גידול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניאופלזיה
IDC1.jpg
גידול נאופלסטי; סרטן שד פולשני
שם בלועזית Neoplasm
סיווג
 ‑ ICD-10 C00-D48
קישורים ומאגרי מידע
DiseasesDB 28841
MeSH D009369
MedlinePlus 001310

גידוללועזית: Neoplasm - ניאופלזיה, או Tumor)[דרושה הבהרה] הוא נגע (תהליך לא תקין בגוף) הנובע מריבוי תאים מקומי מוגזם ברקמה של איבר בגוף. גידול עשוי להיות שפיר (בניגני, Benign) או ממאיר (סרטני, מליגני - malignant tumor). גידולים יכולים לנבוע ממוטציות גנטיות, מפעולה של נגיפים (למשל - יבלת), מהשפעה חיצונית כגון הורמונים ועוד. בדרך כלל, גידול מביא להתרחבות חריגה של הרקמה בה הוא נוצר (ומכאן שמו), כלומר יצירת שְׂאֵת (מאסה), או 'תהליך תופס מקום' (- מונח שימושי בתחום הדימות). אך לא כל הגידולים גורמים להתרחבות כזו[1].

לעיתים קרובות, לפני התפתחות הגידול, תאים עוברים מדפוס נורמלי של צמיחה לדפוס לקוי, כגון מטפלזיה או דיספלזיה. עם זאת, מטפלזיה או דיספלזיה לא תמיד תתקדם לנאופלזיה. המילה נאופלזיה מקורה ביוונית העתיקה νέος- ניאו "חדש" ו πλάσμα פלזמה "היווצרות". נאופלזיה משמעותה שינוי (לא תקין) בתכונות הרקמה. קיימים גם גידולים בהם הרקמה המוגדלת אינה משנה את תכונותיה (והאיבר הנגוע מוגדל בדרך כלל באופן אחיד), לכן הם אינם ניאופלזיה והם מוגדרים כהיפרפלזיה.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצג שהתקבל מכריתת מעי גס עם גידול ממאיר בשם סרטן קולורקטלי פולשני (הגידול האדמומי, דמי המכתש, בעל הצורה הלא-סדירה
  • שאתות גידוליות שפירות כוללות מיומות, שומות / נקודות חן, פוליפים שפירים ועוד. הן מוגבלות מקומית ואינן שולחות גרורות מרוחקות.
  • גידולים עם סיכון לממאירות כוללים קרצינומה אין סיטו. הם מקומיים ואינם פולשניים, אבל במשך הזמן עשויים להפוך סרטניים.
  • שאתות ממאירות נקראות בדרך כלל סרטן. הם פולשות והורסות את הרקמה שמסביב, מייצרות גרורות, ואם אינן מטופלות או לא מגיבות לטיפול, הן עשויות להיות קטלניות.
  • המונח גידול מישני מתייחס לשאת ממאירה שהיא גרורה (שלוחה רחוקה) של הגידול ראשוני, או שאת ממאירה חדשה המופיעה בעקבות טיפולי סרטן כגון כימותרפיה או הקרנות.
  • לעיתים נמצאות גרורות שלגביהן לא ידוע אתר הגידול הראשוני והן מסווגות כסרטן שמקורו אינו ידוע.
  • מקובל לחלק גידולים גם לפי מקורם מאפיתל או מרקמת חיבור. קרצינומות הן גידולים שמקורם מאפיתל (למשל תאי קשקש של העור, או תאי אפיתל של הקיבה). סרקומות הן גידולים שמקורם ברקמות חיבור (למשל תאי סחוס או תאי דם).
  • יש להבחין גידולים משאתות שאינן גידוליות, הנוצרות בדרך כלל סביב מוקד הנמצא במרכזן. אלו כוללות ציסטה, המטומה עם מעטפת, רקמה נימקית עם מעטפת (כולל מורסה), קלואיד (גדילת יתר של צלקת) וגרנולומה.

