אחמד סנג'ר

מֻעִז אד-דין אחמד סנג'ר בן מלכשאה בן אלפ ארסלאן (ערבית: معز الدين أحمد سنجر بن ملكشاه بن ألب أرسلان), (1084/1086 - 8 במאי 1157) היה השליט של ח'וראסאן בשנים 1097 עד 1118. מ-1118 ועד 1153 היה הסולטאן האימפריה הסלג'וקית. משוררו המלכותי היה אדיב סאביר.

סנג'ר היה בנו של מלכשאה הראשון ונכדו של אלפ ארסלאן. אחרי מות אביו ב-1092 נלחם על הירושה נגד שלושת אחיו מחמוד הראשון (אנ'), ברקירוק (אנ') מלכשאה השני (אנ') ומוהמט הראשון (אנ') ונגד אחיינו מחמוד השני (אנ').

מ-1097 שלט סנג'ר במרבית שטחי איראן, וב-1038 מיקם את בירתו בנישאפור. ב-1131 השתלט סנג'ר על בגדאד ולזמן קצר הצליח להחזיק תחת שלטונו אימפריה גדולה כמעט כמו זו של אביו. מרידות של בני משפחתו, ושל מושלים אזוריים שפרקו עול, שמטו שטחים מתחום שליטתו של סנג'ר.

הסולטאן סנג'ר נתפס בידי נוודים טורקמנים ב-1153, הוחזק בשבי וממנו נמלט בסתיו 1156.

הוא מת ב-8 במאי 1157 ונקבר במרב העתיקה.

אחרי מות סנג'ר שבה הסולטנות הסלג'וקית והתפצלה בין בני המשפחה הסלג'וקית ולא שבה עוד לגדולתה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אחמד סנג'ר בוויקישיתוף

אחמד סנג'ר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אחמד סנג'ר באתר אנציקלופדיה איראניקה (באנגלית)