איגנוסטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איגנוסטיות (או איגתאיזם או איגנוסטיציזם) היא גישה פילוסופית אודות רעיון האלוהות, הגורסת שכל עמדה תאוסופית אחרת (בזה גם אתאיזם ואגנוסטיות), מניחה יתר על המידה על מושג האלוהות ועל מושגים דומים לו, באופן המתיימר לתפוש בהכרה האנושית מונח מופשט שכלל אינו תפיש בה באופן מוחלט או מספק. לפיכך השאלה האם האל קיים חסרת משמעות (פיזיקאלית-קונקרטית, ונתפשת)[1] נראה שהאיגנוסטיות מתעסקת בקיומו של אל אוניברסלי בלבד, והיא אפאתית כלפי הפוליתאיזם[דרוש מקור], כמו השקפות מודרניות אחרות, בניהן התאיזם האברהמיסטי עצמו.

הגישה מכילה שתי עמדות, שהן יישום של העיקרון הראשי שבה - עיקרון הנון-קוגניטיביות תאולוגית (אי-מודעות או אי הכרה כלפיי מהות האלוהות). הפרט יבחר לעצמו איזו מן הגישות לאמץ לפי שיקול דעתו.

  1. גישה לפיה הגדרה ברורה של המונח "אלוהים" חייבת להיות מוצגת בטרם כל דיון על קיומו. אם לפי הגדרה זו לא ניתן להוכיח או להפריך את קיומו, האיגנוסט ינקוט בגישה לפי שאלת קיומו של האל המוגדר לפי הגדרה זו חסרת משמעות. במקרה זה המושג "אלוהים" אינו חסר משמעות אלא רק ההגדרה כפי שהוצגה בדיון.
  2. גישה זהה לגישה התאולוגית הלא-קוגניטיבית, מבלי להיכנס לשאלה "מה ההגדרה למונח אלוהים?" וזאת בנימוק שעצם מושג האלוהות חסר משמעות נתפשת, ולכן, לגישה זו, כלל אינו מתאים לדיון פילוסופי, בלי להתייחס לשאלה אם הוא קיים או לא.

פילוסופים מסוימים רואים באיגנוסטיות כגרסה שונה של אתאיסטית, או אגנוסטקינית,[2] בעוד אחרים רואים בה גישה פילוסופיה בפני עצמה, הנוגדת פילוסופיות אלה, כפי שנראה להלן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח איגנוסטיות נטבע לראשונה ב-1960 על ידי הרב שרווין ויין, הנתפס על ידי רבים כאבי היהדות ההומניסטית. המונח איגתאיזם נטבע על ידי ההומניסט החילוני פאול קורץ, והוצג בספרו "הסקפטיות החדשה", בשנת 1992.[3]

קרבה להשקפות תאוסופיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבת האיגנוסטיות להשקפות תאוסופיות נון-תאיסטיות הוא שנוי במחלוקת. פאול קורץ ראה בה ביטוי לאתאיזם חלש ואגנוסטיות, אך יש מי שחלקו עליו.

הפילוסוף אלפרד ג'ולס אייר גרס שלא ניתן לדבר על "קיום אלוהים", או אפילו על ההסתברות לקיומו, משום שלדעתו הקונספט עצמו אינו מאומת או חסר משמעות[4][5] אם נלך לדידו, הרי שהלגיטימיות, הן של התאיזם והאתאיזם, והן של האגנוסטיות, מתבטלת.[6]

כמו אייר, גם הפילוסוף תיאודור גריינג', מבין את ההגדרות אתאיזם ואגנוסטיות כעמדות שמקבלות את ההצעה שאלוהים קיים כהצעה בעלת-משמעות נתפשת. אם מקבלים הנחותיו של גריינג', הרי שהאיגנוסט לעולם לא יוכל להיחשב אתאיסט, אגנוסט או תאיסט.

המדען והפילוסוף סם האריס, אשר לא אחת הזדהה כאתאיסט, מחה על כך שמתייגים אותו כאתאיסט ולעיתים נעזר בטענות איגנוסטיות במחאה על רב-המשמעות, וחוסר העקביות, לשיטתו, בהגדרות השונות לאלוהים, כפי שהן מוצגות על ידי כל צד במחלוקת. הריס מזהה את המונח "אתאיזם" כלא-נחוץ בערך כמו מונחים אחרים שהיו יכולים להתקיים כדי לתאר אדם כ לא-גזען, או כלא-מאמין בזאוס.[7]

עמדה איגנוסטית כתלויה בהצגה מסוימת של אלוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דריינג' מדגיש שכאשר הפרט שואל "האם אלוהים קיים", זה אמור להיעשות, כלפי אלוהים ספציפי (ומוגדר מינימאלית), הן מצידו, והן מצד המאזינים לו. אפשר לגזור מכך שהדיונים אודות האלוהות הם עצמם בעייתיים משום חוסר העקביות של הצדדים הדנים, בנושא טעון זה. וזו לשונו של דריינג':

משום שלמילה "אלוהים" משמעויות רבות, זה אפשרי שהמשפט "אלוהים קיים", יבטא תפיסות שונות ומגוונות. המוטל עלינו הוא להתמקד בכל תפיסה בנפרד, שכן לאתאיסטים, לאגנוסטים, ולתאיסטים יש תפיסה הייחודית להם, יחסית לתפיסה של הצד האחר.

שימוש חלקי במוטיבים איגנוסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהפילוסופיה האיגנוסטית נתפסת כעצמאית, ייתכנו מקרים של פרטים שונים אשר יגדירו עצמם כבני השקפה אחרת, יאמצו אי אלה טענות איגנוסטיות או וריאציות שלהן.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ayer, Language, 115: "There can be no way of proving that the existence of a God … is even probable. … For if the existence of such a god were probable, then the proposition that he existed would be an empirical hypothesis. And in that case it would be possible to deduce from it, and other empirical hypotheses, certain experimental propositions which were not deducible from those other hypotheses alone. But in fact this is not possible."
  2. ^ "The Argument From Non-Cognitivism". בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2008. 
  3. ^ "isms of the week: Agnosticism and Ignosticism". בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2011. 
  4. ^ Ayer, Language, 115: "There can be no way of proving that the existence of a God … is even probable. … For if the existence of such a god were probable, then the proposition that he existed would be an empirical hypothesis. And in that case it would be possible to deduce from it, and other empirical hypotheses, certain experimental propositions which were not deducible from those other hypotheses alone. But in fact this is not possible."
  5. ^ יש הטוענים שאין שכלל לא אמור להיות כל קשר בין אישושים או הפרכות מדעיים, לבין רעיון האלוהות, שהוא מטאפיזי.
  6. ^ Ayer, Language, 115–16
  7. ^ http://www.youtube.com/watch?v=3KG5s_-Khvg