בקביעת סוג הגידול והאבחנה ניתן להיעזר בראיון רפואי, בבדיקה גופנית, בדימות, בחקירה ניתוחית ובבדיקה פתולוגית של דגימת נוזל (אספירציה), דגימת רקמה (ביופסיה) או גידול שנכרת.

שבטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידולים הם לעיתים קרובות הטרוגניים, כלומר מכילים יותר מסוג אחד של תאים, אבל יצירתם וגדילתם תלויות בדרך כלל באוכלוסייה אחידה של תאים. תאים אלה מכונים חד-שבטיים – כלומר, הם נוצרו מאותו תא, וכולם נושא את אותו שינוי גנטי או אפיגנטי חריג המגדיר את ה'שבט'. בגידולים לימפואידיים כמו לימפומה ולוקמיות לימפוציטיות, הוכחה שבטיות על ידי זיהוי 'סידור מחדש של גן' (רקומבינצית V(D)J) ייחודי. זוהי הרקומבינציה המגדירה נוגדן (עבור סרטני תאי B) או קולטן תא T (עבור סרטני תאי T). הדגמה של חד-שבטיות נחשבת כיום כהכרחית לאבחנה של נגע עם תאי לימפה כנגע שהוא גידול (להבדיל מתגובה דלקתית - כמו בלימפאדנופתיה או לימפוציטוזיס).עם זאת, לא תמיד ניתן להוכיח חד שבטיות בגידולים ממאירים אחרים.

הגורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאופלזיה נגרמת מחלוקה בלתי מבוקרת של רקמות כתוצאה ממוטציה גנטית . נגרמת גבששת עקב ניפוץ לא נורמלי לרקמות הגוף. ובדרך כלל הסיבה היא השתנות תורשתיות. שלרוב הפעמים נהפכת הגבששת לגידול שנקבע סוגו אחרי עשיית בדיקות לרקמות . פיזיות:-קרני שמש וחומר מקרין. כימיות:-טבק, סולר, כלור, ניקל. תזונתיות:-אוכל לא בריא מכיל הרבה שומנים, בשר מעושן, וכל מיני אוכל בעל רמה גבוהה בקלוריות בנוסף לשתיית אלכוהול מוגזמת . יש גם גורמים אחרים כמו שמינות יתר ,אי עשית ספורט, דלקת כבד.

הבדל בין גידול שפיר לבין גידול ממאיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד הסרטן הוא על ידי הגדרה ממארת, גידול ניופלאסמטי יכול להיות שפיר, טרום-סרטני, או ממאיר. המונחים "מסה" ו- "גולה" משמשים לעיתים קרובות כמילה נרדפת עם "גידול". באופן כללי, לעומת זאת, המונח "גידול" משמש באופן כללי, ללא התייחסות לגודל הפיזי של הנגע באופן ספציפי יותר,[2]"המסה" המונח משמשת לעיתים קרובות כאשר לגידול יש קוטר מקסימלי של לפחות 20 מילימטרים (מ"מ) בכיוון הגדול ביותר, ואילו "גולה" המונח משמש בדרך כלל כאשר את גודל הנגע הוא פחות מ -20 מ"מ בממד הגדול ביותר שלה . גידול שפיר משמעותו שהמסה גדלה באזור אחד עד שמגיעה לגודל מסוים ונעצרת אחר כך, היא לא מתפשטת באיברים אחרים ובדרך כלל לא מיחסים תשומת לב רבה ואפשר לכרות את הגידול דרך ניתוח. גידול ממאיר דומה לגידול שפיר במראה ושונה בתרכיבי התאים ,כך שהתאים מתפשטים וחודרים למקומות שונים ומגורמות נזק לאיברי הגוף.

