אוקלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוקלו הוא אזור בסביבות העיר פרנסוויל ברפובליקת גבון שבאפריקה. בשנת 1972 התגלו שם ראיות לקיומם של כורים גרעיניים טבעיים קדומים שתוארכו לתור הפרוטרוזואיקון.

מכרות אורניום[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדויות לקיומם של כורים גרעיניים קדומים נמצאו במכרות אורניום שהקימו הצרפתים באוקלו לאחר גילוי מרבצי אורניום באזור בשנת 1956. המכרות הופעלו על ידי חברה צרפתית, ומדינת גבון שקמה ב-1960 כמעט שלא זכתה להנות מהרווחים. פועלי הכרייה היו תושבים מקומיים. כמות האורניום המקורית במכרות, שאינם פעילים מאז סוף 1997, מוערכת ב-20,000 טון.

כורים גרעיניים טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כור גרעיני טבעי

בדיקות הראו שריכוז האיזוטופ הבקיע אורניום-235 במכרות באוקלו נמוך מהרמה העולמית, שהיא בערך 0.72%, והדבר מצביע על הדלדלות בכמות החומר הבקיע. ההבדל נובע, קרוב לוודאי, עקב תהליך ביקוע גרעיני מואץ של אורניום-235 בעקבות הצתה של תגובת שרשרת גרעינית, כלומר פעולה של כור גרעיני טבעי. נראה שמים שמשו בתור חומר מאט שתפקידו להאט את מהירותם של הנייטרונים הנפלטים בתהליך הביקוע ולאפשר את קיומה של תגובת שרשרת יציבה.

משערים שהכורים פעלו בתקופת הפרוטרוזואיקון התחתון. בתקופה זו ריכוזו של אורניום-235 היה גבוה מאשר כיום, משום שזמן מחצית החיים שלו קצר יחסית לאורניום-238, המרכיב העיקרי במרבצי אורניום טבעיים. ככל שריכוז החומר הבקיע גבוה יותר כך דרושה מסה קריטית נמוכה יותר לצורך תחילתה של תגובת השרשרת. הריכוז של אורניום-235 לפני כ-2 מיליארד שנה, בעת פעולת הכורים, עמד על כ-3%. הכורים הטבעיים פסקו לפעול לפני כ-1.5 מיליארד שנה, כאשר ריכוז האיזוטופ הבקיע פחת. כיום, נוהגים להעשיר אורניום על מנת להקטין את המסה הקריטית הדרושה לתחילתה של תגובת שרשרת בכור גרעיני. לצורך שימוש באורניום בכורי מים קלים מספיקה רמת העשרה של כ-5%-3%, כלומר רמת חומר בקיע דומה לזו שהייתה בכור הטבעי באוקלו. בפצצה גרעינית מגיעים גם לרמת העשרה של כ-90%.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]