שאנדונג
| הר טאי הקדוש | |
| מדינה |
|
|---|---|
| מושל | ג'וֹאוּ נָאישְׂיָאנְג (周乃翔) |
| רשות מחוקקת |
Shandong Provincial People's Congress |
| נציבויות במחוז | 16 |
| בירת המחוז | גִ'ינָאן |
| העיר הגדולה | צִ'ינְגְדָאוֹ |
| שטח | 157,704 קמ"ר (דירוג: 19) |
| ‑ הנקודה הגבוהה | הר טאי (1,545 מטר) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 101,527,453[1] (דירוג: 2, 2020) |
| ‑ צפיפות | 643.8 נפש לקמ"ר (דירוג: 6, 2020) |
| קואורדינטות | 36°24′N 118°24′E / 36.4°N 118.4°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| אתר שאנדונג | |
שַאנְדוֹנְג (בסינית מפושטת: ⓘⒾ; בסינית מסורתית: 山東; בפין-יין: Shāndōng; מילולית: "ממזרח להרים") הוא מחוז במזרח הרפובליקה העממית של סין. המחוז משתרע על פני 157,704 קמ"ר ועל פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, התגוררו בו כ-101.5 מיליון תושבים[1], עובדה ההופכת אותו למחוז השני הכי מאוכלס בסין (אחרי גואנגדונג). בירתו היא העיר גִ'ינָאן והעיר המאוכלסת ביותר בתחומו היא צִ'ינְגְדָאוֹ.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחוז נמצא על שפך הנהר הצהוב ויש לו חלק בהיסטוריה של סין עוד מתקופת שושלת שאנג (החל במאה ה-15 לפנה"ס). בין השאר נולד כאן קונפוציוס במדינת לו (鲁国/Lŭguó) שהתקיימה כאן באלף הראשון לפנה"ס. ממלכה משמעותית יותר הייתה מדינת צ'י (齐国), שהתקיימה כאן במשך כל תקופת האביב והסתיו ותקופת המדינות הלוחמות, עד לכניעתה לצ'ין ב-221 לפנה"ס, תאריך המציין את תחילת עידן סין המאוחדת.
במהלך המאה ה-19, כשסין נחשפה יותר ויותר למערב, הייתה שאנדונג אחד האזורים המושפעים יותר מהקולוניאליזם. העיר וֵייהָאי שבחצי האי שאנדונג עברה לידיה של בריטניה, והעיר צ'ינגדאו, גם היא בחצי האי, עברה לידיה של גרמניה, המחוז כולו הוגדר אז כ"אזור השפעה גרמנית". שתי הערים הושבו לסין רק ב-1930 וב-1922 בהתאמה, לאחר הקמת הרפובליקה הסינית.
שאנדונג היא ברובה חלק ממישור צפון סין. מרכז המחוז הררי. מזרח המחוז הוא חצי האי שאנדונג התוחם מדרום את ים בוהאי. הוא מכוסה ברובו גבעות, חופו הסלעי צוקי ומפורץ ולאורכו איים. הנהר הצהוב זורם בצפון המחוז, והתעלה הגדולה עוברת במערבו. אקלים המחוז ממוזג, עם קייצים לחים וחורפים קרים ויבשים.
המחוז, ובייחוד חצי האי שאנדונג, הוא אחד העשירים בסין, ונהנה מהשקעות רבות מיפן ומקוריאה. עיקר הכלכלה נשען על חברות מוצרי-צריכה גדולות. בולטת במיוחד העיר צ'ינגדאו, ביתם של ענקית מוצרי החשמל הסינית האייר (海尔/Hăiěr) ומבשלת הבירה צינגטאו (Tsingtao או 青岛/Qīngdăo).
המחוז גם מדורג ראשון בסין במגוון תוצרים ככותנה, חיטה ואף זהב ויהלומים. במחוז גם מרבצי נפט משמעותיים, בייחוד באזור דונְגיִינג שבשפך הנהר הצהוב. מוצרים חשובים נוספים שהמחוז מפיק הם דורה, תירס ומלח.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז שאנדונג מחולק לשתי ערים תת-מחוזיות וארבע עשרה נציבויות עירוניות:
| חלוקה מנהלית של שאנדונג | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם | כתב סיני | פין-יין | אוכלוסייה (מפקד 2020)[1] | שטח | צפיפות |
| גִ'ינָאן | 济南 | Jìnán | 9,202,432 | 10,219 | 900.5 |
| צִ'ינְגְדָאוֹ | 青岛 | Qīngdăo | 10,071,722 | 11,229 | 896.9 |
| דְזְה-בּוֹ | 淄博 | Zībó | 4,704,138 | 5,965 | 788.6 |
| דְזָאוֹגְ'וָאנְג | 枣庄 | Zăozhuāng | 3,855,601 | 4,572 | 843.3 |
| דוֹנְגְיִינְג | 东营 | Dōngyíng | 2,193,518 | 7,602 | 288.5 |
| יֵנְטָאי | 烟台 | Yāntái | 7,102,116 | 14,123 | 502.9 |
| וֵייפָֿאנְג | 潍坊 | Wéifāng | 9,386,705 | 15,956 | 588.3 |
| גִ'ינִינְג | 济宁 | Jìníng | 8,357,897 | 11,114 | 752 |
| טָאי'אָן | 泰安 | Tài'ān | 5,472,217 | 7,736 | 707.4 |
| וֵייהָאי | 威海 | Wēihăi | 2,906,548 | 5,956 | 488 |
| זְ'ה-גָ'אוֹ | 日照 | Rìzhào | 2,968,365 | 5,420 | 547.7 |
| לִינְיִי | 临沂 | Línyí | 11,018,365 | 17,204 | 640.5 |
| דֶג'וֹאוּ | 德州 | Dézhōu | 5,611,194 | 10,366 | 541.3 |
| לְיָאוצֶ'נְג | 聊城 | Liáochéng | 5,952,128 | 8,643 | 688.7 |
| בִּינְג'וֹאוּ | 滨州 | Bīnzhōu | 3,928,568 | 9,069 | 433.2 |
| חֶדְזֶה | 菏泽 | Hézé | 8,795,939 | 12,131 | 725.1 |
ערים תת-מחוזיות
| |||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שאנדונג (בסינית)- שאנדונג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שאנדונג שנג (סין), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מחוזות הרפובליקה העממית של סין | ||
|---|---|---|
| מחוזות | אַנְחְװֵי • גַאנְסוּ • גֶ'גְ'יַאנְג • גְװַאנְגְדונְג • גווֵיְג'וֹאוּ • גְ'יַאנְגְסוּ • גְ'יַאנְגְשִׂי • גִ'ילִין • הַאיְנַאן • חֶבּיי • חֶנַאן • חוּבּײ • חוּנַאן • חֵייְלוֹנְגְגְ'יַאנְג • יוּנַּאן • לְיַאונִינְג • סצ'ואן • פֿוּגְ'ייֵן • צִ'ינְגְהַאי • שַאַנשִׂי • שַאנְדונְג • שַאנְשׂי | |
| מחוזות אוטונומיים | גְװַאנְגְשִׂי • טיבט • מונגוליה הפנימית • נינְגְשְׂיַה • שׂינגְ'יַאנְג | |
| מחוזות עירוניים | בּייְגִ'ינְג • צ'וּנְגְצִ'ינְג • שאנגחאי • טייֵנְגִ'ין | |
| אזורים מנהליים מיוחדים | הונג קונג • מקאו | |
| ראו גם | מעמדה הבין-לאומי של טאיוואן | |

