וידאו על פי דרישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממיר טלוויזיה (Horizon HD) מקרין וידאו על פי דרישה

VOD (ראשי תיבות של: Video On Demand; הקרוי בשפה העברית: וידאו על פי דרישה) הוא שירות אינטראקטיבי של תכנים לממיר (אנ') הטלוויזיה. השירות מאפשר לקבל תוכן טלוויזיוני כגון סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה בבחירה אישית ולא בשידור שבאותה עת. השימוש בשירות זה נעשה באמצעות ממיר התומך בקו חזור המסוגל לקבל נתונים לנתבם לעבר ספק השירות כך שתתקבל תקשורת דו-כיוונית. טכנולוגיית ה-VOD עשתה מהפך בטלוויזיה בכך שאיפשרה לבחור את התוכן ואת מועד הצפייה. תכונה נוספת היא אפשרות השליטה במהלך הצפייה, כגון הקפאת תמונה והרצת הסרט קדימה ואחורה. התכנים מצויים על גבי שרת מרכזי ולא ניתן לשמור תכנים אלו באופן מקומי, להבדיל מממירי ה-PVR (מקליט דיגיטלי אישי) המאפשרים להקליט תוכן טלוויזיוני ולצפות בו במועד מאוחר יותר.

ברשת הכבלים קיימות שתי שיטות עיקריות לעבודה על גבי קו חזור. הטכנולוגיה הישנה יותר נקראת "Return Channel" והיא יציבה אך איטית יותר מגורמים שונים. השיטה החדשה יותר קרויה "דוקסיס" והיא מהירה ויציבה מהטכנולוגיה הישנה.

Near video on demand[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו שירות שלם וצפה בו משתמשים מי שמשדרים ערוצים מרובים וזאת על ידי מערכת הפצה רבת נפח תעבורה כמו טלוויזיה בלוויין או טלוויזיה בכבלים. מספר עותקים של אותה התוכנית משודרים במרווחי זמן סמוכים זה לזה (בדרך כלל כל 10 – 20 דקות) וכך מסופקת לצופים הנוחות של צפייה בתוכנית ללא האילוץ להתחייב לשעה מסוימת. טכניקה זו מצריכה נפח תעבורה רב ובדרך כלל מסופקת רק על ידי מפעילים גדולים עם הרבה נפח תעבורה עודף.

Push video on demand[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכניקה זו נמצאת בשימוש של מספר מפעילי מערכות שחסרה להן האינטראקטיביות הדרושה כדי לספק VOD אמיתי. במקום זה, יוצרים סימולציה של VOD אמיתי. מערכת כזו מצריכה החזקת PVR בקרב משתמשיה, כדי שבאופן אוטומטי יקליט להם מבחר תוכניות, כאשר ההקלטה בדרך כלל מתבצעת בלילה בזמנים שבהם יש עודף נפח תעבורה. לאחר מכן, יכולים המשתמשים לצפות בתוכניות שהורדו בזמנים הנוחים להם. מכיוון שהתוכן תופס מקום בכונן הקשיח של ה-PVR, הוא נמחק בדרך כלל לאחר שבוע כדי לפנות מקום לתוכניות חדשות. המקום המוגבל בכונן הקשיח של ה-PVR המצוי מביא לכך שהגמישות והמבחר של התוכניות במערכת זו מוגבלים הרבה יותר מאלו המצויים במערכות VOD אמיתי.

VOD בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עליית שירות ה-VOD לראשונה בישראל בנובמבר 2004, חברת הכבלים הישראלית HOT השתמשה גם ב-Near video on demand וגם ב-VOD, אך כיום היא משתמשת בשירות ה-VOD בלבד.

חברת yes הטלוויזיה בלוויין סיפקה שירות Near video on demand הנקרא yes max movies, והשיקה ב-2 במרץ 2010 את שירות ה-VOD המבוסס על תשתית האינטרנט ללא תלות בסוג החיבור – כבלים או ADSL, בטכנולוגיית OTT.

חברת סלקום tv מספקת את ה-VOD, בפלטפורמת: "סלקום tv". ה-VOD עלה יחד עם כניסת החברה לתחום הטלוויזיה ב-29 בדצמבר 2014.

חברת פרטנר tv מספקת את שירות ה-VOD בטכנולוגיית OTT המבוססת על תשתית האינטרנט של בזק. השירות עלה לאוויר ב-25 ביוני 2017.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וידאו על פי דרישה בוויקישיתוף