אחי איפה האוטו שלי
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
דני ליינר  |
|---|---|
| הופק בידי |
גיל נטר ברודריק ג'ונסון אנדרו קוסוב |
| תסריט |
פיליפ סטארק |
| עריכה | קימברלי ריי |
| שחקנים ראשיים |
אשטון קוצ'ר שון ויליאם סקוט ג'ניפר גארנר מרלה סוקולוף כריסטי סוואנסון דייוויד הרמן האל ספארקס צ'ארלי אוקונל קאם וולי |
| מוזיקה | דייוויד קיטיי |
| צילום |
רוברט סטיבנס, רוברט מ. סטיבנס |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
אלקון אנטרטיימנט |
| חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20[1] |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 10 בדצמבר 2000 (ארצות הברית) |
| משך הקרנה | 83 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט קומדיה, סרט חבר'ה, סרט להט"בי |
| תקציב | 13,000,000$ |
| הכנסות | 73,180,723$ |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 dudewheresmycar |
|
www | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
אחי, איפה האוטו שלי? (באנגלית: Dude, Where's My Car?) היא קומדיה שהופקה בשנת 2000 על ידי דני ליינר בארצות הברית. הסרט קיבל ביקורות גרועות ביותר אולם הצליח בקופות ואף הפך לסרט פולחן[2].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברים הכי טובים והשותפים לדירה ג'סי (אשטון קוצ'ר) וצ'סטר (שון ויליאם סקוט) מתעוררים עם הנגאובר וללא זיכרון מהלילה הקודם. המשיבון מכיל הודעה זועמת מהחברות התאומות שלהם ווילמה ווונדה אשר שואלות לגבי מקום הימצאם. השניים גם למדו שהם כמעט פוטרו מעבודתם כשליחי פיצה וגילו שהבית שלהם מלא בפודינג. הם יוצאים מביתם ומגלים כי האוטו של ג'סי נעדר יחד עם המתנות שקנו לכבוד יום השנה הראשון שלהם ושל החברות שלהם. מכיוון שהבנות הבטיחו להן "פינוק מיוחד", שג'סי וצ'סטר פירשו כדבר מיני, הם חוזרים על עקבותיהם בנואשות בניסיון לגלות היכן השאירו את האוטו.
בדרך הם נתקלים בחשפנית טרנסג'נדרית, מוכרת בדרייב ת'רו במסעדה הסינית "אווווווכל סיני", שני קעקועים שכל אחד מגלה על גבו של השני, חברי כת עב"מיסטית בראשות זולטן (שאחר כך מחזיק את התאומות כבנות ערובה), חייט סיני, נלסון הזניסטיקן וכלבו ג'אקל חובב הקנאביס, כריסטי בונר וטמי החבר התוקפני שלה, שני בלשי משטרה קשוחים, ובעל חוות יענים, צרפתי מתבודד בשם פייר. הם גם פוגשים שתי קבוצות של חייזרים, קבוצה אחת של חמש נשים מושכות, והשנייה של שני גברים נורווגים, שמחפשים את "הטרנספונקציה הקונטינומית": מכשיר מחוץ לכדור הארץ שהבנים הרימו בטעות בליל אמש.
החיפוש אחר המכונית והטרנספונקציה מוביל את ג'סי וצ'סטר למשחקיית וידאו המעוצבת כחללית. שם הם נתקלים בזולטן וחברי הכת שלו שנותנים להם את וילמה ואת וונדה בתמורה לצעצוע שג'סי וצ'סטר מנסים להציג במרמה כטרנספונקציה. טומי, כריסטי והבריונים מגיעים יחד עם נלסון והכלב שלו, אותם הם משחררים לאחר שטומי חוטף את הטרנספונקציה המזויפת מזולטן. שתי קבוצות החייזרים מגיעות ומודיעות לכולם על הטרנספונקציה הקונטינומית האמיתית: קובייה הונגרית. צ'סטר פותר את הקובייה במקום, וגורם למכשיר לשנות צורה לצורתו האמיתית.
הבנים מוזהרים שברגע שחמשת האורות יפסיקו להבהב, היקום ייהרס. ג'סי וצ'סטר חייבים לקבוע איזו קבוצת חייזרים נמצאת שם כדי להגן על היקום ומי שם כדי להשמיד אותו. שניהם טוענים שהם מגיני היקום, מצהירים שהם היו עם ג'סי וצ'סטר בלילה הקודם, שג'סי וצ'סטר עדיין לא זוכרים ממנו כלום, ומבקשים את הטרנספונקציה. השניים בוחרים נכונה בשני הגברים, שעונים על השאלה שלהם לגבי הלילה הקודם בכך שציינו שהכניסו אייס בגומה ה-18 במיני גולף של המשחקייה וזכו באספקת פודינג לכל החיים. בשנייה האחרונה, הם משביתים את הטרנספונקציה ומצילים את היקום.
