איום הסטריאוטיפ
איום הסטריאוטיפ (באנגלית: Stereotype threat) הוא תופעה בתחום הפסיכולוגיה החברתית, שלפיה אנשים חשים בסיכון להשפט על פי הקבוצה הסטריאוטיפית שהם משתייכים אליה. לפי התיאוריה, תופעה זו תורמת לפערים בין-גזעיים ומגדריים ארוכי שנים בביצועים אקדמיים.[1] מאז כניסתו לספרות האקדמית, איום הסטריאוטיפ הפך לאחד הנושאים הנחקרים ביותר בתחום הפסיכולוגיה החברתית.
גורמים המגבירים את השפעת איום הסטריאוטיפ יכולים לכלול את רמת הקושי של המשימה, האמונה שהמשימה מודדת את יכולותיהם ואת הרלוונטיות של הסטריאוטיפ למשימה. אנשים מפגינים דרגות גבוהות יותר של השפעת איום הסטריאוטיפ במשימות שבהן הם רוצים להצליח וכאשר הם מזדהים מאוד עם הקבוצה הסטריאוטיפית. השפעות אלו מתגברות גם כאשר הם מצפים לאפליה בשל השתייכותם לקבוצה בעלת סטריאוטיפים שליליים. חוויות חוזרות ונשנות של איום סטריאוטיפי עלולות להוביל למעגל קסמים של ירידה בביטחון העצמי, ביצועים גרועים ואובדן עניין בתחום ההישג הרלוונטי. נטען כי איום הסטריאוטיפ מראה ירידה בביצועים של אנשים המשתייכים לקבוצות סטריאוטיפיות שליליות.
על פי התיאוריה, אם קיימים סטריאוטיפים שליליים לגבי קבוצה ספציפית, הדבר יכול לעורר בקרב חברי הקבוצה חרדה לגבי הביצועים שלהם, דבר שעלול להפריע ליכולתם לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם. חשוב לציין, הפרט אינו צריך תואם לסטריאוטיפ כדי שהוא יופעל. ההשערה היא שהמנגנון שדרכו חרדה (הנגרמת על ידי הפעלת הסטריאוטיפ) מפחיתה את הביצועים הוא על ידי דלדול זיכרון העבודה.[2]
ההפך מאיום סטריאוטיפ הוא הגברת הסטריאוטיפ, כלומר כאשר אנשים מתפקדים טוב יותר ממה שהם היו עושים אחרת, בגלל חשיפה לסטריאוטיפים חיוביים לגבי הקבוצה החברתית שלהם. גרסה של הגברת הסטריאוטיפ היא הרמת הסטריאוטיפ, כלומר אנשים משיגים ביצועים טובים יותר בגלל חשיפה לסטריאוטיפים שליליים לגבי קבוצות חברתיות אחרות.
ישנם חוקרים שהציעו שאין לפרש את איום הסטריאוטיפ כגורם לפערים בביצועים בחיים האמיתיים, והעלו את האפשרות של הטיית פרסום.[3] מבקרים אחרים התמקדו בתיקון מה שהם טוענים שהם תפיסות שגויות של מחקרים מוקדמים המראים השפעה גדולה. עם זאת, מטא-אנליזות וסקירות שיטתיות הראו עדויות משמעותיות להשפעות של איום הסטריאוטיפ.
מחקרים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1995, קלוד סטיל (אנ') וג'ושוע ארונסון (אנ') ביצעו את הניסויים הראשונים שהוכיחו כי איום הסטריאוטיפ יכול לערער את הביצועים האינטלקטואליים.[1] סטיל וארונסון מדדו זאת באמצעות משימת השלמת מילים. הם ביקשו מסטודנטים אפרו-אמריקאים ואירופאים-אמריקאים להבחן בחלק המילולי הקשה של מבחני SAT. כפי שניתן היה לצפות בהתבסס על ממוצעים ארציים, הסטודנטים האפרו-אמריקאים לא הצליחו באותה המידה במבחן. סטיל וארונסון חילקו את התלמידים לשלוש קבוצות:
- קבוצת איום הסטריאוטיפ, שבה הבדיקה תוארה כ"אבחון של יכולת אינטלקטואלית"
- קבוצת איום לא סטריאוטיפי, שבה הבדיקה תוארה כ"משימה לפתרון בעיות במעבדה שהייתה ללא אבחון של יכולת"
- קבוצה שלישית, בה הבדיקה תוארה שוב כלא מאבחנת יכולת, אך המשתתפים התבקשו לראות במבחן הקשה אתגר
כל שלוש הקבוצות קיבלו את אותו מבחן.
סטיל וארונסון הגיעו למסקנה ששינוי ההוראות במבחן יכול להפחית את הדאגה של סטודנטים אפרו-אמריקאים לגבי אישור סטריאוטיפ שלילי לגבי הקבוצה שלהם. בתמיכה במסקנה זו, הם גילו שלסטודנטים אפרו-אמריקאים שהתייחסו למבחן כמדד לאינטליגנציה, היו מחשבות רבות יותר הקשורות לסטריאוטיפים שליליים של הקבוצה שלהם. בנוסף, הם גילו כי אפרו-אמריקאים שחשבו שהמבחן מודד אינטליגנציה, נטו יותר להשלים קטעי מילים באמצעות מילים הקשורות לסטריאוטיפים שליליים רלוונטיים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 קלוד סטיל וג'ושוע ארונסון, Stereotype threat and the intellectual test performance of African Americans, נובמבר 1995
- ^ Beilock SL, Rydell RJ, McConnell AR, Stereotype threat and working memory: mechanisms, alleviation, and spillover, Journal of Experimental Psychology. General 136, מאי 2007, עמ' 256–76
- ^ Stoet G, Geary DC, Can stereotype threat explain the gender gap in mathematics performance and achievement?, Review of General Psychology, 2012
