איינזצגרופה H
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| שיוך |
 אס אס |
| בסיס האם |
ברטיסלאבה  |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | אוגוסט 1939 – מרץ 1945 (כ־5 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה ובעיקר השואה |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | גירוש ורצח שיטתי של שארית יהדות סלובקיה |
| כוח אדם | כ-700 חיילים |
| פיקוד | |
| יחידת אם | איינזצגרופן |
| מפקד נוכחי |
Josef Witiska |
  | |
איינזצגרופה H הייתה אחת מיחידות האיינזצגרופן, יחידות של האס אס שלקחו חלק פעיל בהשמדת יהדות אירופה. איינזצגרופה H הייתה יחידת מיוחדת של כ-700 חיילים שהוקמה בסוף חודש אוגוסט 1944 לשם השמדת שארית יהדות סלובקיה וכן מעצר של פעילי המרד הסלובקי שירדו למחתרת. במהלך שבעת חודשי קיומו שיתפה היחידה פעולה עם משמר הלינקה ויחד עצרו 18,937 אנשים, מתוכם 9,653 יהודים. 2,257 מהאסירים נרצחו על ידי אנשי איינזצגרופה והיתר גורשו למזרח למחנות ריכוז והשמדה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שואת יהודי סלובקיה
ב 14 במרץ 1939 הוכרזה העצמאות של המדינה הסלובקית בחסות המשטר הנאצי. מדיניות הממשל כלפי היהודים הייתה חקיקת תקנות אנטישמיות ורדיפות. ב 26 במרץ 1942 החל השילוח של יהודי סלובקיה למחנות השמדה. עד 20 באוקטובר באותה השנה יצאו 57 טרנספורטים, ובהם קרוב ל־58,000 יהודים, כשני שלישים מיהדות סלובקיה. 19 רכבות נשלחו ישירות למחנה הריכוז אושוויץ ויעד יתרת המשלוחים היו גטאות מחוז לובלין (אחד מהם היה בקונסקובולה). ארבעת מחנות השמדה פעלו בשנת 1942 במחוז לובלין, בהם מצאו מותם רוב יהודי סלובקיה אשר לא היו כשירים לעבודה: טרבלינקה, בלזץ, סוביבור ומאידנק. עד קיץ 1944 המשלוחים פסקו והיהודים רוכזו בשלושה מחנות עבודה (סרד, ויהנה ונובאקי).
ב 1944 החלה תסיסה בקרב מתנגדי משטר הבובות במדינה ואלו הכינו תשתית מחתרתית לקראת מרד. הנאצים שחשו כי אינם יכולים לסמוך על ממשל טיסו פלשו לסלובקיה ב 29 באוגוסט 1944 וכך התחיל המרד הסלובקי. במקביל הנאצים הבינו כי בעלות הברית מתקדמות במזרח ולכן רצו לגמור את השמדתם של כ 25,000 היהודים הנותרים בסלובקיה באמצעות שילוחם לאושוויץ. לשם כך הקימו את יחידת איינזצגרופה H.
פעילות השמדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על היחידה הוטלה המשימה לסיים את הפתרון הסופי בסלובקיה. לשם כך החלו במבצעי מעצר נרחבים. היהודים שנעצרו נכלאו בבתי כלא מקומיים או נלקחו למשרד היחידה בבראטיסלבה ומשם למחנה הריכוז סרד לגירוש. במקרים רבים הרשויות סיפקו רשימות של היהודים. באותה העת היהודים כבר הבינו שהם מיועדים להשמדה ולכן התחבאו. היו מבין המקומיים שסייעו ליהודים אך גם רבים שהסגירו אותם. במעצר היהודים השתתפו גם אנשי משמר הלינקה. בעקבות תחילת המרד הגבירו אנשי האיינזצגרופה את אווירת הטרור בסלובקיה, ובסיוע משמר הלינקה, עצרו ורצחו אנשים שנחשדו לפרטיזנים. כמו כן הגבירו את הרציחות של היהודים וצוענים. בין היתר ביצעו את מעשי הטבח בקרמניצ'קה ובנמצקה.
בסך הכל, לפי רישומים של אנשי היחידה, הם עצרו 18,937 אנשים מתוכם: 9,365 יהודים, 3,409 פרטיזנים (או חשודים כפרטיזנים), 2,186 אסירים פוליטיים, 714 חברי תנועת ההתנגדות, 172 צוענים ו 546 אחרים. 2,257 נרצחו לפני שילוחם למחנות. היחידה הצליחה לשים ידה גם על מנהיגי תנועת ההתנגדות, וביניהם יאן גוליאן ורודולף ויסט.
לאחר שחרור סלובקיה בידי בעלות הברית, נמצאו 211 אתרי רצח המוני ובהם 5,304 קורבנות ירויים. כרבע מהקורבנות היו נשים וילדים. כ־90 כפרים הושמדו. מתוך קרוב ל 25,000 יהודים שהיו בסלובקיה בעת איינזצגרופה H החלו לפעול, קרוב ל 13,500 נעצרו, מרביתם גורשו למחנות השמדה שם נרצחו והיתר נרצחו בסלובקיה.