נבואה המגשימה את עצמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיינו גם בפורטל

P psychology2.png

פורטל פסיכולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפסיכולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בפסיכולוגיה ועוד.


נבואה המגשימה את עצמה היא מושג מתחום הפסיכולוגיה החברתית המתאר תהליך חברתי בו אמונה אשר בתחילתה היא שגויה מובילה למימוש עצמה[1]. להבדיל מאפקט הפלצבו, תהליך המימוש הוא תהליך חברתי בו קיימת אינטרקציה בין פרטים, ואינטראקציה זו היא הגורמת להגשמת האמונה.

את המונח עצמו הגדיר הסוציולוג רוברט מרטון בשנת 1948. אך אפשר לאתר כבר בספרות של יוון ושל הודו העתיקות, עדויות לתופעה.

לתופעה מגוון מקרים פרטיים אשר מהווים תופעות בפני עצמם כמו אפקט פיגמליון, אפקט הנס החכם, אפקט הגולם.

תהליך ההגשמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמונה מתבטאת אצל הפרט בסכמה המניהיגה את התנהגותו[2], בעקבות כך הפרט מקבל תגובה סביבתית מהחברה הגורמת למימוש האמונה[3].

תופעות פרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקט פיגמליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקט פיגמליון הוא תופעה בה תהליך הנבואה המגשימה את עצמה גורם להשפעה חיובית על מושא הנבואה באמצעות הגשמת הנבואה. האפקט נפוץ ביותר במסגרות יום יומיות ונמצא בשימוש ארגונים ככלי להגברת האפקטיביות של עובדי הארגון, בפיתוח ספורטאים[5] ובתהליכים כלכליים רבים[6].

את האפקט איששו החוקרים רוזנטל וג'ייקובסון בשנת 1968 בניסוי אשר הפך לאחד הניסויים המפורסמים ביותר בתולדות הפסיכולוגיה החברתית. החוקרים ערכו מבחן אינטליגנציה לאוכלוסיית תלמידי בית ספר וטענו בפני מורי בית הספר כי מבחן נועד לזהות ילדים אשר "פורחים מאוחר", דהיינו תלמידים שבתחילת הדרך מפגרים מבחינה אינטלקטואלית אולם, עד שנה הבאה הם ישלימו את הפער. כך כל מורה בכיתה קיבלה רשימה של תלמידים בכיתותיהם אשר סווגו כמבטיחים למרות שהם הוקצו אקראית לרשימה ללא קשר למבחן האינטליגנציה. בתום שנת הלימודים התברר כי ה"פורחים המאוחרים" אכן השיגו הישגים גבוהים ביותר במהלך אותה שנה[7]. על בסיס מחקר זה נכתב הספר "אפקט פיגמליון בחדר הכיתה".

אפקט הגולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקט הגולם הוא תופעה המקבילה לאפקט פיגמליון אך מוביל להשפעה שלילית, כלומר הוא תהליך בו הנבואה המגשימה את עצמה גורמת להשפעה חיובית על מושא הנבואה באמצעות הגשמת הנבואה. האפקט נפוץ בתהליכי ניהול לקוי, וכן מהווה מרכיב מרכזי במימוש סטריאוטיפים.

את האפקט אישוש החוקרים רוזנטל ופוד בשנת 1963. החוקרים ביקשו מסטודנטים במעבדה ללמד עכברים שהיו זהים גנטית לרוץ, כאשר על חלק מהעכברים נאמר שהם "חכמים" ולכן יהיה קל ללמדם, ועל חלק אחר מהעכברים נאמר שהם "טיפשים" ויהיה קשה ללמדם. לאחר שנה התגלה כי חרף המטענים הגנטים הזהים שהיו לאותן קבוצות של עכברים, קבוצת העכברים שהסטודנטים האמינו שהיא קבוצת ה"טיפשים" התקשתה ללמוד לרוץ[8].

אפקט הטיית הנסיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיית הנסיין הוא כשל לוגי מסוג שגיאות תצפית, השייך לקבוצת כשלי היקש בו תוצאת הניסוי מושפעת מציפיות ותקוות של מלקטי הנתונים. בהטיית הנסיין ציפית הנסיין מהנבדק גורמת לנבדק לאשש את השערת המחקר בה מאמין הנסיין.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הטיית הנסיין

אפקט הנס החכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקט הנס החכם הוא תופעה בה מתשאל מעביר מידע למתושאל באופן לא מודע, הגורם לו להפגין ידע או לא היה אמור לדעת ובכך להגשים את אמונת המתשאל בדבר הידע אצל המתושאל[9].

