שוד הטלפונים הגדול
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 | |
| עטיפת ה-DVD | |
| בימוי | מנחם גולן |
|---|---|
| הופק בידי |
מנחם גולן יורם גלובוס |
| תסריט |
משה הדר מנחם גולן |
| שחקנים ראשיים | גדי יגיל, בומבה צור, יהודה אפרוני, אבנר חזקיהו, גבי עמרני, גדעון זינגר, שייקה אופיר, אברהם רונאי, בני אמדורסקי, ישראל גוריון, ג'וזי כץ, דובי גל, אשר צרפתי, מוסקו אלקלעי, ג'טה לוקה, אוריאלה וייט, שמואל וולף, אתי גרוטס, נתן וולפוביץ', אברהם פלטה, מיכה שרפשטיין, ברוך ברקין, אליעזר יונג, מנשה גלזייר, יונה אטלס, אדי מוכתר, דב רייזר, אלישבע מיכאלי, שמואל רודנסקי, שמוליק סגל, אריה אורגד |
| מוזיקה |
דובי זלצר  |
| צילום |
דוד גורפינקל |
| מדינה |
ישראל |
| חברה מפיצה | סרטי יונייטד קינג |
| הקרנת בכורה |
1972 |
| משך הקרנה | 95 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
| סוגה |
סרט קומדיה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
שוד הטלפונים הגדול, הוא סרט קומדיה ישראלי משנת 1972, העוסק בהונאה של בנקים.
הסרט הופץ על ידי סרטי נח.[1]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט מתמקד במספר דמויות המניעות את העלילה: פקיד בנק לאומי בשם משולם וסרמן, אמו, חברתו ושתי כנופיות שודדים. כל אלו, ערכו "הסכם" על האזורים בהם "יפעלו". כאשר הבנק קובע לפקיד את הכינוי "המוח", ובמקביל יש מלחמה בין שתי הכנופיות על "מוח" מסוג אחר, אדם בעל רעיונות מבריקים בכל הקשור לתכנון מעשי שוד וגנבה.
כאשר אחת הכנופיות שודדת את סניפו בראשון לציון, נתקל הפקיד במכונית הממתינה לשודדים בחוץ, חובט בראשו של הנהג, מוציא אותו החוצה ונכנס במקומו למכונית. כאשר השודדים יוצאים עם שלל כל הקופות והכספות בבנק, מוביל אותם ה"נהג" שלהם הישר אל תחנת המשטרה. שם העניינים מסתבכים, וכל השודדים שנעצרו עושים יד אחת נגדו. הוא אינו מצליח לשכנע את השוטרים שאינו חלק מהכנופיה ושניסה לסכל את השוד. השוטרים מחליטים על קיום משפט בעניינו. אך כאשר הם מגיעים לבית המשפט, לא רק שהוא חומק משוטריו, אלא גם מתחזה לעד במשפט אחד ואף לשופט במשפט אחר – בו הוא מוצא את הנאשם זכאי.
לאחר שנחטף מכנופיה לכנופיה, מחליטות שתי הכנופיות במאמץ משולב לחטוף את אמו הפולניה ולשחרר אותה תמורת חצי מיליון לירות, אותן הפסידו בגלל ששיבש שוד במלטשת יהלומים.
הוא מתכנן מזימה יוצאת דופן, שתגרום לכך שכל מי שמטלפן לסניף בנק לאומי בראשון לציון יופנה באמצעות שיבוש הקווים אל חברתו ואל ה"מוח" האמיתי המשתפים איתו פעולה.
למחרת הבוקר, הוא עושה סיבוב בין כל סניפי הבנק בארץ, כאשר הוא מציג את עצמו בכל סניף עם לבוש אחר, אך עם אותו שם, ובכל סניף מבקש לפדות המחאה שלו על־סך 40,000 לירות למזומן.
כאשר מנהלי הסניפים מתקשרים כביכול לסניפו של וסרמן לקבלת אישור על הכיסוי, הם למעשה מקבלים אישור מפוברק מחברתו ו"המוח" המקורי. הוא משיג את הכסף, אך ללא ידיעתו אמו חומקת מהכנופיות. הן מנסות להערים עליו דרך התחזות של אחד מחברי הכנופיה לאמו. נקבע שחילוף הכסף תמורת בת הערובה יתבצע באצטדיון רמת גן, אך אמו וחברתו פונות אל המשטרה ונעזרות בהם כדי למנוע את רציחתו בידי הכנופיות.
הסרט מסתיים כאשר הפקיד נעצר בשם החוק.
הסיפור האמיתי מאחורי הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט הדמיוני נוצר בעקבות הונאה אמיתית. בתחילת שנות השבעים (או סוף שנות השישים) נגנב כסף מבנק לאומי בטכניקה המתוארת בסרט. הפושעים פתחו חשבון בסניף מבודד יחסית, סניף "שיכון המזרח" בראשון לציון, ובזמן שאחד הפושעים השתלט על קו הטלפון של הסניף, פדה שותפו, בסניפי בנק לאומי בתל אביב, המחאות שנמשכו על החשבון שנפתח בסניף "שיכון המזרח". חרף חקירה מאומצת של המשטרה, לא נלכדו הפושעים עד עצם היום הזה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שוד הטלפונים הגדול", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "שוד הטלפונים הגדול", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "שוד הטלפונים הגדול", באתר אידיבי
"שוד הטלפונים הגדול", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "שוד הטלפונים הגדול", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סרטים - שוד הטלפונים הגדול, מסמך באתר ארכיון המדינה
| סרטי מנחם גולן | |
|---|---|
|