תוך כדי שהן כועסות על כישלונן, חמש החייזריות מתמזגות לענקית לבושה בחזייה סגולה וחצאית מיני תואמת. היא טורפת את טומי בחיים מול כריסטי (שמגיבה באדישות), ורודפת אחרי ג'סי וצ'סטר. אנשי הכת אומרים להם להפעיל את קרן ההשמדה של מאיץ הפוטונים בטרנספונקציה. עם זאת, הכפתור של קרן ההשמדה רחוק מכדי שיוכלו להגיע אליו. צ'סטר נזכר פתאום במופע טבע שצפו בו מוקדם יותר באותו היום, עם שימפנזים שמשתמשים במקלות כדי לאסוף מזון דרך חורים קטנים, ומיישם את אותו היגיון עם קשית כדי ללחוץ על הכפתור ולהרוס את החייזר. טומי שורד, אבל כריסטי נפרדת ממנו לטובת נלסון.
המגנים מודים לג'סי, צ'סטר והתאומים על הצלת העולם, ומוחקים את זיכרונותיהם מההרפתקה. המגנים מחנים את המכונית של הצמד, רנו לה קאר, מאחורי משאית דואר כדי שיוכלו למצוא אותה. ג'סי וצ'סטר מצילים את מערכות היחסים שלהם עם התאומות ומגלים שהפינוק המיוחד מהבנות מסתבר כברטים תואמים עם שמותיהם של ג'סי וצ'סטר רקומים בחזית. המגנים משאירים מתנה לחברות שלהם (ולשני הגברים): שרשראות להגדלת החזה. ג'סי, צ'סטר והתאומים יוצאים לאכול אוכל סיני במכונית של ג'סי, בעודם מתווכחים על משמעות הקעקועים שלהם.
ניתן לראות בדמותו של אשטון קוצ'ר את דמותו של מייקל קלסו ממופע שנות ה-70.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשטון קוצ'ר בתור ג'סי מונטגומרי השלישי
- שון וויליאם סקוט בתפקיד צ'סטר גרינבורג
- קריסטי סוונסון בתפקיד כריסטי בונר
- ג'ניפר גארנר בתפקיד וונדה
- מרלה סוקולוף בתפקיד וילמה
- דייוויד הרמן בתפקיד נלסון
- האל ספרקס בתפקיד זולטן
- צ'ארלי אוקונל בתפקיד טומי
- מרי לין רייסקוב בתפקיד זלמינה
- טרסה טוני בתפקיד טניה
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התסריט לסרט נכתב על ידי התסריטאי של מופע שנות השבעים פיליפ סטארק. סת' רוגן וג'ייק ג'ילנהול עברו שניהם אודישן לתפקידים הראשיים[3][4]. ג'ייסון רייטמן דחה פעמיים את ההצעות לביים את הסרט[5]. רוב הצילומים התרחשו בצפון הוליווד, סנטה קלריטה וגלנדייל, קליפורניה. סצינות המכילות את המסעדה הבדיונית "אוווווווכל סיני" צולמו בברבנק, קליפורניה[6].
הפצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר Rotten Tomatoes, הסרט קיבל דירוג של 16% על סמך ביקורות של 62 מבקרים, עם דירוג ממוצע של 3.7/10. הקונצנזוס הביקורתי של האתר טוען כי "הסרט לא מצחיק, העלילה רזה מדי, וההפקה מרגישה יותר כמו סיטקום טלוויזיה מאשר סרט"[7]. באתר Metacritic, לסרט יש ציון של 30/100, הציון מבוסס על 17 מבקרים, מה שמצביע על "ביקורות לא חיוביות בדרך כלל"[8]. קהלים שנשאלו על ידי CinemaScore העניקו לסרט ציון ממוצע של "B−" בסולם A+ עד F[9].