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אפקט הנס החכם

אבחנות המאשרות את עצמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניסויים שערכו סניידר ואחרים התגלה כי פעמים רבות פסיכולוגים אשר בוחנים דיאגנוזה מסוימת אכן ימצאו אותה גם אם אינה קיימת בצורה פתולוגית. זאת כיוון שהחוקרים תרים אחר הדיאגנוזה הנבדקת בצורה הגורמת לנבדק לתת תשובות המאשרות אותה[10].

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסורי איוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוב, שסבל מיסורים רבים, התאונן באומרו: "כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי"[11]. בתלמוד הבבלי מפרשים פסוק זה שהסיבה לכל יסוריו של איוב הם מפני שפחד שיבואו עליו ולכן אסור לפחד. כך שלמעשה אדם שמפחד גורם לפחדיו להתממש .

בדומה קצת לכך מסופר: יהודה בר נתן הוה שקיל ואזיל בתריה [היה הולך אחרי] רב המנונא. אתנח [נאנח] יהודה בר נתן. אמר ליה, [לו] רב המנונא: וכי יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה [רוצה אותו אדם להביא על עצמו]? דכתיב [שהרי נאמר]: "כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי" (איוב ג, כה)! שאלו: והא כתיב [והרי נאמר]: "אשרי אדם מפחד תמיד"! וענה רב המנונא: הפסוק ההוא בדברי תורה כתיב.

ביאור שטיינזלץ על תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד א'

פסלו של פיגמליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיגמליון הפַּסָּל, דמות אגדית של המשורר הרומי הקדום, אובידיוס, ייצר פסל של האישה האידיאלית, גלתיאה. פיגמליון סלד מנשים, לכן פיסל את הפסל, והתאהב בו על אף היותו פסל. אמונתו ואהבתו כלפי הפסל היו כה חזקים עד שונוס, אלת האהבה והיופי הפכה את הפסל לאישה אמיתית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jussim, L. and Harber, KD (2005) "Teacher Expectations and Self-Fulfilling Prophecies: Knows and Unknowns, Resolved and Unresolved Controversies." Personality and Social Psychology Review, 9(2), 131-155.
  • אלישע באב"ד (2011), הפסיכולוגיה החברתית של הכיתה. קדימה: רכס פרויקטים חינוכיים.
  • Robert Rosenthal & Babad, Elisha Y, Pygmalion in the Gymnasium in Educational Leadership;Sep85, Vol. 43 Issue 1, p36

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Merton,R.K.(1948). The self-fulfilling prophecy. Antioch Review, 8, 193-210.
  2. ^ Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
  3. ^ האוניברסיטה הפתוחה, פסיכולוגיה חברתית מדריך למידה ומקראה עמ'81-86 תשע"ב.
  4. ^ Roger H. Barnsley, A.H. Thompson, Philipe Legault:Family Planning: Football Style. The Relative Age Effect in FootballInternational Review for the Sociology of Sport March 1992 27: 77-87
  5. ^ מלקולם גלדוול טוען כי ילדים שנולדו בתחילת השנה מזוהים לעיתים קרובות כספורטאים טובים יותר כיוון שהם גדולים יותר ובעלי בשלות רבה יותר מאשר המתחרים הצעירים שלהם, מה שמוביל לאימון נוסף הגורם לסבירות גבוהה יותר להתקבל לקבוצות הטובות בהוקי שם הם ישתפרו יותר.[4]
  6. ^ החוקר רוברט מרטון הדגים את התופעה בעזרת אירוע שהתרחש בשנת 1932 בבנק בארצות הברית. על הבנק נפוצו שמועות שהוא על סף התמוטטות. בעקבות השמועות משכו לקוחות רבים את כספם בו זמנית, דבר שהביא להתמוטטות של הבנק.
  7. ^ Rosenthal, R, and L. Jacobsen. Pygmalion in the classroom: teacher expectation and pupils’ intellectual development. New York: Holt, Rinehart and Winston, 1968.
  8. ^ Rosenthal, R., & Fode, K. (1963). The effect of experimenter bias on performance of the albino rat. Behavioral Science, 8, 183-189.
  9. ^ Pfungst, O. (1911). Clever Hans (The horse of Mr. Von Osten): A contribution to experimental animal and human psychology (Trans. C. L. Rahn). New York: Henry Holt. (Originally published in German, 1907).
  10. ^ Snyder' M. (1984) When belief creates reality. In L. Berkowitz (Ed/) advances in Experimental Social Psychologi (Vol.18). New York:Academic Press.
  11. ^ ספר איוב, פרק ג', פסוק כ"ה