אוניית קירור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוניית הקירור "סליסה פריגו"

אניית קירור היא כלי שיט להובלה בקירור של מטען מתכלה, בדרך כלל מוצרי מזון כמו בשר, דגים, פירות וירקות. ספנות האנייה (המחסנים) מקוררות ומבודדות, ובכל אחת מהן ניתן לקיים טמפרטורה שונה, המתאימה לסוג המטען הנמצא בה.

אוניות קירור מתחלקות לשתי קטגוריות עיקריות:

  1. אוניות עם דלתות מטען הנפתחות אל הרציף ומשמשות גם ככבש לטעינה ופריקת מטען באמצעות מלגזות. בפתח האונייה מותקנת מעלית המביאה את המטען לסיפונים השונים. עיצוב זה מתאים במיוחד לאוניות השטות בנתיבים קצרים.
  2. אוניות קירור בעיצוב מסורתי עם תאי מטען בעלי פתחים עליונים לסיפון הראשי, בהן הטעינה והפריקה נעשים בעזרת מנופים או עגורנים ומתאימות למטענים הארוזים על גבי משטחים או בתפזורת.

חלק משמעותי מצי אוניות הקירור בעולם שימש להובלת בננות, ופירות אחרים, אולם מאז פותחו מכולות הקירור המאפשרות הובלת פירות אף באוניית מכולות, פחת השימוש באוניות קירור מתמחות בעולם. בתחילת המאה ה-21, חלק משמעותי מן המטענים המתכלים הדורשים טמפרטורה מבוקרת בהובלה ימית, מובלים באוניות מכולות רגילות, בין במכולות בעלות גנרטור עצמאי לקירור, או מכולות המצוידות במתקן קירור חשמלי המתחבר בכבל למקור הזרם הראשי של האונייה. מכולות אלה נמצאות בהשגחה מיוחדת בעת היותן על האונייה, הן מכילות מכשירי ניטור הרושמים את שינויי הטמפרטורה במכולה ולכל אורך ההפלגה מתקיימות ביקורות קבועות באשר לתקינות פעולת הקירור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Refrigerated Ships - סקירה על היבטים שונים של אוניות קירור. (באנגלית)