דינגיואן (אונייה מחופת שריון, 1881)
הדינגיואן ממתינה למשלוח בגרמניה, 1884 | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | אונייה מחופת שריון |
צי | הצי הסיני הקיסרי |
דגל הצי | |
סדרה | דינגיואן |
אוניות בסדרה | דינגיואן, ג'אניואן |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | AG Vulcan Stettin |
הוזמנה | 1881 |
הושקה | 28 בדצמבר 1881 |
תקופת הפעילות | 1885 – 5 בפברואר 1895 (כ־10 שנים) |
אחריתה | נפגעה מטורפדו ופגזים ב-5 בפברואר 1895 וטובעה על ידי צוותה |
מיקום | 37°30′02″N 122°10′49″E / 37.50046667°N 122.18015833°E |
מלחמות וקרבות | מלחמת סין-יפן הראשונה |
מידות | |
הֶדְחֶק | 7,670 טון |
אורך | 94.5 מטר |
רוחב | 18.4 מטר |
שוקע | 5.94 מטר |
נתונים טכניים | |
מהירות | 14.5 קשרים (26.8 קמ"ש) |
גודל הצוות | 363 קצינים ומלחים |
טווח שיוט | 8,300 ק"מ במהירות 18.5 קמ"ש |
הנעה | 6,000 כ"ס |
מתקני התפלה | 20 מתקנים להתפלת מי ים |
אמצעי לחימה | |
שריון | חגורת שריון בעובי 300 מ"מ |
חימוש |
4 תותחים בקוטר 305 מילימטר מתוצרת קרופ בשתי עמדות משוריינות. טווח של 7.8 ק"מ ומהירות לוע של 500 מטרים לשנייה. |
דינגיואן (בסינית: 定遠, בפין-יין:Dìngyǔan) הייתה אונייה מחופת שריון וספינת הדגל של הצי הסיני הקיסרי בתקופת שושלת צ'ינג. בספרים ישנים נהגו לתעתק את שמה כ"טינג יואן". בצי הסיני הייתה אוניית מערכה נוספת מאותו הדגם, ה"ג'אניואן".
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה"דינגיואן" הייתה אוניית צריח משוריינת. בזמן בנייתה הייתה הדינגיואן אחת מאוניות המערכה המתקדמות ביותר, שלא נפלה מהטובות שבאוניות בריטניה או גרמניה ואף עלתה עליהם. אורכה היה 94.5 מטרים, רוחבה 18.4 מטרים ושוקע מרבי של 5.94 מטרים. האונייה הייתה מוגנת על ידי חגורת שריון בעובי של 30 סנטימטרים. המומחים טוענים כי האונייה הייתה עמידה לכל מטחי התותחים שעמדו לרשות המדינות האחרות באותה עת.
חימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]החימוש העיקרי היה ארבעה תותחים בקוטר של 305 מילימטר מתוצרת קרופ בשתי עמדות משוריינות המכונות "ברבט" (barbette) שהותקנו משני צדי הספינה בחלקה הקדמי. לתותחים אלה היה טווח של 7.8 קילומטרים, כשמהירות הלוע של הפגז הייתה 500 מטרים לשנייה. שני תותחים נוספים של חברת קרופ בקוטר 150 מילימטר הותקנו, האחד בחרטום והשני בירכתיים. לתותחים אלו היה טווח של 11,000 מטרים. החימוש כלל גם שישה תותחי 37 מילימטר ושלושה צינורות טורפדו. צוות האונייה המלא כלל 363 מלחים וקצינים.
האונייה גם נשאה על סיפונה שתי סירות טורפדו, שהרחיבו את טווח הפגיעה של הספינה ואת יעילותה בקרב. 20 מתקנים להתפלת מי ים הותקנו על האונייה והם היו יכולים לספק מים טריים לכ-300 איש ליום.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1881, לאחר משא ומתן הן עם הממשלה הבריטית והן עם הממשלה הגרמנית, העניקה ממשלת סין שבשלטון שושלת צ'ינג את החוזה לבניית אוניית המערכה המתקדמת למספנת "Stettiner Maschinenbau AG Vulcan" בשטטין שבגרמניה (כיום שצ'צ'ין בפולין). עלות העסקה הייתה 1.7 מיליון טאלים של כסף (מטבע סיני, כ-68 טון כסף) שהיו שווי ערך ל-6.2 מיליון גולדמרק. גוף האונייה היה מוכן ב-31 במרץ 1881 והיא הושקה ב-28 בדצמבר 1881. מבדקי הקבלה בים החלו ב-2 במאי 1883.