ביקורת הסרטים של ה-BBC העניקה לו כוכב אחד, וכינתה את הסרט "השחתת מוח צולעת" ו"מעצבנת מאוד", ואת הדיאלוגים של קוצ'ר וסקוט "לא משעשעים עד כאב"[10]. ביומון USA Today נכתב: "כל ציוויליזציה שיכולה להפיק סרט מטופש שכזה כנראה ראויה להיפגע מרעב ומגפה". בשיקגו טריביון נמסר: "בסוף 83 דקות חסרות רחמים, הקהל יצעק, 'אחי, אני לא מאמין שעברתי את הסרט הזה!?'", ובניו יורק פוסט נכתב שזה היה: "בלגן שלם כמעט ללא רגעים מצחיקים, כל כך חובבני וצולע שלחברי הקאסט יש לעיתים קרובות את המבט הנבוך הזה שאפשר לראות אצל כלבים שקיבלו תספורות מגוחכות"[8]. עם זאת, הניו יורק דיילי ניוז שיבח את "החברות המתוקה באופן מפתיע" של קוצ'ר וסקוט. בשנת 2014, אדם בולט מהגרדיאן ציין את הסרט כ"גילטי פלז'ר", ואמר שקוצ'ר וסקוט לא הוערכו כשחקנים קומיים ולמרות שהסרט לא היה סגור לגמרי, הוא בכל זאת "עמוס בכל כך הרבה גאגים ופאנצ'ים של שורה אחת. אי אפשר לקלוט את כולם בצפייה חד פעמית"[11].
הכנסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הגיע למקום השני בקופות צפון אמריקה, והכניס 13.8 מיליון דולר בסוף שבוע הפתיחה שלו כשלפניו הסרט מה נשים רוצות, שהגיע למקום הראשון עם 33 מיליון דולר[12]. הרווח הכולל של הסרט הגיע ל-46 מיליון דולר בארצות הברית ול-73.2 מיליון דולר בסך הכל ברחבי העולם מתקציב של 13 מיליון דולר[12].
מדיה ביתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-DVD שוחרר ב-26 ביוני 2001, עם שבע סצנות שנמחקו או הורחבו, פרשנות אודיו עם קוצ'ר, סקוט וליינר, סרט מאחורי הקלעים, הקליפ לשיר "Stoopid Ass", וטריילר נוסף לסרט. גרסת ה-VHS שוחררה ב-6 בנובמבר 2001[13]. הסרט יצא מאוחר יותר גם בבלו ריי, שם צורף הטריילר המקורי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אחי איפה האוטו שלי
אחי איפה האוטו שלי, ברשת החברתית פייסבוק
"אחי איפה האוטו שלי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אחי איפה האוטו שלי", באתר נטפליקס
"אחי איפה האוטו שלי", באתר AllMovie (באנגלית)
"אחי איפה האוטו שלי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אחי איפה האוטו שלי", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"אחי איפה האוטו שלי", באתר Metacritic (באנגלית)- "אחי איפה האוטו שלי", באתר אידיבי
"אחי איפה האוטו שלי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- יגאל קולוף, "אחי, איפה האוטו שלי?", באתר "סרט"
- "אחי איפה האוטו שלי", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג"
- אחי איפה אוטו שלי האתר מתורגם לעברית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Dude, Where's My Car? (2000)". AFI Catalog of Feature Films. נבדק ב-23 באוגוסט 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Youngman, Sam (30 במרץ 2022). "Why 'Dude, Where's My Car?' Screenwriter Left Hollywood to Become A Therapist". Los Angeles. ISSN 1522-9149. נבדק ב-2023-09-14.
...the title joined "Where's the Beef?" in the cultural lexicon. Michael Scott even tried to quote it in an episode of The Office.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Evans, Bradford (21 בפברואר 2013). "The Lost Roles of Seth Rogen". Vulture. נבדק ב-14 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ O'Brien, Jon (15 בדצמבר 2020). "20 Facts About Dude, Where's My Car?". Mental Floss. נבדק ב-13 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shoard, Catherine (19 בינואר 2012). "Jason Reitman: 'Growing up sucks, doesn't it?'". The Guardian. נבדק ב-14 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Blake, Lindsay. "Burbank Fast Food Joint Fed Into Slacker Film". Dirt. ארכיון מ-29 בספטמבר 2022. נבדק ב-29 בספטמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dude, Where's My Car (2000)". Rotten Tomatoes. Flixster. נבדק ב-14 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Dude, Where's My Car reviews". Metacritic. CBS Interactive. אורכב מ-המקור ב-9 ביוני 2010. נבדק ב-14 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cinemascore". אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Smith, Neil (8 בפברואר 2001). "Dude, Where's My Car". BBC Films. נבדק ב-14 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "My guilty pleasure: Dude, Where's My Car?". TheGuardian.com. 20 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Dude, Where's My Car? (2000)". Box Office Mojo. IMDb. 28 באוגוסט 2002. נבדק ב-14 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Announcements". hive4media.com. אורכב מ-המקור ב-8 בספטמבר 2001. נבדק ב-14 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)