איגנץ וכסלמן

איגנץ וכסלמן
Wechselman Ignác
לידה	22 בספטמבר 1828; מיקולוב, רפובליקת פולין
פטירה	17 בפברואר 1903 (בגיל 74); בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה
השכלה	האוניברסיטה הטכנית של וינה
פרסים והוקרה	מסדר כתר הברזל

האביר איגנץ (יצחק) וכסלמן, (בהונגרית: Wechselman Ignác; מיקולוב, 22 בספטמבר 1828 – בודפשט, 17 בפברואר 1903) היה אדריכל ונדבן יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגנץ וכסלמן נולד במשפחה יהודית, למד בברלין ובווינה, שם הפך לידידו ולעוזרו של האדריכל לודוויג פרסטר. בשנת 1856 עבר לבודפשט, שם, כנציגו של פרסטר, פיקח על בניית בית הכנסת הגדול של בודפשט ברחוב דוהאני. לאחר מכן הוציא לפועל למעשה את רוב יצירותיו של האדריכל ההונגרי המפורסם מיקלוש איבל. כך בין עבודותיו: בניית גן הטירה, ארמון המכס, מבני האוניברסיטה הישנים וספריית האוניברסיטה וכו'. רוב המבנים המונומנטליים שהוקמו בבירת הונגריה בין השנים 1870 לבין 1890 תוכננו על ידו. גם עבודותיו העצמאיות כללו ארמונות, טחנות, מפעלים, כנסיות.

תואר אצולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1886 קיבל את מסדר כתר הברזל הדרגה השלישית (שייסד נפוליאון באיטליה), וזמן קצר לאחר מכן העניק לו מלך הונגריה, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, תואר אצולה ההונגרית. ראייה הנחלשת אילצה את וכסלמן לפרוש מהחיים הפעילים ב-1890, ולאחר מכן הקדיש את זמנו לפעילות פילנתרופית בבודפשט.

נדבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא הנציח את שמו בצוואתו, שבה תרם 1,400,000 כתרים למכון לעיוורים יהודים הקרוי על שמו, תוך קביעה שחציו יוקדש לילדים יהודים וחציו לילדים נוצרים שיתקבלו למכון. הוא גם הוריש בצוואתו שני מיליון כתרים עבור סיוע למורים ומורים יהודים ונוצרים נהנו כאחד בחלקים שווים. מכון וכסלמן לעיוורים עבר לכיכר בתלן ב-1926 משום שבגלל הפיחות במטבע ההונגרי אחרי מלחמת העולם הראשונה לא ניתן היה להחזיקו במתכונתו המקורית ואחרים לא דאגו לתוספת כספים ל"קרן האצילית". ארמון מכון וכסלמן המקורי שהקים, נמכר (היום: בית ספר יסודי לשיפור התנועה).

אשתו הייתה ז'ופיה נוישלוס (1914-1838). שניהם הובאו למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני בבודפשט.