חוסר יציבות הגנום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטן ידוע כחוסר יציבות הגנום או הפנוטיפ המוטוריDNA המקודדים החלבונים בתוך הגרעין הוא כ -1.5% מDNA הגנומי הכולל. בתוך DNA הזה מקודדים חלבונים, ממוצע סרטן השד או המעי הגס יכול להיות על 60 עד 70 מוטציות חלבון שינוי, מתוכם כ 3 או 4 יכולות להיות מוטציות "נהג", ונותרו אלה עשויים להיות מוטציות "נוסע". עם זאת, המספר הממוצע של רצף ה- DNA מוטציות בכל הגנום (כולל אזורים שאינם קידוד חלבון) בתוך דגימת רקמת סרטן השד היא על[3]20,000. בדגימת רקמה מלנומה ממוצעת (שבו יש מלנומה תדירות מוטציה exome גבוהה יותר, המספר הכולל של מוטציות רצף ה- DNA היא כ 80,000. זאת בהשוואה לתדירות המוטציה נמוכה מאוד של כ -70 מוטציות חדשות בכל הגנום בין הדורות (הורה לילד) בבני אדם.

התדרים הגבוהים של מוטציות ברצפי נוקליאוטידים הכולל בתוך הסרטן מצביעים על כך שלעיתים קרובות שינוי בשלב מוקדם של הפגמים בשדה והוליד סרטן (למשל אזור הצהוב בתרשים בסעיף זה) הוא מחסור בתיקון DNA. פגמים בשדה הגדולים המקיפים את סרטן מעי גס (הארכה בכ -10 ס"מ מכל צד של סרטן) הוצגו על ידי Facista et al. [32] ללעיתים קרובות יש פגמים אפיגנטיים ב־2 או 3 חלבוני תיקון ה- DNA (ERCC1, XPF ו / או PMS2) בכל האזור של פגם השדה. ליקויים בגורם תיקון DNA הגדילו את שיעורי מוטציה.

מחסור בתיקון DNA, את עצמו, יכול להרשות לניזקי DNA לצבור, וסינתזת TRANSLESIONמועדת לטעויות עבר חלק מניזקים אלו עלולה לגרום למוטציות. בנוסף, תיקון לקוי של נזקי DNA שנצברו אלה עשויים להצמיח epimutations. מוטציות אלה חדשים ו / או epimutations עשויות לספק יתרון שגשוג, יצירת פגם שדה. אף על פי שהמוטציות / epimutations בגנים תיקון DNA לא, את עצמם, מעניקים יתרון סלקטיבי, הם עשויים להתבצע לאורך כנוסעים בתאים כאשר התאים לרכוש מוטציות / epimutations נוסף שעושים לספק יתרון שגשוגת.

הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר למנע פריצת גידול דרך הימנעות מגורמים שנזקרו למעלה, חוץ מגורמים תורשתיים. נשים צריכות ללמוד ולרכוש טכניקת לימוד עצמי כדי לגלות כמה שאפשר מוקדם תסמיני הגידול. גברים מעל גיל 50 צריכים לבקר רופא ולברר אם הם מתקשים בלהשתין, ובמצבים של שלשול שחוזר כמה פעמים ונלווה בדם כי לרוב הפעמים החולה חייב לבדיקת קולון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Geoffrey M. Cooper, Elements of Human Cancer, Jones & Bartlett Learning, 1992-01-01
  2. ^ Elsie S. Lee, Joseph Locker, Michael Nalesnik, Jorge Reyes, The Association of Epstein–Barr Virus with Smooth-Muscle Tumors Occurring after Organ Transplantation, New England Journal of Medicine, 332, 1995-01-05, עמ' 19-25 doi: 10.1056/NEJM199501053320104
  3. ^ Eric S. Lander, Lauren M. Linton, Bruce Birren, Chad Nusbaum, Initial sequencing and analysis of the human genome, Nature, 409, 2001-02-15, עמ' 860-921 doi: 10.1038/35057062

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי