אוריאלה ווייט

אוריאלה ווייט

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	6 בדצמבר 1949 חיפה, ישראל
פטירה	2 ביוני 1994 (בגיל 44)
מדינה	ישראל
השכלה	סטודיו למשחק ניסן נתיב
פרופיל ב-IMDb

אוֹריאלה ווייט (6 בדצמבר 1949 – 2 ביוני 1994) הייתה שחקנית ורקדנית ישראלית.

ביוגרפיה

ווייט גדלה בחיפה מגיל 13, שם סיימה את תיכון עירוני ה'. אביה אמנון היה רוקח. בילדותה למדה בלט קלאסי.

היא למדה משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב בתל אביב, בעלת תואר ראשון בספרות מאוניברסיטת תל אביב.

ב-1979 נסעה לפריז ולמדה פנטומימה ותנועה אצל ז'אק לקוק ואטיין דקרו. הייתה נשואה לאזרח בריטי לתקופה קצרה, לאחר מכן לאדריכל חיפאי, וילדה את בתה היחידה. מלבד משחק וריקוד, כתבה טורים בנושאים שונים בעיתון, וכן הייתה זמן קצר קריינית טלוויזיה.

ווייט נפטרה ממחלת הסרטן ב-2 ביוני 1994, בת 44 במותה.

משחק

ווייט שיחקה בהצגות אחדות בתיאטרון הקאמרי ("כרגע לא פנוי"), רקדה בלהקת המחול של אושרה אלקיים ובלהקת ענבל.

קולנוע

• הצד השני - 1972
• "שוד הטלפונים הגדול" - צילה, 1972
• "סרט וארוחת בוקר" - 1977
• "מיליונר בצרות" - תפקיד נשי ראשי, גילה פרסמן, 1978
• "סופו של מילטון לוי" - 1981
• "ספיחס" - גילמה סמלת בשרשרת החיול, שמומו ויודלה מנסים להתחיל איתה, 1982
• "שלגיה" - 1987 בהפקת קנון גרופ

טלוויזיה

• מקום אחר
• אגדות לוד
• בראשית
• מי ורדים מפורט סעיד
• מה פתאום

קישורים חיצוניים

• אוריאלה ווייט, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אוריאלה ווייט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אוריאלה ווייט, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• אוריאלה ווייט, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• חוה נובק, כוכבים ולילות - מי רוצה לשחק עם תדי תומא?, דבר, 6 ביולי 1972