איי וינדווארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איי וינדווארד

איי וינדווארד הם הדרומיים שבין איי האנטילים הקטנים.

מקור השם וחלוקה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי "וינדווארד" (באנגלית: עם כיוון הרוח) נקראים כך בשל מיקומם - במורד כיוון הרוח ביחס לספינות המגיעות לאיי הים הקריבי מאירופה. איי ליווארד המצויים צפונית להם הם "במעלה הרוח" ביחס למשטר הרוחות באזור - הזורם מצפון לדרום. האיים האנטילים המהווים חלק מאיי וינדווארד הם:

מושבה בריטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי וינדווארד היוו בעבר מושבה בריטית הכללה את מרבית האיים הנכללים בקבוצה בו בין השנים 1833 - 1960. המושבה כללה את האיים גרנדה, סנט לוסיה, סנט וינסנט, הגרנדינס וברבדוס - בו הייתה ממוקמת בירת המושבה ומקום מושבו של המושל עד שנת 1885 עת הפכה ברבדוס למושבה עצמאית. כמו כן האי טובגו היווה חלק מהמושבה עד שנת 1889 עת הצטרף האי לטרינידד, ודומיניקה היוותה חלק מהמושבה החל משנת 1940 עת הפסיקה להיות חלק ממושבת איי ליווארד.

שמה הרשמי של המושבה היה המושבה הפדרלית של איי וינדווארד (Federal Colony of the Windward Islands ) בין השנים 1871 - 1956. ב-1956 שונה השם לטריטוריית איי וינדווארד (Territory of the Windward Islands).

בירת המושבה הייתה העיר ברידג'טאון באי ברבדוס בין השנים 1871 - 1885 ולאחר מכן סנט ג'ורג' באי גרנדה. המושבה לא הייתה מושבה אחת אלא קבוצה של מושבות שלהם מושל אחד, אולם לכל אי היו מוסדות ממשלתיים שונים, חוקים קונים, ואף מיסים שונים.

המושבה הפסיקה להתקיים בשנת 1960 והאיים קיבלו עצמאות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]