיה, כאשר המחקרים הקליניים הראשונים מבוססים על ממצאים אלה.[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Weller M, van den Bent M, Preusser M, Le Rhun E, Tonn JC, Minniti G, Bendszus M, Balana C, Chinot O, Dirven L, French P, Hegi ME, AS Jakola, M. Platten, P. Roth, R. Rudà, S. Short, M. Smits, MJ Taphoorn, A. von Deimling, M. Westphal, R. Soffietti, G. Reifenberger, W. Wick: EANO הנחיות לאבחון וטיפול בגליומות מפוזרות בבגרות. בתוך: הערכות טבע. אונקולוגיה קלינית. כרך 18, מספר 3, 03 2021, עמ'. 170-186, DOI:10.1038/s41571-020-00447-z, PMID 33293629, PMC 7904519 (סקירה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוליגודנדרוגליומה אנפלסטית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Louis DN, Ohgaki H, Wiestler OD, Cavenee WK, Burger PC, Jouvet A, Scheithauer BW, Kleihues P (באוגוסט 2007). "The 2007 WHO classification of tumours of the central nervous system". Acta Neuropathol. 114 (2): 97–109. doi:10.1007/s00401-007-0243-4. PMC 1929165. PMID 17618441. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Radboud universitair medisch centrum. "highly malignant oligodendroglioma, grade IV" (PDF). www.radboudumc.nl/ (בהולנדית). pp. 46–48.
  3. ^ Sandberg, Julian (2022-03-06). "Oligodendrogliom, hjärntumör: orsaker, symtom och behandlingar" [Oligodendroglioma brain tumor: causes, symptoms and treatments].
  4. ^ administrador (5 בפברואר 2020). "Anaplastic oligodendroglioma, IDH-mutant & 1p/19q-codeleted" (באנגלית). {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Radiosurgery/Cyberknife". Stanford School of Medicine. אורכב מ-המקור ב-3 בספטמבר 2007. נבדק ב-8 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "Survival Rates for Selected Adult Brain and Spinal Cord Tumors". American Cancer Society. נבדק ב-8 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Ostrom, Quinn T.; Gittleman, Haley; Liao, Peter; Vecchione-Koval, Toni; Wolinsky, Yingli; Kruchko, Carol; Barnholtz-Sloan, Jill S. (באוקטובר 2017). "CBTRUS Statistical Report: Primary brain and other central nervous system tumors diagnosed in the United States in 2010–2014". Neuro-Oncology. 19 (S5): v1–v88. doi:10.1093/neuonc/nox158. PMID 29117289. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Gutin PH, Wilson CB, Kumar AR, Boldrey EB, Levin V, Powell M, Enot KJ (במאי 1975). "Phase II study of procarbazine, CCNU, and vincristine combination chemotherapy in the treatment of malignant brain tumors". Cancer. 35 (5): 1398–404. doi:10.1002/1097-0142(197505)35:5<1398::aid-cncr2820350524>3.0.co;2-c. PMID 1122488. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Winkler F, Venkatesh HS, Amit M, Batchelor T, Demir IE, Deneen B, Gutmann DH, Hervey-Jumper S, Kuner T, Mabbott D, Platten M, Rolls A, Sloan EK, Wang TC, Wick W, Venkataramani V, Monje M (באפריל 2023). "Cancer Neuroscience: State of the Field, Emerging Directions". Cell (Recension). 186 (8): 1689–1707. doi:10.1016/j.cell.2023.02.002. PMID 37059069. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוליגודנדרוגליומה_אנפלסטית&oldid=38430719"