צוות גרמני התכוון להשיט את האונייה לסין ב-1884, אבל הגרמנים עכבו בכוונה את משלוח האונייה לסין בשל בקשה מהצרפתים שהיו אז בעיצומה של מלחמת סין–צרפת (1884-1885). הדינגיואן הייתה ספינה חזקה מאוד ועלתה בצורה משמעותית ביכולותיה על כל אונייה מהצי הצרפתי שנשלח לסין. הימצאותה במימי סין הייתה יכולה לשנות את תוצאת העימות, בייחוד בקרב פוצ'או שבו השמיד הצי הצרפתי את הצי הסיני.
הדינגיואן הפליגה לסין רק בשנת 1885 והגיעה שנה אחר־כך. באותה שנה (1885) הוקם "צי בֶּייָאנְג", הצי הגדול מבין ארבעת הציים של סין, ביוזמת הגנרל לי הונגג'אנג. בסיס הצי היה באי ליוגונג שבים הצהוב בפתח מפרץ ויי-חאי על חופו המזרחי של חצי האי שאנדונג, הקמת הצי סמלה את תחילת עידן המודרניזציה של חיל הים הסיני הקיסרי.
באמצע שנות ה-90 של המאה ה-19 איבדו הקיסרים של שושלת צ'ינג המתפוררת את הרצון להתמיד במרוץ החימוש הימי, למרות התחזקותו הניכרת של הצי הקיסרי היפני, כושרו המבצעי של הצי הסיני הלך והתדרדר. בשל המחסור בתקציבים, התרבו מעשי השחיתות, חלק מתותחי ספינות הצי נמכרו בשוק החופשי, מלחים לא קיבלו את שכרם ולא התאמנו. בפרוץ מלחמת סין–יפן הראשונה ב-1894 היה הצי הקיסרי היפני חמוש ומיומן בהרבה מהצי הסיני.
הדינגיואן שימשה כספינת הדגל של דינג רוצ'אנג בקרב נהר יאלו ב-17 בספטמבר 1894. חוסר אימון גרם לתותחנים של הדינגיואן לירות ממרחק גדול מדי והירי גם פגע בקצינים שעמדו על הגשר שמעל לתותחים. הקרב הסתיים בתבוסה והסינים איבדו 8 מתוך 12 הספינות שהשתתפו בקרב. השריון העבה של הדינגיואן הציל אותה מגורל דומה, אם כי 14 מלחים שהיו על סיפונה נהרגו. הספינות ששרדו את הקרב נמלטו לנמל פורט ארתור וכשהיפנים התקרבו גם אליו חזרו לנמל הבית בויי-חאי. בינואר 1895 פלש הצבא היפני לשאנדונג וכיתר את ויי-חאי. הצי היפני הצטרף למתקפה וב-5 בפברואר 1895 נפגעה הדינגיואן קשה מפגיעת טורפדו יפני ואחר כך מאש תותחים. רב החובל ליו בוצ'אן הורה להטביע את הספינה.
שחזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]על מנת להנציח תקופה היסטורית זו השקיעו נמל ויי-חאי וקבוצת ויגאו המקומית כ-50 מיליון יואן (כ-6 מיליון דולר) כדי לבנות העתק מדויק של הדינגיואן. את הספינה החלו לבנות בקנה מידה של 1:1 ב-20 בדצמבר 2003, וכיום היא מהווה מוזיאון צף. בפנים מצויים רשימות על הדינגיואן, צי באיינג, המלחמה היפנית סינית הראשונה ומוצגים הקשורים לחיים בים.